“אין דבר כזה לוחמים וטייסים ללא סייבר וטכנולוגיה״

בשיתוף CyTaka

תל אביב, דובאי, ניו יורק, מומביי, סידני, טוקיו, אבו דאבי ואפילו בקרוב בריאד בערב הסעודית. המשותף לכולן ולעוד ערים גדולות רבות אחרות בעולם כולן על מפת הסייבר של אליפות העולם המיועדות להאקרים בשילוב אנשי תוכנה וכפי שדורון אמיר קורא להם -Cyber Programmers. אמיר ייסד את המיזם CyTaka (אליפות העולם בסייבר למתכנתים) ב-2020 כדרך לייצר את קהילת אנשי הסייבר הגדולה ביותר בעולם - עם תחרויות נושאות פרסים והזדמנות להפגין ולשדרג את כישורי הסייבר באופן ספורטיבי ותחרותי, ואולי גם לצאת עם פרס כספי, משרה בהייטק או מגן מצוינות בסייבר יוקרתי.

תמונות הניצחון של אלופי הסייבר ביום הסייבר הלאומי הראשון בישראל בקרית אתא

מסביר אמיר: “אליפות הסייבר העולמית למתכנתים החלה כמיזם חברתי. הכוונה שלי הייתה לייצר לראשונה יצור כלאיים חדש שנקרא מתכנת סייבר (Cyber Programmer) שהוא מומחה סייבר שמגיע מתחום התוכנה, בלי שיש לו בהכרח רקע בסייבר ובמודיעין, ללא קשר לרקע הצבאי שלו. אם מתכנת יודע לכתוב קוד שמאזין למדפסת שנמצאת ברשת או למקלדת של המחשב - אז עם הכוונה נכונה הוא יוכל להסב את הקוד לפעולות סייבר שונות. לאדם כזה הדרך להתמחות תהיה קצרה יותר לעומת חסרי רקע שנדרשים להכשרה ארוכה יותר במסגרות צבאיות כמו 8200 וכו’. בשונה מצה”ל, אנחנו לא מייצרים סייבר צבאי, אנחנו ממוקדים בסייבר אזרחי שנותן מענה לאזרח בסביבה המודרנית של היום. את האזרח יותר מדאיג חשבון הטיקטוק או האינסטגרם מאשר תוכנית הגרעין של איראן”.

אז 'הטובים לסייבר' החליף את 'הטובים לטיס' אבל איך זה להיות תחת מתקפה ישירה של רמטכ“ל?

“זו ביקורת, לא מתקפה. לא נראה לי שמישהו יכול לשרוד מתקפה של רמטכ“ל צה“ל שהוא מבחינתי האדם החזק בעולם. בדיוק לפני שנה, בדצמבר 2021, פרסמתי שלטי חוצות בהרצליה עם הסלוגן 'הטובים לסייבר' - והרמטכ“ל אביב כוכבי מתח על כך ביקורת נוקבת, דבר שמעולם לא קרה לפני כן בישראל - ועוד בסיום קורס טיס במעמד נשיא המדינה ושר הביטחון. למרות שזאת הייתה הפתעה גמורה, הגבתי מהר כדי להגן על המיזם ולהסביר כי המסר קורא לשוויון ומתן הזדמנויות וכי באנו בדיוק מאותו מקום - לתקן את הפערים בין הסייבר המתנשא ללוחם בשטח. והנה שנה אחת אחרי אפשר לראות שגם בצה“ל אימצו את הגישה שלי, או אולי בהשראת המיזם 'הטובים לסייבר', ובחרו להעניק תגמול ללוחמי הסייבר. זה מעודד לראות את פרסום תכנית המענקים של עד 200,000 ₪ לאנשי סייבר מצטיינים שנשארים בשירות צה“ל. אין ספק שהלוחמים טובים וגם הטובים לסייבר - זה משתלב מצוין יחד בדיוק כמו השילוב הטכנולוגי-לוחם שניתן לראות בין טכנולוגיית 'מעיל הרוח' שמעניקה מעטפת של הגנה וביטחון ללוחם השריון. טכנולוגיה, סייבר ולוחמים בשטח יחד מייצרים צה“ל חזק וחכם“.

זה עושה טוב למדינה, הזוכים בתחרות נחטפים לעבודה בדרך לבמה

דורון אמיר עצמו התנדב לשמש כלוחם קרבי בשירותו הצבאי. לאחר שחרורו מצה“ל החל להתמחות בתוכנה, אבטחת מידע וסייבר , לימד והרצה בנושא גם כמרצה באקדמיה ובטכניון (כמרצה מוסמך מטעם היחידה ללימודי חוץ). במקביל המשיך באמצעות חברה שהקים לייעץ בנושאים אלו לגופים רבים, בארץ ובחו“ל ביניהם גופי ממשל וביטחון.

“אנחנו נותנים הזדמנות גם למי שלא שירת ב-8200 ולא עשה מסלול סייבר טיפוסי“, אומר אמיר. “אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ מהדרום הרחוק ועד לצפון הירוק. בזמן שכולם מדברים על פערים, אנחנו עוסקים באיתור גאונים ולא משנה איפה הם נולדו ומי ההורים שלהם. גם אם אין לו קשרים, אם הוא זוכה בתחרות הסייבר שלנו (לא רק המקום הראשון) – יש סיכוי שתוך 24 שעות הוא ימצא עבודה בסייבר וישב ליד הגאון מ-8200 בכיף. יחטפו אותו עוד בדרך לבמה לפני קבלת הפרס“.

אילו עוד אתגרים עומדים כיום בפני עולם הסייבר מלבד המחסור בכוח האדם?

“כיום התפיסה היא עדיין שהסייבר הוא כלי ביטחוני, כזה שמקומו בצה“ל או בארגוני ביטחון לאומי. אכן יש בתחום פלח משמעותי של עיסוק באיומים ביטחוניים, אך הציבור הרחב חשוף גם למתקפות סייבר ברמה האישית - ולכך אין מענה הולם. גם בתקיפת סייבר אזרחית פשוטה יש את המרכיבים האסטרטגיים שיובילו לתקיפת סייבר לאומית. לדוגמה: תקיפת סייבר על קבוצת אנשי קשר המקושרים לבן משפחה של ראש ממשלה כלשהו בעולם יכולה להגיע עד לראש הממשלה עצמו ולפגוע בו. כלומר פעילות סייבר אזרחית פשוטה הופכת ללאומית וקטלנית בדיוק כמו רישיון הטייס האזרחי ששימש למתקפת הטרור 9/11 בארה“ב. רוב האנשים לא מודעים לכך – הם חיים בנאיביות בבועה המודרנית, חושבים שניתן להשתמש במדיה החברתית בכל גיל ואיך שרוצים, אבל בסופו של דבר, האזור אינו סטרילי ויש עוד עיניים שבוחנות. האינטרנט זה לא בית מרקחת ובכל מקום שבו יש בני אדם יש גם טעויות, תחבולות ומזימות, למרות שסייבר וזכויות האזרח זה קצת מתנגש. זה סוריאליסטי בעיניי לדבר על מושגים של פרטיות בזמן שבמרחבי הרשת כולם חושפים באופן יזום פרטים אישיים, תמונות, ועדכוני מיקום בזמן אמת. תוקף יכול בעזרת קורלציה פשוטה לייצר בנק מטרות איכותי ומעודכן ולתכנן תקיפות סייבר שונות ומגוונות, לכן חייבים להגדיל משמעותית את מספר אנשי הסייבר בכל מדינה שרוצה עצמאות טכנולוגית וחיים מודרניים, בדיוק כמו שמבחינה צבאית אין דבר כזה לוחמים וטייסים ללא סייבר וטכנולוגיה, על אותו משקל אין דבר כזה מדינה מודרנית בלי יכולות סייבר כולל מענה תקיף לאירועי סייבר בעסקים הקטנים או בחיי היום יום של האזרחים. כל מנגנון הגנה והתקפה הוא זמני ועם הזמן מתגלים חולשות או נוצרים כלים משוכללים יותר שהופכים את הסייבר של אתמול חסר משמעות בדיוק כמו שאינדיאני עם חץ וקשת מנסה להסביר לך בהתנשאות, שיש להם פריצת דרך עם יכולת ירי של 30 חיצים בדקה בזמן שאתה מציע לו מכונת ירי עם קצב אש של 6,000 כדורים בדקה. אין להיות שאננים למרות כל טבעות ההגנה, החל מהלאומית ועד לאנטי ווירוס ושאר שירותי האבטחה השונים שיש כיום, יש לייצר עוד פתרונות סייבר ואבטחה החל מעזרה ראשונה ועד לתגובה התקפית, כולל סיכול טכנולוגי ממוקד על מקורות התקיפה בכדי לייצר השבתה והרתעה ולכן נדרש יותר כוח סייבר התקפי אזרחי זמין שיכול לפעול באופן יותר רחב ומהיר יותר.

איפה הסייבר ההתקפי היום ומה צריך לעשות?

“יש הרבה מה לעשות. צריך לשנות בעיקר את הקיפאון בנושא הסייבר ההתקפי, שנוצר גם עקב פרשת NSO, שלפי פרסומים מכרה כלי סייבר התקפי למלחמה בפשע אבל הלקוח שלה השתמש בו לצרכים פוליטיים ואחרים. העיסוק סביב הנושא יצר מצב של מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. זה כמו שתמכור סכין לחיתוך סלט והלקוח ישתמש בו ככלי רצח - ולמחרת יתירו בחוק למכור רק סכינים למריחת חמאה. אני משתדל להעלות את הנושא בכל הזדמנות רלוונטית , העליתי את הנושא הזה במפגש לזכרו של האלוף וראש המוסד מאיר דגן ז“ל, בפני נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות, שייעצה בנועם לפנות לרגולטור. אין ספק שהרגולציה היא המסגרת אבל דעתי שיש לפתוח דיון רחב יותר בנושא וצריך להסדיר את הכאוס בתחום ולהבהיר שחברה המוכרת או מפעילה מנגנונים של סייבר התקפי - מטרתה למנוע פשעים ולייצר הגנה אקטיבית ולא לבנות רשת ריגול או לפגוע בזכויות אדם. ללא סייבר התקפי הציבור יהיה חשוף ויאבד את זכויות הפרט הבסיסיות ביותר. אין מקום לחלשים בחוקים הבינאריים של הרשת האפלה“.

המשימה: להפוך את הסייבר לאזרחי-גלובלי

לצד הביקורת יש גם מעשים טובים רבים שעוזרים לקדם את הסייבר האזרחי ולהביא אותו למקום חינוכי וערכי, במיוחד בישראל. התמיכה מגיעה גם מכל קצוות הקשת הפוליטית , אנשי חינוך, צבא ובטחון ובכל מקום בו יש רצון לקדם חינוך טכנולוגי והכוונת תעסוקה לסייבר .

“בישראל תחרות הסייבר הראשונה יצאה לדרך בברכתו של ראש המוסד לשעבר דני יתום, כשערכנו תחרות של 50 האקרים בתל אביב. לאחר מכן המשכנו ויצרנו שילוב של תחרויות בין ערים מרוחקות לערים במרכז כגון אליפות הסייבר שנערכה במדרשת שדה בוקר בנגב. שם ישבו מומחי סייבר שנלחמו מול מומחי סייבר שתקפו ממשרדי החברה בהרצליה. בתחרות נכח ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, יגאל אונא, שהינו גם חבר בוועדה המייעצת. את מגן אלוף הסייבר ע“ש מאיר דגן העניק באותה תחרות הרמטכ“ל לשעבר (והח“כ כיום) גדי איזנקוט, שהתכבד לשאת דברים מעוררי השראה למצוינות ומנהיגות. בפעילות אחרת בקרית אתא נערכה אליפות הסייבר בשיתוף ראש העיר יעקב פרץ, שפעל וקידם את יום הסייבר הלאומי בקרית אתא ובכך הצלחנו להגיע למאות תלמידי בית ספר באזור ששמחו להשתתף ולהוכיח כישורי סייבר ותוכנה והכל בהתנדבות .גם תוכן אתגרי הסייבר בתחרות היה ייחודי ונכתבו בהשראת בעיות הסייבר בעולם הרפואה, האירוע זכה לעידוד ע“י בכירים מעולם הרפואה ומכובדים נוספים. עד כה תחרויות הסייבר משתדלות להתקיים בכל ישראל (בהתנדבות) ואת אליפות ישראל ערכנו במלון הילטון ת“א. בתחרות התמודדו 100 האקרים כולל צוות אדום שכלל מומחי סייבר מהתעשייה וצוות האקרים נוספים שהגיעו להתמודד על תואר אלוף הסייבר של ישראל. כעת אנו מארגנים את אליפות הסייבר של הצפון בקריית שמונה בשיתוף ראש העיר אביחי שטרן ובתחרות גם יזכו מתמודדים שיגישו אתגרי סייבר מיוחדים, את אתגר הסייבר הכי מיוחד נציג גם באליפות העולם בסייבר שנערוך בדובאי 2023, מבחינתי להציג על במה בינלאומית אתגר סייבר שנכתב בבית ספר בקרית שמונה או בשכונה חרדית בירושלים זה הרבה מעבר לתחרות סייבר – זו שליחות“.

“בישראל, בין אם המיקום מרכזי או מרוחק, ישנם אנשים חכמים שרוצים להתעסק בסייבר. הדלת פתוחה לכולם“, אומר אמיר. “כשאני בחו“ל ומספר שאני מישראל לרוב שואלים אותי אם אני מתל אביב - כי זה מה שמכירים או זה מה שרוצים להבין, אך ציונות זה גם להציג בעולם שיש עוד ערים בישראל מהדרום הרחוק ועד הצפון הירוק. כל אלוף סייבר מישראל שמקבל פרס, גם מפרסם את העיר שהוא מייצג וזה מזכיר לעולם שיש עוד הרבה ערים בישראל, לא רק תל אביב.“

“כמו בישראל כך גם בעולם יש אינטרס לשתף את בעיות ופתרונות הסייבר בכל העולם ומכיוון שסייבר הוא תחום רחב מאד הנמצא בקטגוריות שונות אז ככל שיש יותר מומחי סייבר והאקרים עם צורת חשיבה אחרת ושיטות ומתודולוגיות שונות כך אנו כציבור עולמי מוכנים יותר בפני יותר תרחישי סייבר , לכן הסכמי אברהם הביאו לישראל הזדמנויות ייחודיות וכאשר לדוגמה אנו עורכים אליפות סייבר בדובאי או אבו דאבי ניתן לראות את טובי האקרים לא רק מאיחוד האמירויות אנו רואים גם האקרים ומומחי סייבר מהודו, פקיסטן, איראן, קזחסטן, סין ועוד מדינות שלמרות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עם חלק מהמדינות בכל זאת מגיעים לתחרות מתחרים מכל מקום בעולם והאליפות מתפקדת כאולימפיאדת סייבר ללא פוליטיקה רק הישגים וכישורי סייבר וזה הדיון בכל אליפות סייבר עם אג'נדה ברורה שהסייבר האזרחי נועד לציבור ולא לצרכי צבא וממשל. השנה נקיים שוב את אליפות העולם בינואר 2023, בה נעניק לזוכה את הפרס הגדול ביותר שהענקנו עד כה ובכך נכריז על ההאקר הטוב בעולם. 10,000 ואיש הגיעו כבר לשלב ההרשמה והגישו מועמדות להשתתף בתחרות מתוך 200,000 חברים. מתוכם נוכל לבחור רק את הטובים ביותר הכוללים גם זוכים מתחרויות קודמות שזכו באליפויות מקומיות. בהמשך הדרך מתוכננות אליפויות נוספות באבו-דאבי ובערב הסעודית. אנו נגיע לשתף ולאתגר את טובי המוחות בעולם ובכל מקום שבו ייפתח רצון לשלום“.

ולמשתתפים ממדינות ערב אין בעיה לקחת חלק באירוע שמארגנת חברה ישראלית?

“זוהי פלטפורמה שבה לא נוגעים בסוגיית הלאום, כולם משתפים פעולה ומכבדים אותנו מאוד. האינטרסים בתחרות הם גלובליים והדגש בתחרות הוא בעיית הסייבר העולמית, לא זו שבישראל, באיראן, באיחוד האמירויות או בכל מקום אחר בעולם. כל שיוך למקום זה או אחר הוא לא רלוונטי למטרה שלשמה אנו מקיימים את אליפות העולם בסייבר. בתחרות אנחנו פורסים את המערכת הייחודית לתחרות הכוללת אלפי אתגרי סייבר ואנו ומושיבים את האקר מאיראן לצד האקר ההודי ביחד עם ההאקר הישראלי וכן גם ביחד עם האקר הפלסטיני מעזה ורמאללה והכל בכדי שבסופו של דבר יתקיים שיתוף חיובי של מידע שיגן על אזרחי העולם, זה נראה לפעמים מוזר אבל זה לא חדש אני בטוח שבארגון הגאונים של נאס“א לא מעניין אף אחד איפה נולדת ומה הדת שאתה מאמין בה יותר מעניין איך אתה מקדם את האנושות למקום טוב יותר. בכל פעם שאני רואה קבוצה מעורבת מבחינת לאום משתפת פעולה ויוצרת תרחישי סייבר ואתגרים יחד - אני מבין שהתקדמנו במשהו במשימה להפוך את הסייבר לאזרחי-גלובלי, כזה ששייך לאזרחים ולא רק לצבא ולמערכות הביון. גם האזרח הבריטי, יפני, איראני, אמריקאי וכו' כל אחד מהם יהיה בסכנת חיים אם יגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים שבדיוק יותקף במתקפת סייבר או כל תרחיש אחר , מתקפות הסייבר הן לא צפויות ואין להם מוסר או אידיאולוגיה מלבד בצע כסף ולכן כל האקרים העוסקים בפשעי סייבר הם אויב אנונימי הפוגע בכולם ולא בלאום מסוים“.

אילו עוד הישגים יש לתחרויות שאתם עורכים?

“החשיפה הציבורית שלהן מאפשרת לאזרח להבין לאט שמתגבשת קהילת מומחים אליה ניתן לפנות ולהתייעץ בנושאי סייבר. אזרח שנפרץ לו המחשב או הסמארטפון הוא דיי חסר אונים ואין לו באמת אופציות כמו שיש בארגונים ממשלתיים וצבאיים. אבל בזכות התחרויות ונושאים שאנו מעלים הוא מבין שהסייבר שייך לציבורו ושסייבר בא גם לפתור בעיות אישיות שקשורות אליו לחיי היום יום.

ומה יש לך להגיד על השווי הגבוה של חברות הסייבר בתעשייה?

אמיר לא מדבר על אקזיט ולא על מודלים עסקיים מורכבים , מבחינתו כל חברה שהיא יוניקורן יש עליה חובת ההוכחה להצדיק את השווי של מילארדי הדולרים בהקדם האפשרי ולהתקדם ולהפוך לקנטאור (חברה עם הכנסות של לפחות 100 מיליון דולר) ולא לרוץ לאקזיט בגלל שווי גבוה. “אנחנו נראה עוד חברות סייבר שיגיעו בעתיד להערכות שווי של מאות מילארדי דולרים וגם יתכן טריליון דולר לחברת סייבר וזה עדיין יהיה ריאלי ביחס לפעילות הסייבר ההתקפי שרק יעלה עם הזמן בכל העולם ויצדיק את ריווחיות חברות הסייבר ואף את השווי האסטרונומי שלהן, בדיוק כמו חברת אפל וחברת גוגל, שכבר עברו מזמן את השווי של טריליון דולר וגם זה לא היה כזה ריאלי שהם התחילו. עד אז אצלנו מדובר בפרויקט בינלאומי של חינוך וסייבר-חיובי, כספי הפרסים מקורם בגיוסים וחסויות שנועדו לכך בנוסף לפיתוח ומחקר מוצרי הגנה ואימון, לא פשוט להיות פשוט אבל זה כל העניין ואותי סה“כ יותר מעניין מי יהיה אלוף העולם בסייבר, האקר האינטואטיבי או האקר האקדמאי״

מה הכוונה האקר אינטואטיבי או אקדמאי?

אנו מייצרים אתגרים הכוללים תרחישים שונים, על בסיס מה שכבר ראינו ומה עלול לקרות.

האקר עם אינטואיציה טובה יודע טוב יותר ומהר יותר, בתרחישים מסוימים, איך לתקוף או להגן לעומת מכונת האקינג מבוססת בינה מלאכותית העובדת לפי מתודולוגיה וללא אינטואיציה וזאת למרות שלמכונה כוח חישוב ויכולת אנליטית גבוהה יותר באופן דרמטי. גם בתחרויות הסייבר אני רואה שהאקר האינטואטיבי יעיל יותר ואף קטלני אך בתחום ההגנה יש גם מערכות שידע המבוסס על רקע אינטואטיבי לוקה בחסר . מערכת שבונה הגנה אולטימטיבית חייבת גם את ההאקר האקדמאי, שיודע מדעים ברמה גבוהה ומסוגל לנתח אנליזה ברמה מדויקת ולהעמיק באופן יעיל יותר לעומת 'חיית הפרא' האוטו-דידקטית שחיה ברשת ושהכישורים שלה קצת שונים. האיחוד מייצר השלמה“.

