יש לכם צורך תמידי להוכיח את עצמכם בעבודה? – יש לזה מחיר

בעולם העבודה המודרני רבים מכם מוצאים את עצמכם שוב ושוב במבחן לא כתוב: להוכיח שאתם בעלי ערך מיוחד. זה נשמע אולי טבעי – הרי כולנו רוצים להראות הישגים – אבל ידוע היום שהלחץ המתמשך הזה מוביל לא לשיפור אלא לשחיקה. במקום להמריץ עובדים, תרבות של "תוכיחו את עצמכם" יוצרת פחד, עייפות וחוסר שייכות.

למה להוכיח את עצמכם זה מתכון לשחיקה

הדרישה הקבועה להציג רשימות הישגים, דוחות ותיעוד של כל צעד – לא מייצרת עובדים טובים יותר. היא מייצרת עובדים מותשים יותר. במקום להתמקד בעשייה יצירתית, אתם עסוקים בכתיבת "תיק הגנה" אישי. זה גורם למיקוד עצמי, לירידה באמון הדדי ולתחושה מתמשכת שמה שכבר עשיתם לא נחשב.

כשאמון מחליף פיקוח – היצירתיות פורחת

מחקריה של פרופ' ברברה פרדריקסון (2004) הראו שכאשר אנשים חווים אמון, הכרה או קשר חברתי, החשיבה שלהם מתרחבת. אתם הופכים ליצירתיים יותר, גמישים יותר ובעלי יכולת להתמודד עם אתגרים. לעומת זאת, סביבה שמבוססת על פחד וסרבנות מצרה את המחשבה ומובילה להתמקדות בהישרדות במקום בצמיחה.

מהי "בטיחות פסיכולוגית" ואיך היא משנה את המשחק

פרופסור הארוורד למנהיגות וניהול איימי אדמונדסון (1999) טבעה את המושג בטיחות פסיכולוגית: סביבה שבה מותר לשאול שאלות, לטעות או להביע דעה בלי חשש לעונש. מחקרים מראים שכשאתם חשים בטוחים – אתם משתפים פעולה יותר, לוקחים סיכונים חכמים ומבצעים טוב יותר לאורך זמן. מנגד, תרבות של "לא מספיק" מכווצת את היצירתיות. במקום לעבוד מתוך ביטחון פנימי, אתם הופכים לסורק אנושי שמחפש כל הזמן סימנים לכך שאולי לא מעריכים אתכם או לא מרוצים מכם. זה מתיש, פוגע בביטחון העצמי ומצמצם את המקום שלכם ליזום או לחשוב בגדול.

איך נשמעת תרבות של "לא מספיק"

אתם מכירים את זה:

• הערכות רבעוניות שמתמקדות רק במה שחסר.

• ישיבות צוות שבהן ההצלחות נזרקות לאוויר אך לא זוכות להתייחסות אמיתית.

• משוב שניתן כמעט תמיד רק כשמשהו משתבש.

• תחושה שאתם חייבים ללחוץ על הדוושה כל הזמן, רק כדי לא ליפול אחורה.

בתרבות כזו, רבים מכם מספרים: "גם כשאני עושה עבודה טובה, זה לא נחשב." התוצאה היא שחיקה, ירידה בביטחון עצמי וצמצום יוזמות אישיות.

איך נראית תרבות של "אתם מספיקים"

במקומות עבודה בריאים, אתם לא צריכים להוכיח שוב ושוב את ערככם. במקום זאת:

• ההכרה ניתנת בחום ובכנות, ולא רק כדי לסמן וי.

• המשוב ישיר ובונה, כזה שמקדם צמיחה במקום הפחדה.

• טעויות נתפסות כחלק טבעי מתהליך הלמידה.

• הכבוד ההדדי הוא עיקרון שאי אפשר להתפשר עליו.

בתרבויות כאלה, הציפיות נשארות גבוהות – אך האמון הבסיסי קיים. אתם לא רצים כדי לשרוד אלא פועלים מתוך תחושת ערך.

ארבעה צעדים שמנהיגים יכולים לאמץ כבר עכשיו

1. להתחיל מאמון – הניחו שעובדים רוצים לעשות עבודה טובה. במקום לשאול "למה לא הספקת?" שאלו "מה הפריע?"

2. להפוך את המשוב לדלק – פגישות אישיות קבועות, דו־שיח כן ושאלות כמו: "מה היית רוצה שאכיר בו ולא שמתי לב?"

3. לתפוס הצלחות בזמן אמת – הערה קטנה בסלאק או אזכור חיובי בישיבה מייצרים אפקט עצום.

4. לבחור מילים בקפידה – במקום "אנחנו מאחור", אמרו "בואו נלמד מה שעברנו". לא סוכריות מצופות, אלא שפה שלא שוברת מוטיבציה.

תרבות של הוכחות מתמשכות היא לא אסטרטגיה להצלחה – היא מסלול מהיר לשחיקה ולעזיבת עובדים. תרבות של אמון, בטיחות פסיכולוגית והכרה אמיתית בערך האנושי – היא זו שמייצרת צוותים יצירתיים, מחויבים ומצליחים באמת.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

מקור: פרסום ב־Psychology Today מאת לינדסי גודווין (2025), שניתח את ההשלכות הפסיכולוגיות של דרישה מתמדת להצדיק ערך אישי בעבודה.