כשאתם שומעים שיר שאתם אוהבים, אתם חווים מעין זרם נעים במוח. בין אם זו מנגינת הפתיחה של "פארק היורה", הסינגל החדש של טיילור סוויפט או אואזיס בהופעת איחוד בפני עשרות אלפים, למוזיקה שאנו מאזינים לה יש כוח עצום להעצים את היצירתיות שלנו ולהניע את תאי המוח.
ד"ר פארה פורקנד, נוירוכירורגית אנדו-וסקולרית, מסבירה במאמר אתר קליבלנד קליניק איך מוזיקה משפיעה על המוח ואיך היא יכולה אפילו לסייע בריפוי שלו.
פתיחת הופעת אואזיס עם Hello, דבלין, אירלנד, 18.8.2025
כך מוזיקה משפיעה על המוח שלכם
"מוזיקה היא דבר קדום מאוד", אומרת ד"ר פורקנד. "באמצעות גירוי של אזורים שונים במוח, היא יכולה להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית, על הזיכרון, הרגשות, המחשבות והאמונות שלנו. היא מסייעת לשפר את מצב הרוח, להפחית מתח ולשפר את הזיכרון".
מוזיקה משפיעה כמעט על כל חלק במוח שלכם, ובהם:
המערכת הלימבית, המכילה את ההיפותלמוס, האמיגדלה וההיפוקמפוס. כשמערכת זו מופעלת, היא מסייעת לווסת את התגובה הרגשית למוזיקה.
קליפת המוח (החומר האפור), המכילה את קליפת המוח המוטורית שכשמופעלת, גורמת לגוף לרקוד ולזוז לפי הקצב.
יתרונות קוגניטיביים
מוזיקה מפעילה אזורים במוח המסייעים ב:
שימור ושיפור הזיכרון
הגברת היצירתיות
שיפור הקשב והריכוז
קיצור זמן התגובה
שיפור חשיבה מרחבית (היכולת לדמיין עצמים דו-ממדיים ותלת-ממדיים)
קידום התפתחות המוח אצל ילדים ומבוגרים
"ההיפוקמפוס מכיל את כל הזיכרונות שלכם, והמערכת הלימבית אחראית על רגשות, הנאה ותגמול", מסבירה ד"ר פורקנד. "כששני האזורים האלה מופעלים, אתם חווים תחושה של נוסטלגיה".
לדוגמה, אם שמעתם שיר מסוים בגיל ההתבגרות, ושמעתם אותו שוב 20 או 30 שנה מאוחר יותר, ההיפוקמפוס והמערכת הלימבית שלכם יוצרים זיכרון נוסטלגי. זו הסיבה שאתם חווים את אותו " rush" רגשי שחוויתם כששמעתם את השיר לראשונה או ברגע חשוב בחייכם.
חוקרים גם גילו ששינויים מהירים במפתח ובטון של יצירה מוזיקלית יכולים לסייע לכם להישאר ממוקדים ולבצע משימות ביעילות רבה יותר. הסיבה לכך היא שמוזיקה מפעילה את האונה הקדמית ואת קליפת המוח הקדם-מצחית, האחראיות על שיקול דעת ועל שליטה עצמית. לכן, רעשי רקע יכולים להיות שימושיים לכל מי שחסר מוטיבציה או מוסח, במיוחד עבור אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD).
"אנשים עם ADHD זקוקים לפעמים לגירויים חיצוניים כדי להיות מסוגלים להתמקד, ומוזיקה יכולה לעזור להם להגיע לאיזון על ידי מתן מספיק גירוי", מסבירה ד"ר פורקנד.
"החיסרון האפשרי הוא שגירוי יתר יכול באותה מידה לגרום להם תגובה שלילית ולגרום למוחם לנדוד, ולכן אנשים עם הפרעות קשב וריכוז יצטרכו להתנסות ולבדוק סוגי מוזיקה שונים כדי למצוא את מה שהכי מתאים להם כדי להתמקד".
יתרונות פיזיים
למוזיקה יש גם יתרונות פיזיים רבים. היא יכולה:
להפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ)
להוריד את הדופק ואת לחץ הדם
להניע את הגוף לזוז
ליצור חיבורים עצביים חדשים ולהגביר את הנוירופלסטיות
"לאחר כל פגיעת מוח, המוח מסוגל להחלים ולהסתגל בדרכים שונות", אומרת ד"ר פורקנד. "במקום הפגוע במוח יש פצע, ומיליארדי תאי מוח ונוירונים פועלים יחד כדי ליצור חיבורים חדשים ואותות אלקטרומגנטיים חדשים כדי למזער את הצלקת. מוזיקה עוזרת למוח לשמור על הנוירופלסטיות שלו כך שיישאר גמיש, ניתן לעיצוב וניתן להתאמה".
ההפעלה של קליפת המוח המוטורית ושל זיכרון השריר היא הגורם לכך שאתם מקישים ברגל או זזים לפי קצב המוזיקה באופן לא מודע. למעשה, מוזיקה יעילה כל כך בהנעת הגוף שהיא יכולה להשפיע לטובה על אנשים שסבלו מפגיעות מוחיות טראומטיות.
"לפעמים, מוזיקה ושירה מפעילות כל כך הרבה חלקים במוח, שניתן לראות אדם עם מחלת אלצהיימר מדקלם שיר וזוכר אותו באופן מושלם", היא ממשיכה. "אפשר לראות אדם עם אפזיה מבטא את עצמו. זה באמת יפה".
מי שהיה לא יישכח לעולם. פסטיבל המוזיקה וודסטוק, מדינת ניו יורק, קיץ 1969
View this post on Instagram
השפעות רגשיות ופסיכולוגיות
התגובות הרגשיות שלנו למוזיקה מתרחשות בגלל האמיגדלה שלנו, המסייעת בוויסות רגשי וביצירת זיכרונות רגשיים.
כולנו מרגישים ומבטאים את רגשותינו בדרכים שונות, כך שאין זה פלא שחלק מאיתנו אוהבים להאזין לשירים עצובים ועדיין מוצאים בהם סיפוק, בדומה לאלו המעדיפים להאזין למוזיקה קצבית. בסופו של דבר, לא מדובר בתוכן השיר עצמו, אלא בסוג ההנאה שהמוזיקה מעוררת בנו.
"לכל אחד יש אוסף של חוויות ודברים שהוא מרגיש איתם בנוח", מדגימה ד"ר פורקנד. "יש אנשים שפורחים בתוך כאוס ואחרים זקוקים להרבה חיוביות. לא משנה מה הוייב שלכם, המוח שלכם ייצור את האסוציאציות האלה באמיגדלה ובמערכת הלימבית".
כתוצאה מכך, מוזיקה יכולה:
לעורר תגובות רגשיות
להפחית מתח וחרדה
להקל על עיבוד רגשי
לסייע בהעברת רגשות מורכבים
לווסת את מצב הרוח
פעילות מוחית משופרת
לביצוע מוזיקלי יש יתרונות משלו, והוא יכול:
לשפר את קואורדינציית עין-יד
לפתח כישורים מוטוריים
לקדם קישוריות מוחית ולשפר את הפוטנציאל הקוגניטיבי
"לימוד כלי נגינה בכל גיל הוא דבר נפלא שאתם יכולים לעשות למען המוח שלכם", מבהירה ד"ר פורקנד. "ביצוע מוזיקלי מסייע לייעל את הפוטנציאל הקוגניטיבי שלכם מכיוון שאתם משתמשים ומפעילים חלקים רבים ושונים במוח".
האם למוזיקה יכולה להיות השפעה שלילית על המוח?
האזנה לסוג המוזיקה הנכון יכולה להיות בעלת השפעות חיוביות. אבל לסוג הלא נכון של מוזיקה (או לצלילים לא נעימים) יכולות להיות גם השפעות שליליות.
"מוזיקה היא ממריצה ביותר, ולכן היא עלולה לעיתים לגרום לגירוי יתר אם היא חזקה מדי או אגרסיבית מדי", מציינת ד"ר פורקנד. "אדם עלול גם לקשר שיר לזיכרון רע, כי הוא מזכיר לו משהו שלילי. במצבים כאלה, שיר או צליל יכולים לעורר פוסט טראומה אצל אדם שחווה טראומה".
מומלץ לכם לחקור ז'אנרים מוזיקליים שונים או לבדוק איזה סוג מוזיקה עובד הכי טוב בשבילכם. יכולים להיות גם זמנים שבהם נחוץ שקט. אבל בסופו של יום, המוזיקה תמיד תהיה שם כדי לתת השראה ולהכניס קצת קצב לחיים שלכם.
"מוזיקה מקרבת בין אנשים", אומרת ד"ר פורקנד. "רוב הדברים שאנחנו עושים כשאנחנו חוגגים את החיים מרוכזים סביב מוזיקה וריקוד".
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו