מתקפות סייבר בישראל: סוגים, נזקים ופתרונות

בשיתוף ביטוח ישיר

מדינת ישראל חשופה לאיומי סייבר רבים, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - הם לא משפיעים רק על ארגונים גדולים ותשתיות לאומיות.

מדריך זה יציג בפניכם את ההשפעות והסיכונים לעסקים קטנים ומשתמשים ביתיים - ואיך אפשר לצמצם את הנזקים ואפילו להתמודד איתם באמצעות גלישה מושכלת וכיסוי חדש שניתן לרכוש במסגרת ביטוח דירה .

אילו האקרים תוקפים ארגונים ועסקים קטנים בישראל?

1. פושעי סייבר. עבריינים שמנסים להטעות משתמשים ולגנוב מהם מידע, פרטי גישה לחשבונות והרשאות פיננסיות - ואז לגנוב מהם כסף או למכור חשבונות פרוצים לפושעים אחרים, הם גם אלה שמבצעים מתקפות סחיטה באמצעות דרישות כופר, ומסכנים בכך ארגונים, עסקים קטנים ומשתמשים ביתיים.

2. מתקפות ביטחוניות. מתקפות סייבר שמקורן במדינות אויב, ומטרתן לאסוף מידע רגיש על תשתיות חיוניות במדינה מתוך רצון לתקוף את היעד בעת מלחמה על ידי פגיעה במערכות התחבורה, האנרגיה, הבריאות ובתשתיות ייצור לאומיות. עסקים קטנים ואזרחים פרטיים יפרצו אף הם במסגרת המבצעים הללו, במקרים בהם לוחמי הסייבר של האויב יחשבו שדרכם אפשר להשיג הרשאות גישה למטרות העיקריות.

3. טרור סייבר. מתקפות מטעם ארגוני טרור שנועדו לגרום נזקים לעסקים ואזרחים ישראלים ואף להטיל אימה על החברה הישראלית על ידי שתילת מסרי שנאה ואיומים באתרים ברשת המקומית.

4. האקטיביסטים. פעילים פרו-פלסטינים מרחבי העולם שמשתמשים בפריצות מקוונות כדי להשיג חשיפה תקשורתית, ומנצלים אותה כדי לקדם את המטרות שלהם. מתקפות כאלה בארץ נועדו למחות על מדיניות ישראל בשטחים, או להעביר מסרים אנטישמיים.

איך ההאקרים חודרים למחשב ולטלפון שלכם?

• פישינג – זוהי שליחת הודעות במייל, SMS, רשתות חברתיות וצ'אט שמתחפשות למסר לגיטימי עם לינק שנגוע בקוד זדוני. הן יכולות להגיע במסווה של הודעה מחברה רשמית או אפילו מחבר שהשתלטו על החשבון שלו. לחיצה על הלינק תגרור השתלטות על המכשיר.

• הונאה מקוונת – שליחת הודעה מטעם חברה רשמית, שמפנה לאתר ובו תידרשו להזין פרטים אישיים ופיננסיים כדי לוודא את זהותכם: סיסמאות, מיילים ומספרי אשראי שלכם. כך משיגים הפושעים הרשאות לחשבונות למיניהם.

• אפליקציות זדוניות – יישומים שמפורסמים בפלטפורמות שונות עם עידוד להנחה או רווח כלשהו במידה והמשתמש יוריד אותן באופן ישיר. הורדה שכזו תתקין על הטלפון אפליקציה עם קוד זדוני.

• אתרים נגועים – אתרים שמכילים רכיבי ניטור ומעקב שגונבים מידע ממשתמשים שנכנסים אליהם, ואף יכולים להתקין להם קוד זדוני במכשיר.

מה עושים ההאקרים לאחר הפריצה?

• גניבת מידע אישי. שמות וכתובות, תכתובות מייל, סיסמאות, פרטי גישה וכמובן נתוני אשראי - כל אלו הופכים לרשימות שהפושעים עושים בהן סחר, או משתמשים בהן כדי להכפיל חשבונות ולהירשם בשמכם לשירותי פרימיום ולהרוויח כסף בחשאי.

• סחיטה מקוונת. ההאקר יצפין את המחשב או הסמארטפון שלכם וידרוש כופר כספי כלשהו. אם יזהה את המכשיר שלכם ככזה ששייך לעסק, יכולים הסכומים להגיע גם לעשרות אלפי דולרים.

• הצפה בספאם. הפורצים יחברו אתכם לשירותי דואר-זבל, הררי פרסומות, ואלו יציפו לכם את המכשירים. ספקי הפרסום משלמים לפושעים, ואתם תתקשו להיפטר מההצפה.

• הטלת אימה. שתילת כרוזים של ארגוני טרור במכשירים שלכם, כחלק ממבצע הפחדת הציבור הישראלי שמבצעים חמאס, חיזבאללה וגורמים עוינים אחרים.

• שימוש כתחנת הפצה. ההשתלטות על החשבונות המקוונים שלכם יאפשרו להפוך את המחשב והסמארטפון שלכם לתחנות הפצה, שישלחו קודים זדוניים לכל רשימת אנשי הקשר שלכם - עובדים ומעסיקים, בני משפחה וחברים - ולהזיק גם להם.

• כריית מטבעות קריפטו. המכשיר שלכם יכול להישאב לרשת בוטים שמפיקה ביטקוין או מטבעות אחרים עבור הפושעים. התהליך יגרור נזקים פיזיים, שיכולים גם לנטרל ולהרוס את הטלפון או המחשב.

איך מצמצמים את הסיכוי לפריצה?

מקפידים על שימוש מושכל ברשת: לא מקליקים על לינקים חשודים שמגיעים במייל, לא מורידים אפליקציות מגורמים לא מורשים, ומקפידים לעדכן את המכשיר.

כמו כן, מומלץ להשתמש באפליקציות אבטחה כמו אנטי-וירוס איכותי ולא לגלוש לאתרים מפוקפקים. חשוב גם להקפיד על נהלי סיסמאות נבונים, להחליף אותן בתדירות גבוהה, ואפילו להשתמש בכלי אימות זהות דו-שלבי בכל חשבון מקוון.

איך מצמצמים נזקים לאחר פריצה?

גיבוי המכשירים יאפשר לאפס אותם ולשלוף את המידע מחדש לאחר פריצה - כך ניתן לעצור את התקדמות ההאקרים ולשבש פעולתם. כמובן שלאחר מתקפה שכזו חשוב להחליף סיסמאות בכל השירותים המקוונים, ולדווח למשטרה ולספקי השירותים הפיננסיים שלכם.

צעד נוסף שכדאי לבצע הוא לעשות ביטוח דירה הכולל כיסוי של מתקפת סייבר. בביטוח הדירה של ביטוח ישיר למשל, תוכלו ליהנות מתמיכה ישירה של מומחה סייבר שיסביר לכם כיצד לפעול ומה לעשות כדי לצמצם נזקים. כיסוי זה מקנה הגנה גם במקרי נזקים שגרמו ההאקרים לטלפון או למחשב, וכולל גם שירותי תיקונים למכשיר, ואף החלפה שלו במקרה בו התיקון לא אפשרי - עד לגבול אחריות של 3,000 שקל.

כדאי לדעת שכיסוי זה גם רלוונטי עבור מקרים של גניבות מידע: אם המידע הגנוב הוביל ישירות לנזק כספי, תוכלו לקבל פיצוי בשווי הנזק, ועד 1,000 שקל במקרה ביטוח.

איך עובד כיסוי לנזקי סייבר?

השירותים מוענקים בידי צוותים מיומנים ומומחים, שידעו לסייע למשתמשים בצורה הכי יעילה ומעשית. אפשר לקבל גם הדרכה מסודרת ואפילו הערכת סיכוני סייבר באמצעות אפליקציה ייעודית, כדי לחסוך לכם זמן.
השימוש באפליקציה אף יפחית את סכום ההשתתפות העצמית שלכם, ויגדיל את גבול האחריות מ-3,000 ל-6,000 שקל במקרי ייעוץ לאחר פריצה, ונזק למכשיר - ול-3,000 במקום 1,000 שקל באירועי פישינג. אין ספק שמדובר בפיתרון חשוב ונוח בעידן שבו כל כך הרבה ישראלים נופלים קורבן למתקפות ופריצות מעצבנות.

לסיכום,
מתקפות סייבר הן סיכון שהולך ורווח בתקופה בה אנחנו חיים, אבל שימוש נבון ברשת והקפדה על אמצעי זהירות יכול למנוע מאיתנו עוגמת נפש. גיבוי המכשירים ורכישת כיסוי ביטוחי רלוונטי מבעוד מועד הם האמצעים המומלצים להקטנת הפגיעה לאחר מתקפה, במיוחד עבור מי שמשתמש במכשיר שלו גם במסגרת העבודה ושואף להימנע ממצב בו פריצה אליו תסכן גם את העסק.

עד 50% הנחה ברכישת ביטוח דירה מבנה ותכולה בביטוח ישיר >>

בשיתוף ביטוח ישיר