הגשמים שיורדים ברחבי הארץ הביאו לשורת הצפות בערים שונות, כשאחת הדוגמאות הבולטות כעת הם הצפות הענק בעיר יבנה. מומחה מזהיר: "מערכת הניקוז בארץ מיושנת. בונים בלי סוף מבלי להתחשב בצורך בשטחים פתוחים שיאפשרו למים להיספג באדמה, מה שהופך את גלי הגשם לאלימים מאוד".
מי שיאנית הגשם ב"ביירון" - ואיפה הוכרז מצב חירום? | הידיעה המלאה
ההצפות שנראות ביומיים האחרונים מאז הגיעה סערת "ביירון" לארץ, מביאות לנזקים כבדים ברכוש. הן חוזרות על עצמן בארץ כל שנה, למרות מיעוט הגשמים היחסי שיורד בישראל בעונת החורף.
מערכת "היום" שוחחה עם אדריכל הנוף איז'י בלנק יו״ר איגוד אדריכלי הנוף בארץ. "במדינת שוויץ שאנחנו מתגוררים בה, לתכנן דברים לוקח בין 3-6 חודשים כי הכל עכשיו והכל מהר מהר. התכנון מסתיים ומתחילים לעבוד חצי שנה ונגמר הכסף", אמר.
"בגלל שהכסף נגמר אז עוצרים את הכל וכשמתחילים עושים את הכל הפוך ורק מבזבזים אנרגיה ומשאבים על נקודות לא חשובות".
"כשצוללים לעומק הסוגיה" מסביר יו"ר איגוד אדריכלי הנוף, "בישראל יש התלכדות של כמה גורמים שמביאים שנה שנה להצפות שאנחנו רואים בערים". הגורם הראשון אליו מתייחס בלנק, הוא הצרכים העצומים של המדינה בשלל תחומים.
"בישראל יש כל מיני פרויקטים גדולים וכל מיני אירועים שמצריכים כסף רב. כך קורה שתחום התשתיות נותר מאחור. הסיבה היא שלהחליף את מערכת הניקוז למשל צריך המון כסף. אבל בארץ מתקשים להתמקד בצורך אחד אקוטי ככל שיהיה", אומר.
הגורם הבעייתי השני עליו מצביע המומחה הוא גל הבנייה הגדול שעובר על ישראל ב-10-15 שנים האחרונות. "בשנים האחרונות ישראל עוברת תהליך של 'עיור' מהיר. המון שטחים פתוחים מעלמים בעקבות בנייה עליהם. אלא שבכך מעצימים את הסיכונים להצפות.
"כשיש שטח פתוח במעלה נחל אז הוא מתפקד כספוג שמאפשר לחלק מהמים לחלחל ולהגיע למי התהום. אבל כשבונים המון בתים, כבישים ומרחב אורבני גדול אזי האזורים האלו לא יודעים לספוג את המים וכך נוצרים זרמים גדולים יותר. מדובר בכשל תכנוני שלא משאיר מחוץ לערים וגם בערים אזורים שיספגו את המים לאדמה ויעשירו אותם.
מעבר לבעיה הזו מציין איז'י בלנק את מצב מערכות קליטת המים בערים ברחבי הארץ. "תשתיות הניקוז והתיעול של המים גם בישראל וגם ברחבי העולם נבנות כך שהם יתנו מענה לאירועי קיצון של פעם ב-20 עד 50 שנים.
"לא נבנות מערכות שמתאימות לאירועי קצה של פעם ב100 שנה. בנייה כזו היא יקרה בצורה חריגה והשקעה כזו תגמור כסף רב ולא ניתן יהיה לבצע פרויקטים אחרים. לכן צריך לקחת תמיד בחשבון שבמצבי קיצון כמו כמות גשם גדולה בזמן קצר המערכות לא יוכלו לעמוד בעוצמת הזרם".
שינוי אקלימי
מעבר לשתי הסיבות האלו מציין איז'י בלנק כי העולם חווה שינוי אקלימי גדול שמייצר אתגר עצום בכל תחום הניקוז. "למרות הטענות של טראמפ שאין שינוי אקלימי, בשטח רואים שינויי אקלים גדולים מאוד שמייצרים שלל אתגרים עבור הרשויות.
"לדוגמא, בתחום הגשם הצפי הוא למערכות גשם שילכו ויתקצרו אך יהיו אלימות יותר. קרי ירד המון גשם בזמן קצר. מול מצב כזה התשתיות בארץ לא מוכנות ולכן הצפות ענק עלולות להיות מצב קבוע אלא אם כן תהיה השקעה כוללת בתחום. אז נכון, תשתיות הניקוז הן גורם שמצריך המון כסף. אבל נראה שאין ברירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו