מומחים הזהירו היום (ראשון) כי שינוי האקלים העולמי ניכר היטב בישראל, ובעיקר משפיע על "כמות המשקעים הנמוכה - שפוגעת בנו ובשטחים הירוקים שלנו".
פאנל "אקלים משתנה - מדיניות משתנה" התקיים הבוקר בכנס השני של פורום ארלוזורוב - "סדר יום חדש: כלכלה מוכוונת משימה". במסגרת הפאנל, דנו מומחים למחקר חקלאי ולשינויי האקלים בנושא מאבק החקלאים כל שנה מחדש בחודשים נובמבר-דצמבר, עם כמות המשקעים הנמוכה שיורדת בישראל.
פרופ' בני חפץ, ראש מכון וולקני, מינהל המחקר החקלאי: "אנחנו רואים היטב את שינויי האקלים כאן ועכשיו, והם משפיעים יום-יום. אם לפני עשרים או שלושים שנה זרעו חיטה בתחילת ספטמבר ולפני עשר שנים באמצע אוקטובר, אז היום החקלאים זורעים בתחילת דצמבר. החקלאים תקועים ונאבקים בדברים שקשה להם להזיז קדימה ללא תמיכה טובה".
פרופ' חפץ התייחס לבצורת וציין כי האזור שהכי נפגע בארץ נמצא דווקא בצפון המדינה: רמת הגולן. לדבריו "הבעיות הכי גדולות נמצאות היום בצפון. כמות המשקעים ברמת הגולן הייתה זהה לכמות המשקעים בנגב. המשקים בצפון היו צריכים להחליט את מה הם מייבשים - זו החלטה נוראית שבסוף פגעה בנו ובשטחים הירוקים שלנו".
"תוכל לגדל בעצמה"
המומחה התייחס גם לשאיפת משרד החקלאות בתחום ביטחון המזון ואמר "ביטחון מזון זה לא סתם מילה. המשמעות של ביטחון מזון היא שמדינת ישראל תוכל לגדל בעצמה את רוב הפירות והירקות שלה. ישראל למשל מייצרת את כל תנובת החלב שלה. אנחנו צריכים להביא קולחים איכותיים יותר ליותר חקלאים ויותר מקומות. החקלאות צריכה לעבור טרנספורמציה. אנחנו צריכים לעשות מגוון תהליכים. יש לנו חקלאים מצוינים שמבינים את הביזנס ואת הסביבה שבה הם נמצאים".
תמר זנדברג, לשעבר השרה להגנת הסביבה, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון אמרה בפאנל כי "אנחנו בונים עכשיו מטרו - מישהו בדק את העמידות של המטרו הזה מבחינת שטפונות, גלי חום ועוד? המאה ה-21 תיראה ככה - מצד אחד חום ומצד שני גשם חזק בזמנים קצרים. משבר האקלים בדרך כלל שזור עם משברים אחרים - כלכליים, חברתיים ודמוקרטיים".
עוד ציינה כי "משבר האקלים זה משבר כלכלי וחברתי. זה לא משבר של כדור הארץ - הוא ישרוד. האנושות על פני כדור הארץ היא זו שלא תצליח לשרוד, ובטח שלא לשגשג. זה מה שצריך להדאיג אותנו - אנחנו לא מחבקים את העצים, אלא אחד את השני. זה מצריך שינוי".
ביחס למדיניות האקלים במדינה אמרה זנדברג כי "הלכנו אחורה חד משמעית - גם מבחינת המדיניות. הממשלה שלנו שמה את זה כאחד מנושאי הדגל והליבה. ההכוונה הזאת גם חלחלה למשרדים אחרים, גם למשרד האוצר. דוח מבקר המדינה מ-2024 הצביע על משרד האוצר גם כאחראי וגם כחסם. אם לא נשכיל להטמיע את החשיבה האקלימית בתוך דהרת הפיתוח שבה אנחנו נמצאים - אנחנו נקריס את עצמנו".
בתחום החקלאות הישראלית אמרה השרה לשעבר כי "אחד המהלכים שמתקדמים בממשלה - זו התוכנית הלאומית לביטחון מזון. כשאומרים קיימות מסתכלים על איזשהו איזון - מבחינת היכולת שלנו לקיים את המשאבים שמאפשרים לנו להמשיך ולקיים מזון. הממשלה כן סיפקה איזשהי מסגרת חשיבה בדמות התוכנית הלאומית הזו, יש עוד לצקת לתוכה תוכן בכל מיני היבטים אבל זה לפחות כיוון נכון מבחינת חשיבה מערכתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו