אירוע אל ניניו עוצמתי במיוחד צובר כוח במהירות יוצאת דופן באוקיינוס השקט הטרופי, והוא ניצב בפני שבירת שיאים היסטוריים שעשויים להפוך אותו לאירוע החזק ביותר שתועד מאז שנת 1950 לפחות.
ארמון הקרח נמס תוך שעות: גל חום קיצוני בדרום קוריאה | רויטרס
מדובר במחזור אקלימי שבו טמפרטורות המים באוקיינוס השקט גבוהות מהממוצע, מצב שמוביל להעברת כמויות אדירות של חום לאטמוספירה.
המומחה ג'פרי שאמאן מאוניברסיטת קולומביה, חוקר אקלים ובריאות הציבור, מדמה את התופעה ל"כיריים ענקיות" המחממות את האטמוספירה על פני שטח עצום, מה שגורם לשינויים בדפוסי מזג האוויר להדהד ברחבי העולם כמו "גלי קול מצלצול של פעמון".
ההשפעות של התחממות זו כבר מורגשות, והן צפויות להחמיר ככל שהאל ניניו ירכב על גבי המגמה ארוכת הטווח של התחממות כדור הארץ הנגרמת בידי אדם. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הזהיר כי "האל ניניו מתחזק ומוסיף דלק לכוכב לכת שגם כך כבר עולה באש", תוך שהוא מציין כי האנושות נכנסת ל"טריטוריה לא מוכרת". נתנאל ג'ונסון, מומחה לחיזוי אקלים במינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה בארצות הברית (NOAA), מדגיש כי עוצמתו של האירוע הנוכחי הופכת אותו ל"שחקן הדומיננטי" שיכתיב את מזג האוויר הגלובלי בשנה-שנתיים הקרובות, תוך שהוא דוחק הצידה דפוסי אקלים אחרים.
הנזקים הפוטנציאליים מהדהדים בכל היבשות ועלולים לערער את היציבות הכלכלית והחברתית במדינות רבות. באזורים כמו אינדונזיה ואוסטרליה צפויה בצורת קשה, בעוד שבהודו מונסון הקיץ עלול להיות יבש מהרגיל, מה שיעמיד במבחן את אספקת המזון העולמית.
באפריקה, התחזיות מצביעות על תערובת קטלנית של בצורות בחלקים מסוימים וגשמים כבדים מהממוצע באחרים, מה שמוביל לשיבושים חמורים בחקלאות ובאספקת המים.
בארצות הברית, האירוע צפוי להביא לחורף מתון בצפון ותנאים רטובים במיוחד בדרום, ואף להשפיע על עוצמת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי והשקט. מעבר לנזקים המיידיים לרכוש ולנפש כתוצאה משיטפונות או גלי חום קטלניים, המומחים מתריעים מפני מחסור במים ושיבושים בשרשראות האספקה של גידולים חקלאיים בסיסיים.
מהזווית הישראלית, אף שהמקורות אינם מפרטים נתונים ספציפיים על האזור, ניתן להבין כי ההתחממות הגלובלית והאל ניניו אינם פוסחים על איש.
הציפייה שטמפרטורות פני הים והיבשה יהיו מעל הממוצע כמעט בכל נקודה על הגלובוס בין אוגוסט לאוקטובר, מרמזת על קיץ וחורף מאתגרים גם במזרח התיכון.
חוקרים מציינים כי הידע המוקדם מספק "חלון מכריע" לקובעי מדיניות להתכונן למבחני לחץ חברתיים וכלכליים.
בישראל, הדבר עשוי להתבטא בצורך בהיערכות מוגברת של משק המים למצבי קיצון ובתכנון חקלאי המותאם לשינויי טמפרטורה ומשקעים בלתי צפויים, בדומה להמלצות המומחים לערים בעולם לתכנן אירועי חום קיצוניים או גשמים עזים.
לסיכום, הוודאות הגבוהה של המודלים הממוחשבים, שבאופן חריג מסכימים כולם על המשך האירוע אל תוך שנת 2027, מהווה תמרור אזהרה בוהק. כפי שמסכם ג'פרי שאמאן, "בגלל התחזיות והוודאות הגבוהה, עכשיו זה באמת הזמן להתכונן".
העולם ניצב בפני שנים שצפויות להיות החמות ביותר שתועדו אי פעם, וההכנה המוקדמת – החל מבחירת זני גידולים עמידים ועד למיקום מראש של סיוע במזון – היא המפתח לצמצום הפגיעה בחיי האדם ובכלכלה הגלובלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו