מפוינט רוברטס בוושינגטון ועד אגם היער במינסוטה, משתרע הגבול הבינלאומי הארוך והישר ביותר בעולם – מעל 2,000 ק"מ בלי אף זיג-זג לכאורה. מה שנראה כקו פשוט על המפה הוא למעשה סיפור של טעויות מדידה, פשרות פוליטיות, ותושבים שמצאו את עצמם מנותקים ממדינתם בגלל קו דמיוני.
הסיפור מתחיל בהסכם פריז של 1783, שסיים את מלחמת העצמאות האמריקאית. המו"מ התנהל בפריז על ידי דיפלומטים שמעולם לא ביקרו בצפון אמריקה, עם מפות לא מדויקות וידע מעורפל למדי אודות הגיאוגרפיה שלה. הם החליטו שהגבול יעבור מהאגמים הגדולים "לפינה הצפון-מערבית ביותר של אגם היערות", ומשם מערבה – אבל אף אחד לא ידע בדיוק איפה זה. המצב שנוצר הוא שרצועה ברוחב ק"מ בערך על הקרקע היתה ב"לימבו".
ב-1818, האמריקאים והבריטים ניסו לסמן את הגבול, והגיעו להסכמה עקרונית – אך המיקום המדויק של הגבול עדיין לא היה ברור לחלוטין. הפשרה הגיעה רק ב-1846, כשהוסכם סופית על קו הרוחב ה-49 המדויק.
אבל הקו הישר יצר אבסורדים גיאוגרפיים: כך למשל, פוינט רוברטס, חצי אי קטן מדרום לוונקובר שנמצא בנקודה המערבית ביותר בגבול הישר, מחובר יבשתית לקנדה ומופרד משאר ארה”ב במים, כך שנחתך ממדינת וושינגטון, שבה הוא נמצא לפי ההסכמים. 1,200 התושבים האמריקאים צריכים לנסוע דרך קנדה – שני מעברי גבול ו-40 ק"מ – כדי להגיע לבית ספר תיכון או בית חולים אמריקאי (אלא אם יש להם סירה או מטוס פרטי). במהלך הקורונה, כשקנדה סגרה את הגבולות, הם היו כלואים בחצי האי הקטן.
האבסורד הגדול ביותר הוא "זווית צפון-מערב" של מינסוטה – 1,680 קמ"ר של טריטוריה אמריקאית מצפון לקו 49, שק הגבול הישר מתחיל ממזרח לה, מה שיצר חצי-אי הנגיש רק דרך קנדה או בסירה. כ-150 אנשים חיים במובלעת הזו, השייכת ברובה לשבט האינדיאני אוֹג’יבּווה.
הגבול חצה קהילות שחיו באזור אלפי שנים. שבט הבלאקפוט נחצה בין מונטנה לאלברטה, משפחות נקרעו, ואזורי ציד מסורתיים הפכו לבלתי נגישים. עד 2009, הילידים היו צריכים דרכון כדי לבקר קרובי משפחה מעבר לגבול. היום יש הסכמים מיוחדים, אבל הנזק התרבותי נשאר.
הקו הישר גם יצר הבדלים כלכליים דרמטיים. עיירות תאומות לאורך הגבול – כמו סומאס בוושינגטון והאנטינגדון בקולומביה הבריטית – חולקות את אותה גיאוגרפיה, אבל חיות במציאויות כלכליות שונות. הבדלי מיסוי, מחירי דלק, וחוקי עבודה יוצרים תנועה מתמדת של "תיירות קניות" וכלכלה אפורה.
בנוסף לכל זה, על הקרקע קו הגבול מעולם לא היה ישר: מאחר שהוא עובר אגמים, יערות והרים, הסימון שלו לא היה מדויק, והסמנים נמצאים במרחק של עד כמה עשרות מטרים מהקו התיאורטי שעל המפות.
היום, הגבול הבלתי מבוצר הארוך בעולם (8,891 ק"מ סך הכל, כולל גבול אלסקה-קנדה והגבול בחצי המזרחי של ארה”ב, שאינו נצמד לקו רוחב) נחשב לסמל של שלום ושיתוף פעולה. אבל הקו הישר על המפה מסתיר מאחוריו היסטוריה ארוכה בין סכסוכים להסכמים, ותובנות על ההבדל בין מה שפוליטיקאים חושבים למה שזה גורם לתושבים.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו