הנתונים על התזונה בישראל מדאיגים, כיצד אפשר לשנות את זה?

בשיתוף מקסימדיה מערכות שיווק

למה זה כל כך קשה? קודם כל כי זה ממכר

 הסיבה שקשה לאנשים מבוגרים וכמובן לילדים נובעת  מעודף הפיתויים, מידע מוטעה ושיווק אגרסיבי. אך יש לכך גם סיבה ביולוגית פשוטה.

מחקר שנערך השנה באוניברסיטת ייל מצא כי חטיפים עתירי סוכר או שומן משנים את פעילות המוח שלנו כך שנאהב אותם יותר, מה שעלול להוביל להתמכרות. המחקר החדש מצטרף לעשרות מחקרים מן השנים האחרונות הממחישים את הנזק של תזונה עתירת שומן או סוכר וצריכת מזון מעובד.

במחקר שפורסם ב-Cell Metabolism, החוקרים נתנו לקבוצה אחת של משתתפים יוגורט עתיר שומן וסוכר פעמיים ביום במשך שמונה שבועות, בעוד שקבוצה אחרת קיבלה גרסה דלת שומן ודלת סוכר. מלבד זאת, שתי הקבוצות המשיכו בהרגלי האכילה הרגילים שלהן.

בסיום דירגו הקבוצות פודינגים עם ריכוזי שומן משתנים ומיצי תפוחים במגוון רמות סוכר. חברי הקבוצה שאכלה את היוגורט עתיר השומן והסוכר העידו שהם לא אוהבים פודינג דל שומן ומיץ תפוחים דל סוכר באותה מידה שאהבו טרם הניסוי.

לאחר מכן, עברו המשתתפים סריקות MRI תוך כדי שתיית מילקשייק. הסריקות הראו שהניסוי הגביר את פעילות המוח בקבוצה שאכלה את היוגורט עתיר השומן והסוכר, אך לא בקבוצה השנייה. החוקרים הגיעו למסקנה שחטיפים שומניים וממותקים מפעילים את מערכת הדופמין של המוח, מה שנותן לאנשים תחושת מוטיבציה או תגמול.

סכנה מוחשית

למחקר נוסף שפורסם בבריטניה השנה, חושף את הנזקים של צריכת מזון מעבוד. במחקר בחנו החוקרים מידע על הרגלי האכילה שך 197,000 קרוב ל-200 אלף נבדקים בשנים -2006 עד 2010 בהתבסס על דאטה מה-Biobank של בריטניה, מאגר מידע ביו-רפואי. המחקר השווה בין דפוסי אכילה למסמכים רפואיים שציינו גם אבחנות וגם מקרי מוות מסרטן. ההשוואה הציגה תמונה מדאיגה: כל עלייה של 10% בצריכת מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה לעלייה של 2% בפיתוח סרטן כלשהו.

מחקר נוסף שהדהד בסוף שנת 2022, הצביע על הקשר בין צריכת מזון מעובד להידרדרות קוגניטיבית. מחקר הענק שעקב אחר 10000 משתתפים במשך 10 שנים מצא קשר ישיר בין צריכת מזון אולטרה מעובד, לסיכונים לחלות בדמנציה ולירידה בתפקוד הקוגניטיבי. "המחקר שפורסם אמנם משמעותי בשל המסה שלו ובשל העובדה שהוא מוכיח קשר בין מזון מעובד להידרדרות הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות." מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון "אך עם זאת חשוב לזכור שמלבד התזונה יש גורמים רבים קריטיים שמשפיעים על הזיכרון שלנו כמו שינה, רמת פעילות, רמת הבדידות וכו' ".

מתוך מודעות גוברת לסכנות, המדינה מנסה להתמודד עם הבעיה.

האם המדינה פועלת נכון?

בתחילת החודש הגיע ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד לדיון הוועדה לזכויות הילד בנושא "מניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער". דוידסון, שיזם את הדיון דיבר כאשר לצידו 70 ק"ג סוכר באריזות, הצביע וטען: "זה מה שילד בישראל מכניס לגוף שלו במשך שנה. 36 כפיות ביום שמסתכמות ב-70 ק"ג סוכר בשנה. אנחנו כבר היום מקום 3 בעולם בהשמנת ילדים ומקום 1 בעולם בקטיעת איברים של חולי סוכרת. ומה הדבר הראשון שעושה שר האוצר כאשר הוא נכנס לתפקידו? מבטל את המס על המשקאות הממותקים!".

אך האם בהכרח המס על המשקאות הממותקים יעיל בהפחתת הצריכה? אם בוחנים את הנתונים באופן ישיר אז כן, גופי תקשורת שונים דיווחו על ירידה חדה בצריכת שתייה מתוקה לאחר שהמס נכנס לתוקף. כך למשל, דה מרקר דיווח על ירידה של 30% בצריכת המשקאות הממותקים.

עם זאת מדובר בעניין שהוא מעבר לפרקטיקה הישירה, אלא בסוגייה פילוסופית חברתית. האם המדינה רוצה להשתמש במקל כדי להכריח את האזרח לעבור למיץ גזר? או לדאוג שלאוכלוסייה שלה תהיה מודעות צרכנית ובריאותית.

נראה שסימון המדבקות האדומות היה צעד קדימה בדרך לחזק את המודעות של הצרכן הישראלי, אך האם הן הוכחו כיעילות? גם כאן, התשובה מורכבת. על פי נתונים שפורסמו באתר שקוף: ממחקרים שערכה הממשלה עולה כי
35% מהאוכלוסייה מתחשבת בסימון בעת הקנייה. מרבית השינויים מתחוללים בקטגוריית מוצר בה יש חלופות. כך למשל צרכנים החליפו את דגני הבוקר שלהם בדגנים ללא סימונים או דגנים מסומנים פחות. אך ייתכן שההתרחשות המרעישה ביותר התחוללה דווקא בצד השני של המתרס: יצרניות המזון. המחקר גילה כי חובת הסימון גרמה ליצרניות המזון להפחית כמויות של סוכר, מלח ושומן רווי בשלל מוצרים. עם זאת, צריכת החטיפים דווקא עלתה לאחר רפורמת סימון המזון.

האם המדינה יכולה לעשות יותר? אם לחזור לדבריו של ח"כ דוידסון: "צריך להסתכל לטווח הארוך". ואם אמרתם טווח ארוך, אמרתם חינוך. כבר כיום, מפעיל משרד החינוך תוכניות שונות לעידוד תזונה נכונה בקרב ילדים ונוער. "בסופו של דבר הרגלים שמקנים לנו בילדות, ממשיכים איתנו גם לחיים הבוגרים, זה נכון גם בתזונה", מסבירה רויטל אדמוני, מורה לחינוך תזונתי ומנהלת תכנית "אוכלים בריא", אחת מהתוכניות שמשרד החינוך מפעיל בבתי הספר ברחבי הארץ.

"המטרה שלנו היא לא רק להציג לילדים מידע על תזונה נכונה, כי למעשה באספקט זה גם כך יש שיפור וההורים היום הרבה יותר מודעים מבעבר. המטרה הראשית היא להנגיש את התזונה הנכונה לילדים ולהורים. כלומר, למצוא דרך לשלב בין הטעים לבריא, אבל בדרך ישימה עם מתכונים שכל אחד יכול להכין יחד עם הילדים בבית. המטרה היא לעזור להורים לשכנע את הילדים לאכול מאכלים שילד טיפוסי לא מוכן לאכול בדרך כלל.

בסוף, אם זה לא יהיה חוויתי, טעים ופשוט, אף אחד לא יתמיד בזה לא ההורים ובטח שלא הילדים".
אותה מטרה, מביאה לשינוי גם בעולם החקלאות, עם ביקושים גדלים לירקות מזני מיני ולמגשי פירות מוכנים, במטרה "לנשנש בריא". "הירקות הקטנים הם לעיתים מתוקים יותר בטעמם, אבל נראה שהיתרון הגדול שלהם הוא הנגישות. הצרכן מבין שאם הוא מקבל מארז עם ירקות בגדול "המושלם מבחינתו", כבר אין לו "תירוץ" לנשנש מאכל מזיק בטענה שהוא מתעצל לחתוך לירקות". מסביר רון שטרית, חקלאי ומנהל "מושבניק" מהחלוצות בתחום שיווק הירקות והפירות מהחקלאי לצרכן".

בגזרת הפירות, אנחנו נתקלים במיוחד בתקופות חופש, בהרבה הורים שמזמינות את המגשים החתוכים, פשוט כי הם מאמינים שהגשה מזמינה יותר תגרום לילדים שלהם לאכול פירות. בסופו של דבר זה האריזה היתרון מספר אחד של החטיפים על הפירות. אננס לא בהכרח יהיה פחות טעים לילד מאשר ממתק גומי או שוקולד, אבל הממתק משווק עם ציור, דמות אהבה ופרסומת שמושכת תשומת לב, לעומת האננס שלא ממש עושה לעצמו יחסי ציבור טובים עם הקוצים שלו".

גם השוק הפרטי מגיב בהתאם

במקביל למהלכים של ממשלות העולם, גם הצרכנים עצמם מצביעים ברגליים (או יותר נכון בארנק). בשנים האחרונות גוברת הפופולאריות של מתודות בישול בריאות יותר ובהתאם, הצרכנים תרים אחר כלים ייעודים למתודות אלה. לדוגמה, הסיר לטיגון באוויר- חם (שנחשב לחלופה בריאה לטיגון בשמן) נכנס לרשימת 100 מוצרי החשמל המחופשים ביותר בגוגל בשנת 2022. בהתאם לביקוש, יצרניות מותגי החשמל מגיבות בהתאם ומציגות מוצרים שמעודדים בישול בריא כמו תנורים עם פונקציית טיגון באוויר חם, תנורי אידוי ועוד. "אנחנו בהחלט רואים בשנים האחרונות עלייה במוצרים שמקדמים מתודות בישול בריא" מסביר אסי ארביב, מבעלי קבוצת קלינטון סחר, יבואנית מכשירי החשמל.

"בסופו של דבר, אם הורה יכול לבחור בין להגיש לילדים שלו צי'פס מטוגן בשמן עמוק, או צ'יפס "מטוגן" באוויר חם בתנור, מדובר בבחירה קלה מאוד עבורו".

לצד התחזקות המודעות לבריאות במטבח בכל הנוגע לחומרי גלם ומתודות בישול, מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת סטמפורד, עשוי להעלות את המודעות גם בנוגע לאיכות האוויר במטבח. על פי המחקר, שימוש בכיריים גז עשוי להיות מזיק יותר מעישון פסיבי, בשל פליטת גז הבנזן המסרטן.

גילוי זה מצטרף לנתונים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי לילדים שחיים בבתים עם כיריים גז היה סיכון גבוה ב-42% לפתח אסטמה מאשר ילדים המתגוררים בבתים ללא כיריים גז, וכי 12.7% מהאסתמה בילדות בארה"ב מיוחסת לכיריים גז.

לכך מתווספים נתונים אודות 3.2 מיליון מוות בשנה ממחלות שמקורן בזיהום אוויר ביתי (על פי ארגון הבריאות העולמי), והעובדה כי האוויר הביתי מזוהם פי 5 מהאוויר החיצוני בסביבת המגורים, מה שהופך את האוויר הביתי למזוהם יותר משמעותית באזורים עירוניים.

הצרכן מגיב לפרסומים בהתאם. אם עד היום השיקולים במעבר מגז לאינדוקציה היו בעיקר מטעמי נוחות, יעילות ועיצוב, כעת גם השיקול הבריאותי נכנס לתמונה. נראה שהמגמה הנוכחית אכן נוטה לכיוון האינדוקציה (שנמצאה במחקר כלא פולטת גז בנזן בכלל). רק בשנה האחרונה חצו נתוני מכירות כיריים אינדוקציה את נתוני מכירות כיריים גז עם 53% מסך הקניות (על פי נתונים של קבוצת קלינטון סחר).

גם היצרניות מגיבות בהתאם ומציגות קולטים חדשים המאפשרים קליטה מהירה ויעילה יותר של תוצרי הלוואי הנפלטים לאוויר בעת הבישול.

חלק מהמסננים אף ממירים גזים רעילים לחמצן, כמו למשל מסנן ה- Plasma Made שהופך את גז האוזון לרעיל לחמצן.

שוק נוסף שמגיב בהתאם הוא שוק המערכות לסינון וטיהור אוויר, שצובר תאוצה בשנים האחרונות וצפוי לעבור רף ה-25 מיליארד דולר עד 2030. עם זאת, מערכות אלה עלולות להתגלות כפרובלמטיות ומזיקות לבריאות.
"כשבוחנים השפעה של מערכות לסינון וטיהור אוויר, חשוב לעשות את ההבחנה בין שני סוגים: מערכת אקטיבית ומערכת פסיבית" מסביר עופר נידם, יזם, מהנדס ומנכ"ל .Dusmit "מערכת פסיבית מתבססת רק על פילטרים.

לכן, היא לא מסוכנת, אך גם הרבה פחות יעילה ונוטה להיסתם במהירות. בהשוואה לכך, המערכות האקטיביות יעילות אבל יכולות להיות מסוכנות. חלקן הגדול פולט חומרים רעילים כמו אוזון, מי חמצן, הידרוקסיל ופורמלין.

בשנים האחרונות מתגלים יותר ויותר מקרי זיהום שנגמרים בתביעות ייצוגיות נגד היצרניות. רק לאחרונה חברת Global Plasma Solutions התמודדה עם תביעה ייצוגית, נדרשה לשלם פיצויים משום שהמערכות שלה שפעלו בבתי ספר פלטו אוזון. תביעות כאלה יכולות גם להוביל לפשיטת של חברה, כמו שקרה במקרה של חברת Sharper Image", מתאר נידם.

נידם, מהנדס אווירודינמיקה במקצועו, נכנס לתחום סינון האוויר לפני כמה שנים, לאחר שכל חייו התמודד עם אלרגיה לאבק. מאז, הפיתוח החדש, Dusmit כבר נמכר בארץ ובעולם בהצלחה לסביבה התעשייתית, וכעת מוכוון גם עבור הסביבה הביתית. "היתרון במערכת שלנו הוא השמדת המזהמים ברמה המולקולרית, כלומר ברמה מוחלטת. המערכת עושה זו ללא תוצרי לוואי, כאשר היא מעבירה את האוויר שבחלל החדר במעין "מסלול מכשולים".

המסלול כולל שינויים בלחץ האוויר, הלחות והטמפרטורה. הדבר מוביל לשבירת מבנה המולקולרי של האורגניזמים והמזהמים. לאחר "מסלול המכשולים" האוויר המטופל מוזרם בחזרה לחלל הבית.

נידם מוסיף כי המערכת גם מנטרת את איכות האוויר: "המטרה היא לא רק לטהר את האוויר נקודתית, אלא לשמר סטנדרט מסוים, ולשם כך נדרש ניטור מתמיד. לכן, באמצעות חיישנים, המערכת מייצרת תמונה של מה קורה בחלל מבחינת ראי, גזים, מזהמים וכו', ומאפשרת לעקוב אחר הפרמטרים השונים באפליקציה ייעודית".

בשיתוף מקסימדיה מערכות שיווק