ניתוח התנהגות – מקצוע העוסק בשיפור איכות החיים ובעשיית טוב תוך שמירה על עקרונות של חמלה, כבוד, יושרה וכשירות מקצועית

בשיתוף עמותת היל"ה

ניתוח התנהגות כדיסציפלינה מדעית מחקרית עוסק בהבנה של התנהגות אנושית וממוקד בשיפור התנהגות המשמעותית למטופל ולסביבתו. מנתחי התנהגות עושים שימוש בכלים מדעיים ואובייקטיביים לצרכי זיהוי משתנים סביבתיים המשפיעים באופן מהימן על התנהגויות חברתיות של המטופל ולפיתוח דרכי התערבות שמטרתן לקדם את התנהגויות המטופל ולהיטיב עימו. המדע ההתנהגותי כולל ענפים תיאורטיים, ניסויים ויישומיים.

בדומה לדיסציפלינות מדעיות אחרות, ניתוח התנהגות כמקצוע טיפולי מתבסס על שיטות מחקר מובחנות ותקפות (Single Subject Design; SSD), כתבי עת מדעיים שפיטים, ארגונים מקצועיים וקודים אתיים לעוסקים במקצוע, כינוסיים אקדמיים מדעיים ארציים ובינלאומיים ותכניות השכלה והכשרה לתארים אקדמיים מתקדמים באוניברסיטאות ברחבי העולם.
אלפי מחקרים בכתבי עת מדעיים שפיטים מעידים על יעילותם האמפירית של הליכים התנהגותיים בקידום התנהגויות שונות כגון מיומנויות אקדמיות וחברתיות של תלמידים בחינוך הרגיל והמיוחד (Frampton & Shillingsburg, 2020; Wilder et al., 2020; Wiskow et al., 2019), טיפול בהתמכרויות (Regnier et al., 2022), קידום של התנהגויות כושר, ספורט ובריאות (Walker et al. 2020; Wack et al., 2014), תמיכה בשיקום נוירולוגי Wood, 1987)), קידום של בטיחות נסיעה ברכב והולכי רגל (Myers et al., 2022), בטיחות בבית ובמקום העבודה (Luke & Alavosius, 2011; Rantz et al., 2009) ובעוד תחומים נרחבים נוספים.

התערבויות טיפוליות התנהגותיות הינן המובילות ביעילותן בהגברת התנהגויות ובלימוד מיומנויות חדשות לאנשים על הרצף האוטיסטי כפי שקבע המרכז הלאומי לאוטיזם בארה"ב (National Autism Center, 2015) וכפי שנמצא בסקירות ספרות מדעיות נרחבות ועדכניות (Hume et al., 2021; Steinbrenner et al 2020).

בנוסף, מודלים של הורות המבוססים על עקרונות ניתוח התנהגות הוכחו בעקביות כמפחיתים הפרעות התנהגות בילדים ובני נוער, מונעים עבריינות ובעלי השפעות מתמשכות ארוכות טווח (Cauilli & Tillman, 2004; McMahon & Wells, 1998).

כיצד משפיע ניתוח התנהגות?

קיימת השפעה חיובית משמעותית ומגובה מחקרית לטיפולים מבוססי ניתוח התנהגות.

מגוון רחב של רשויות ממשלתיות, גופים מקצועיים וגופים רגולטוריים ברחבי העולם שלמדו בקפדנות את העובדות, הראיות והעדויות הקיימות, הגיעו למסקנה חד משמעית שיש להמליץ על ניתוח התנהגות כחיובי וכמועיל לשיפור חייהם של קהילות מוחלשות בתחום הבריאותי והחברתי (Chiesa, 2020).

כבר בשנת 1999 קבע ראש שירותי בריאות הציבור בארצות הברית כי שלושים שנות מחקר הדגימו את היעילות של שיטות התנהגותיות יישומיות בהפחתת התנהגות לא נאותה ובהגברת תקשורת, למידה והתנהגות חברתית. לאחר מכן בארה"ב ניתוח התנהגות הוערך, הוכר ואושר על ידי ארגונים מדעיים ומקצועיים רבים וסוכנויות פדרליות/מדינתיות כגישה חיובית ומתאימה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כגון אנשים על הרצף האוטיסטי ואנשים עם לקויות למידה.

היכן לומדים ניתוח התנהגות?

ניתוח התנהגות יישומי נלמד בישראל בלימודי תואר שני במכללה האקדמית כנרת המפוקחת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ובכ- 14 תוכניות ללימודי תעודה דו-שנתיים במוסדות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

מרבית תכניות הלימוד בישראל מאושרות ומפוקחות בינלאומית על ידי ארגון ה- ABAI ועומדות בסטנדרטים בינלאומיים ברמת ההשכלה וההכשרה של מנתחי התנהגות. תנאי הסף לכניסה ללימודי ניתוח התנהגות הינם תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל. היקפי הלימודים עומדים על כ 315 שעות לימוד, וזהו היקף שעות התואם דרישות אקדמיות של תוכניות תואר שני רבות. דרישות ההתנסות המעשית עומדות על 500 ומעלה עות התנסות מעשית מרוכזת ומפוקחת, וגם שעות אלו נמצאות בהלימה לדרישות דומות במקצועות מקבילים.

המספר הרב של תוכניות לימוד ביחס לגודל האוכלוסיה בישראל שם מעיד על הביקוש הגבוה חסר התקדים להתמחות במקצוע זה. וכן, הוא במיוחד מעיד על אמון הציבור בניתוח התנהגות ובדרישה ההולכת וגדלה למנתחי התנהגות במסגרות חינוכיות וטיפוליות, ציבוריות ופרטיות – פשוט כי זה עובד!

מה הם עקרונות הליבה המנחים מנתחי התנהגות בעבודתם?

מנתחי התנהגות בישראל נותנים שירותי ניתוח התנהגות תוך שמירה על כללי האתיקה הקבועים בקוד האתי לו הם מחויבים. ארבעה עקרונות יסוד

מהווים מסגרת לעבודתם:

1. להועיל לאחרים תוך הגנה על רווחתם ועל זכויותיהם של הלקוחות, שנמצאים בראש סדר העדיפויות.

2. להתייחס לאחרים בחמלה ובכבוד תוך כיבוד הפרטיות, הסודיות והבחירה האישית במתן השירות.

3. לנהוג ביושרה תוך מתן כל ומלוא המידע, איסור הטעיה, מילוי התחייבויות והכל בראייה לטובת הלקוח בראש ובראשונה.

4. לשמור על כשירות מקצועית תוך מתן שירותים במסגרת הידע והניסיון המקצועי, המשך התפתחות מקצועית והרחבת הידע במחקר, בהתערבויות ובכללי האתיקה.

עמותת היל"ה – העמותה הישראלית לניתוח התנהגות
העמותה הישראלית לניתוח התנהגות (עמותת היל"ה) הינה עמותה רשומה בישראל משנת 2003 (ע"ר 580405579).

העמותה פועלת בישראל ומהווה את הארגון הגדול והוותיק ביותר המשמש בית מקצועי למנתחי התנהגות ולסטודנטים לניתוח התנהגות. העמותה מונה מאות מנתחי התנהגות וסטודנטים לניתוח התנהגות שפועלים יחד לקידום ניתוח התנהגות במגוון נושאים ובראשם הסדרת המקצוע והכרה בחוק.

חזון ומטרות העמותה:

1. לקדם את מדע ניתוח ההתנהגות בישראל, על ידי תמיכה במחקר, ביישום, בהוראה, ובהפצה של ניתוח התנהגות.

2. לייצג את הקהילה המקצועית ולפעול להכרה בתחום העיסוק ניתוח התנהגות בקרב רשויות המדינה במסגרת חקיקה בכנסת.

3. לקדם המשך התפתחות מקצועית ושמירה על כשירות מקצועית בקרב מנתחי התנהגות.

4. לקדם התנהלות חוקית ואתית במסגרת עבודתם המקצועית של מנתחי התנהגות.

5. להוות בית מקצועי להתפתחות, ייעוץ, תקשורת ושיח מקצועי ומכבד בקרב מנתחי התנהגות וסטודנטים לניתוח התנהגות.

6. להוביל סטנדרטים גבוהים ואחידים בהכשרת מנתחי התנהגות ובעבודתם השוטפת.

7. לשמור על קשרים בשדה הבינלאומי לרבות להיות הסניף המקומי בישראל של הארגון המקצועי הבינלאומי לניתוח התנהגות המוכר בשם: Association for Behavior Analysis International.

8. לפעול להסברה ולהפצה של תחום העיסוק בניתוח התנהגות תוך שמירה על הקשבה, הכלה ורגישות בשיח ובתקשורת עם גורמים בתוך ומחוץ לקהילה המקצועית.

9. לבצע כל פעולה שיש לה קשר ישיר ו/או עקיף לקידום ולהשגת מטרות העמותה.

בשיתוף עמותת היל"ה