מה היה רגע מכונן במסלול הקריירה שלך?

הרגע המכונן נמצא איתנו תמיד ובכל רגע. לפעמים אנחנו שוכחים שלקום בבוקר זה לא מובן מאליו. אפשר לומר שלהסכמי אברהם הייתה השפעה חיובית גדולה על המיזם וזאת מתנה מהמנהיגים האמיצים שהובילו את הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, אני כישראלי יכול רק לברך על כך ולמנף את ההזדמנות הנדירה לשגשג בעידן של שלום, במסלול הקריירה שלי למדתי דבר אחד חשוב אם אתה מאמין במשהו שיעשה טוב לעולם לך זה לעולם לא תתחרט על כך לעומת אלו שלא עושים ורק חולמים או מקטרים“.

היכן עומד עולם הסייבר בסוף 2022 ומהי התחזית ל-2023?

“הבינה המלאכותית חטפה את הכתר של ממלכת הסייבר, אך היא לא נותנת מענה למחסור כוח האדם בתחום וזו המשימה שלה לשנים הבאות ביחד עם שיפור היכולות של הסייבר בתחומים רבים כולל לוחמה בטרור ושיפורים מרחיקי לכת על העולמות העסקיים. לא הייתי נכנס לתחזית בתחום הסייבר זה לא מזג אוויר, יש יותר אופציות ממעונן חלקית או גשום, זה ברור שנראה יותר ויותר פעולות סייבר התקפי ושהנזקים מפשעי הסייבר יהפכו אלימים יותר וימשיכו להעלות את שווי השוק של תחום הסייבר אך במוקדם או במאוחר נצטרך יותר כוח בתחום באופן גלובאלי.

מה החזון שלך להמשך?

“החזון הוא להגיע ל10- מיליון מומחי אבטחת מידע, האקרים ומתכנתים בקהילת הסייבר ולהעניק לכל מי שתהיה לו בעיית סייבר אזרחית את האפשרות לקבל פתרון באופן מקצועי זמין ומהיר , זאת קהילה מקצועית שברובה התנדבותית העוסקת בסייבר החיובי למטרות הגנה ושמירה על האזרח מפגיעות סייבר שונות זה רחוק שנות אור מהדימוי של צבא סייבר פרטי או שר מלחמה.

“הבינה המלאכותית חטפה את הכתר של ממלכת הסייבר, אבל היא עוד לא במקום בו היא יכולה להחליף לחלוטין את העובדים בשר ודם. היא לא בשלה עדיין וזו המשימה שלה לשנים הבאות״

“יש הבדל משמעותי בין האקר אינטואיטיבי להאקר אקדמאי וניתן לראות זאת בתחרויות הסייבר כאשר אנו בוחנים מתודולוגיות תקיפה והגנה. אין ספק שההאקר האינטואטיבי יעיל יותר ואף קטלני יותר״

“זה סוריאליסטי בעיניי לדבר על מושגים של פרטיות בזמן שבמרחבי הרשת כולם חושפים באופן יזום פרטים אישיים, תמונות, ועדכוני מיקום בזמן אמת. תוקף יכול בעזרת קורלציה פשוטה לקבל כך בנק מטרות איכותי ומעודכן שיכול לשמש אותו לבנות תקיפות סייבר שונות ומגוונות״

“זה מעודד לראות את פרסום תוכנית המענקים של עד 200,000 ₪ לאנשי סייבר מצטיינים שנשארים בשירות צה״ל, אין ספק שהלוחמים טובים וגם הטובים לסייבר״

ת.ז

דורון אמיר – מנכ״ל ומייסד CyTaka

גיל: 47

מצב משפחתי: נשוי + 2

מקום מגורים: רעננה

תפקידים קודמים: מנכ״ל חברות סייבר, סמנכ״ל טכנולוגיות בחברות בינלאומיות.

תחביבים: צלילה, רכבי ספורט, אופנועים.

מוטו מוביל: When you have to shoot, shoot; don't talk

חלום אישי שרוצה להגשים: תחרות סייבר בחלל עם אילון מאסק.

בשיתוף CyTaka