הגשמים שירדו בירושלים ובאזורים נוספים באמצע אוגוסט עוררו תהיות על קריסת מערכות טבע. חוקר האקלים ד"ר מוסטפא עספור מסביר כי התופעה נובעת משילוב נדיר של ים חם עם חדירת אוויר קר, ומזהיר מסכנת הצפות עקב חוסר מוכנות של תשתיות הניקוז.
התופעה החריגה נגרמה בעקבות התאיידות מוגברת מהים התיכון, שמתאפיין בטמפרטורות גבוהות במיוחד בעונה זו. גושי אוויר עמוסים בלחות טיפסו מעל הרי ירושלים, התעבו במהירות והפכו לענני גשם. ד"ר עספור, חוקר ומרצה בכיר בתחומי האקלים וחבר נבחרת "צעד", מסביר כי חדירת אוויר קר לשכבות הגבוהות של האטמוספרה מעל ים חם היא נדירה ביותר בחודשי הקיץ.
למרות חריגות האירוע, עספור מדגיש כי אין סיבה לחרדה אקלימית מיידית. לדבריו, מדובר באירוע נקודתי שאינו קשור ישירות לתופעת האל ניניו, ואינו מוכיח לבדו שינוי אקלימי קבוע, שכן מגמות אלו נמדדות לאורך עשרות שנים. עם זאת, הוא מבהיר כי החשש המיידי כעת הוא מפני הצפות עירוניות ושיטפונות פתאומיים. סכנה זו נובעת מכך שמערכות הניקוז אינן ערוכות לקלוט כמויות מים כאלה באוגוסט, לצד היתכנות לנזקים כבדים בחקלאות.
במבט לעתיד, התחזיות לישראל מצביעות על התחממות בקצב מהיר כמעט פי שניים מהממוצע העולמי. הטמפרטורה הכללית צפויה לעלות ב-1.5 עד 2.5 מעלות, מה שיוביל להתארכות הקיץ ולהתגברות גלי החום. במקביל, כמות המשקעים השנתית צפויה לרדת ב-10% עד 20%, אך אופי הגשמים ישתנה. הגשם שיירד יהיה מרוכז וקיצוני יותר, מה שיגביר את סכנת שיטפונות הבזק בערים. בנוסף, קיימת סכנה לעליית מפלס הים התיכון ולשריפות ענק עקב תנאי יובש.
"שינוי האקלים בישראל אינו רק עניין של 'מזג אוויר חם יותר', אלא של מעבר ממשטר אקלימי יציב למשטר של חוסר יציבות ואירועי קיצון", ציין עספור. הוא סיכם וטען כי ההתמודדות בשנים הבאות תדרוש לא רק צמצום פליטות מזהמים, אלא הסתגלות מקיפה של התשתיות העירוניות, החקלאות ומערכות המים לתנאים הקיצוניים החדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו