כך מאיימת הביורוקרטיה להכריע את הצעיר הישראלי ואת בנו התינוק

אזרח ישראלי-יהודי, שהביא לעולם ילד עם בת זוגו הפרואנית, מנהל מאבק זה חודשים ארוכים כדי להסדיר את מעמדה של בת הזוג ולהעניק לבנו תעודת זהות

, צילום: shutterstock

בשיתוף זאפ משפטי

עיכובים בלתי מוסברים, חוסר מענה ונסיונות התשה בלתי נגמרים – זו התחושה הקשה שמלווה את ג', אזרח יהודי-ישראלי, בן זוגה של אזרחית פרו, שהביאה עימו ילד לעולם. בחודשים האחרונים נאלץ ג' לנהל מאבק מול משרד הפנים להסדיר את מעמדה בארץ ולהעניק לבנו התינוק תעודת זהות.

"הם נאלצים להתמודד בתנאים לא פשוטים עם טרטורים בלתי נגמרים, שקשה להעלות על הדעת", מספרת עו"ד נורית מעטוק, המלווה את בני המשפחה במאבקם מול הביורוקרטיה הישראלית. כעת מחכים בני הזוג לקביעת בית המשפט בתביעת אבהות שהגישו בתקווה שעניינם ייפתר בקרוב.

אהבת הנעורים התחדשה לאחר שנים

הסיפור של ג' וס', שניהם בשנות השלושים לחייהם, איננו שגרתי. ג', עולה חדש מפרו, הגיע לישראל מדרום אמריקה לפני תשע שנים עם בת זוגו הקודמת. אלא שהיחסים בין השניים נגמרו ולפני שנתיים הם החלו בהליך גירושין. במקביל להליכים המשפטיים לסיום הקשר הזוגי, יצר ג' קשר עם ס', צעירה שהיתה אהובת נעוריו. אחותו של א' סיפרה לו שגם ס' התגרשה, הוא שלח לה הודעה בפייסבוק וזמן קצר לאחר מכן החלו השניים להתכתב וחידשו את הקשר ביניהם.

הקשר הזוגי כלל לא רק התכתבויות, אלא גם מפגשים ממושכים, וכשברקע משתוללת מגיפת הקורונה שמנעה מזרים להיכנס לישראל, נסע ג' מספר פעמים לפרו למשך שבועות ארוכים כדי לפגוש את ס' אהובתו.
בשנת 2021 נכנסה ס' להריון מג' ובתוך זמן קצר התברר שמדובר בהריון בסיכון.

"בני הזוג החליטו לחיות בישראל, ורצו להסדיר את המעמד של ס' מהר ככל האפשר, משום שחששו שאם יתעכבו אפילו חודש היא תיכנס לשמירת הריון ולא תוכל להגיע לארץ", מספרת עו"ד מעטוק. "הפחד הכי גדול שלהם היה שס' תיאלץ ללדת לבד, ללא בן זוגה".

ס' איננה יהודיה, אף שיש לה שורשים יהודיים, ולכן הדרך היחידה להסדיר את המעמד שלה בישראל היתה לבקש את הסדרת מעמדה מכוח הקשר הזוגי שלה עם ג'. "בדצמבר 2021, כשהיא בחודש החמישי להריונה, הגשנו בקשה מזורזת להסדרת המעמד שלה ובקשה נוספת לאפשר לה להיכנס לארץ למרות מגבלות הקורונה", מציינת עו"ד מעטוק. אלא שמכאן ואילך החל המסע של ג' וס' בנבכי הביורוקרטיה הישראלית.

הקורונה חלפה, אבל הסחבת נותרה

בחודש ינואר כבר הוסרו מגבלות הקורונה וס' נכנסה לארץ, אך סוגיית הסדרת מעמדה לא התקדמה. "נסעתי במיוחד למשרד הפנים באשקלון לברר מה קורה ומדוע אף אחד לא מקדם את הנושא, ונעניתי שלא הוגשה בקשה למרות שזה לא היה נכון", מספרת עו"ד מעטוק. לדבריה, רק אחרי שהגישה תלונה ליחידה לפניות הציבור וערר על כך שלא התקבלה החלטה על אף הזמן הדוחק, "נזכר" משרד הפנים לזמן את בני הזוג לראיון. "רק אחרי חודשיים הזמינו את ג' וס' לראיון, שבו הם נשאלו על הקשר הזוגי ביניהם", אומרת עו"ד מעטוק.

בריאיון הציגו בני הזוג את כל ההתכתבויות ביניהם, שיחות הטלפון והתמונות המשותפות, ואפילו את הקעקועים התואמים שהם בחרו לקעקע על גופם, נוכח אהבתם העזה. "אלא שגם לאחר הראיון משרד הפנים המשיך לקחת את הזמן", טוענת עו"ד מעטוק.

"בשלב הזה, בני הזוג נורא נלחצו כיוון שבגלל היעדר המעמד של ס' בארץ וההריון המתקדם שלה, אף חברת ביטוח לא היתה מעוניינת לעשות לה ביטוח רפואי. מסיבה זאת ובשל דחיפות המצב, הגשתי בשמם של בני הזוג בקשות בהולות להעניק לה מעמד, ואז הסכים משרד הפנים להוציא לה ויזת עבודה".

בתחילת אפריל, ס' הביאה לעולם את בנה התינוק, אך בבית החולים התחוללה דרמה כאשר נציגת משרד הפנים סירבה לרשום את ג' כאבי התינוק, למרות שהוא הציג בפניה את תעודת הזהות שלו.

"הסיטואציה היתה קשה ונאלצתי להודיע לנציגה חד משמעית שאם לא תעשה זאת אגיש נגדה תלונה במשטרה על סירוב עובדת ציבור לבצע את עבודתה", מספרת עו"ד מעטוק. "לבסוף הסכימה הנציגה לרשום את ג' כאבי התינוק אך לא הנפיקה לו תעודת זהות רק בשל כך שאמו של התינוק לא מוגדרת כתושבת".

"התינוק לא מקבל טיפולים חיוניים"

בשלב זה החלה עו"ד מעטוק לאבד את הסבלנות. "הגשתי בקשות למשרד הפנים שינפיקו לילד תעודת זהות ורדפתי אחריהם במשך חודשיים וחצי, ואז לפתע הם שלחו הודעה שצריך להינתן פסק דין שבמסגרתו יקבע בית המשפט אבהות על הילד – משהו שהם יכלו לבקש מהיום הראשון".

הקושי במצבם של בני הזוג הוא שבנם התינוק לא יכול לקבל טיפולים חיוניים בטיפת חלב, ובהיעדר ביטוח רפואי כל ביקור שלו במרפאה עולה הרבה כסף. "המדינה פשוט פוגעת בזכויות שלו בגלל שאין לו תעודת זהות".

בראשית אוגוסט הגישו בני המשפחה, באמצעות עו"ד מעטוק, תביעה לבית המשפט להכרה באבהותו של ג'. בית המשפט קצב למדינה 30 יום להגיש את תגובתה לנושא, והפרקליטות מתמהמהת משום שמשרד הפנים טרם נתן את עמדתו וזאת למרות שבקשתו של משרד הפנים היתה הסיבה לפניית בית המשפט ואף צורפה לתביעת האבהות.

"כרגע הילד בן ארבעה חודשים, ובני הזוג מחכים להכרעה", אומרת עו"ד מעטוק. "אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם בני הזוג לא היו מקבלים סיוע משפטי לאורך הדרך. אחרים במצבם כנראה כבר היו מוותרים על כך והיו לג' מחשבות אפילו לעבור לפרו. בסיטואציה שבה צריך להסדיר מעמד של בן זוג בארץ, ליווי של עורך דין הוא קריטי".

יש לכם בן זוג זר ואתם זקוקים לסיוע בהסדרת המעמד שלו בישראל? פנו לעו"ד נורית מעטוק לייעוץ ראשוני בנושא או בטלפון 053-9627782

לעמוד המשרד באתר משפטי

בשיתוף זאפ משפטי

כדאי להכיר