זה קרה במשחק בין גאנה לצ'כיה בשלב הבתים. על הנייר, זו הייתה אמורה להיות משימה כמעט בלתי אפשרית עבור הגנאים. צ'כיה הגיעה לטורניר כאחת הנבחרות החזקות בעולם, עם פטר צ'ך, פאבל נדבד, תומאש רוסיצקי ודירוג פיפ"א שני בעולם ערב המונדיאל.
אבל הכדורגל, כרגיל, לא שאל את הדירוג. גאנה ניצחה 0-2, רשמה את אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה והפכה בתוך ערב אחד לסיפור מרענן בטורניר. מי שגנב את תשומת הלב הישראלית היה המגן ג'ון פנטסיל, אז שחקן הפועל תל אביב ולפני כן מכבי תל אביב. אחרי השערים של גאנה הוא שלף מהגרב דגל ישראל קטן ונופף בו מול המצלמות.
פנטסיל הסביר אחר כך שמדובר במחווה לאוהדים שלו בישראל. מבחינתו, זו הייתה תודה פשוטה למדינה שבה שיחק ואהבו אותו. הוא אפילו הבטיח לפני המשחק לאנשי הפועל תל אביב שאם גאנה תבקיע, הוא יחגוג עם דגל ישראל. בפועל, המחווה הקטנה הזו הפכה תוך דקות לאירוע בינלאומי.
בעולם הערבי לא קיבלו את זה בשלווה. בעיתונים במצרים תקפו אותו, פרשנים ניסו להסביר איך בכלל שחקן גנאי מגיע לנופף בדגל ישראל, וחלקם אף גלשו לקונספירציות מגוחכות על קשרים ישראליים מאחורי הקלעים.
התאחדות הכדורגל של גאנה מיהרה להתנצל והבהירה שזה לא היה מסר פוליטי רשמי, אלא מחווה אישית של השחקן לאוהדיו בישראל. פיפ"א מצדה אמרה שלא היה איסור בתקנון, אבל רמזה שלא תשמח לראות חזרה על הסצנה.
וזה בדיוק מה שהפך את הרגע הזה לכל כך ישראלי. דגל קטן, שנשלף ממקום לא צפוי, במשחק שלא קשור אלינו בכלל, ופתאום כל המדינה מרגישה שהיא חלק מהמונדיאל. לא היינו שם כנבחרת, אבל לכמה שניות על המסך, ישראל הייתה על הדשא.
קשה לדמיין מחווה דומה במונדיאל של היום. בעידן שבו כל חגיגה נבחנת בזכוכית מגדלת פוליטית, שחקן שהיה שולף דגל ישראל באמצע משחק היה הופך מיד לסערה עולמית. אבל ב- 2006 זה עוד הרגיש כמו רגע תמים יחסית, אפילו מרגש.
פנטסיל לא התכוון לפתוח משבר דיפלומטי. הוא רק רצה להגיד תודה. לפעמים בכדורגל, זה מספיק כדי להפוך מחווה קטנה לאחד הרגעים הזכורים ביותר עבור מדינה שלמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו