אחרי השיטפונות: מי היא שיאנית המשקעים - ולמה אין גשם בצפון?

גל הגשם שעברנו אתמול (שלישי) הביא בחלקה הדרומי של השפלה וכן בחלקו הדרומי של מישור החוף, לשיא משקעים נדיר שלא נראה בישראל זה כ-12 שנים.

המדידות הסופיות של נתוני מדי הגשם הידניים של השירות המטאורולוגי וניתוח נתוני מכ״מ הגשם, מגלים שבתחנת תימורים שבאזור קריית מלאכי, שבאגן נחל לכיש, ירדו 148 מ״מ ובמשואות יצחק השכנה ירדו 122 מ״מ.

כמויות משקעים כה גבוהות במהלך יממה בודדת (כאשר למעשה מרבית הגשם ירד ב-12-15 שעות בלבד) לא נרשמו מאז ה-25-26 נובמבר 2014 ודצמבר 1992. התוצאה של כמויות המשקעים הגבוהות והחריגות הללו הייתה ספיקת שיא בנחל לכיש אשר לא נראתה מאז ההצפות הגדולות ב-1992.

אזורים בהם ירדו מעל 100 מ"מ

השירות המטאורולוגי מסר ל"היום" את הנתונים הבאים: קריית מלאכי 148 מ"מ, ירושלים תחנת ארזים 122 מ"מ, משואות יצחק 122 מ"מ, עין צורים 112 מ"מ, צובה 111 מ"מ, מג'דל שמס 104 מ"מ, ירושלים מרכז 103 מ"מ, אורות 101 מ"מ, נווה שלום 100 מ"מ ומבוא בית"ר 96 מ"מ.

למה אין גשם בצפון הארץ?

למרות הגשמים הרבים שיורדים מאזור הכרמל ודרומה, אזור אחד של ישראל נותר כמעט יבש לחלוטין וללא משקעים. הכוונה היא לאגן הכנרת שנותר כמעט יבש לחלוטין, ומפלס הכנרת נותר מתחת לקו האדום התחתון ביותר.

הפער הגדול הזה בין המרכז והדרום לבין אזור הכנרת נראה תמוה ומעורר את השאלה מה מתרחש כאן? מדוע דווקא צפון הארץ, אזור שנחשב בעבר גשום יחסית, נותר כמעט ללא משקעים?

התשובה לשאלה הזו קשורה להתחממות כדור הארץ שמשפיעה מאוד על המזרח התיכון ועל ישראל. למעשה כדי שיווצרו משקעים באזור הצפון שיביאו לגלי גשם יש צורך שאוויר קר ירד לאזור שלנו וייאפשר יצירת שקעים באזור קפריסין וטורקיה.

שקעים אלו, הנקראים שקעים קפריסאים, נוצרים בעקבות אוויר קר שיורד מאירופה ופוגש את האוויר החם של המזרח התיכון. מדובר בשקעים שמביאים לסערות גשם קלאסיות שנכנסות בעיקר לצפון מרכז הארץ. מנגד שקעים מסוג שקע עזה אינם קשורים לאוויר קר מהצפון אלא לתנאים אחרים שמייצרים אנרגיה רבה ביום מול חופי עזה ושדוחפים ענני גשם מפותחים מאוד למרכז ודרום הארץ.

מבחינה זו שקע עזה מגיע בדרך כלל בסתיו ושקע קפריסאי מאפיין יותר את החורף הישראלי.
אולם כל המציאות הזו משתנה עקב התחממות כדור הארץ. ההתחממות הזו בולמת את הקור האירופי ומקטינה את היכולת שלו לחדור לאזור שלנו. העצירה הזו מייצרת מציאות של בצורת בצפון.

מנגד העובדה שהים התיכון נותר יחסית חם, כמו בסתיו, מייצרת מציאות שבה כשנוצר שקע עזה, נכנסות סערות גשם חזקות מאוד אל הדרום והמרכז. הסערות האלו מקבלות אנרגיה רבה מחום מי הים כך שענני הסערה כבדים וממטירים גשם רב מאוד יחסית.

מבחינה זו נוצרת בישראל מציאות הפוכה מזו שאליה הורגלנו בעבר. אם בעבר אזור הצפון היה יותר גשום הרי שכעת הוא יסבול יותר משנות בצורת. אל הקושי הזה של היווצרות סערות צפוניות מצטרפת העובדה שעקב התחממות כדור הארץ הגשמים יורדים במהירות ובזעף מציאות שבה קשה להם לחלחל לאדמה הזקוקה לזמן רב יותר כדי לקלוט את הגשם. כך שרוב המים זורמים לים התיכון. זרימה מהירה זו מציירת מציאות שגם אם בצפון יורד גשם הרי שרובו לא מסייע לאזור לפרוח ולהתאושש מימי היובש הרבים.

המצב המתואר לעיל, מוכר היטב לרשויות המים בישראל שבשנים האחרונות פתחו במבצע תשתיתי גדול הנקרא המוביל ההפוך. מוביל זה יזרים מים לצפון אל הכנרת ואל נחלי האזור כדי לשקם אותם. קרי אם בעבר המים זרמו במוביל הארצי מהצפון לדרום הרי שכעת יוזרמו מי ים מותפלים מהדרום צפונה כדי למנוע התייבשות קיצונית של אזור זה.