איך גוגל נפלה בפח והכניסה למפת העולם אי שלא קיים?

אם הייתם פותחים את גוגל מפס לפני 2012, ומחפשים באוקיינוס השקט בין אוסטרליה לקלדוניה החדשה, הייתם רואים שם שרטוט של אי בגודל מנהטן בשם סנדי (“חוּלי”). רק בעיה אחת קטנה: האי הזה מעולם לא היה קיים. במשך 130 שנה, קרטוגרפים העתיקו בחריצות "אי פנטום" (מכונה גם "אי תעתוע") ממפה למפה, עד שמשלחת מדעית ב-2012 הוכיחה סופית – אין שם כלום, מלבד מים בעומק של לפחות 1.5 ק"מ.

הסיפור מתחיל ב-1774 (שנתיים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב), כש"מגלה הארצות" ג’יימס קוק, שאחראי גם על "גילוי" אוסטרליה, תיאר ביומנו אי שראה לכאורה בין קווי הרוחב 19 ו-20 דרום וקווי האורך 163 ו-164 מזרח. מאה שנה לאחר מכן, ב-1876, ספינת ציד הלווייתנים "ולוסיטי" דיווחה גם היא על אי חולי ונמוך במיקום סמוך מאוד. המידע הועבר לאדמירליות הבריטית, שהוסיפה את האי למפות הרשמיות שלה.

מכאן הסיפור מקבל תפנית מרתקת: כל קרטוגרף מכובד העתיק את האי למפות שלו – הוא הופיע באטלסים צרפתיים, גרמניים ואמריקאיים. ב-1908 הוא אפילו סופח רשמית לצרפת כחלק מקלדוניה החדשה. אף אחד לא טרח לבדוק אם האי באמת קיים – הרי הוא מופיע בכל המפות הרשמיות.

הספקות הראשונים עלו רק בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשתצלומי לוויין לא הראו שום אי במקום. הצרפתים מחקו את האי מהמפות ב-1974, והאוסטרלים ב-1985, לאחר ש"משלחת חיפוש" מוטסת לא ראתה שום אי בעת טיסה מעל המיקום המדובר. אבל הקרטוגרפים התעקשו – אולי האי שקע רק מעט מתחת לפני המים? אולי הוא מכוסה בערפל? ב-2000, כשנוצרו מפות דיגיטליות מפורטות של קרקעית הים, התברר שבמיקום של סנדי איילנד יש הר תת-ימי, אך פסגתו כ-1,400 מטר מתחת לפני הים, כך שאין סיכוי שהיא בלטה במאות השנים האחרונות מעל פני האוקיינוס.

המכה הסופית הגיעה ב-2012, כשהספינה המחקרית "סאות'רן סרוויור" הפליגה למיקום המדויק של האי. המדענים הופתעו לגלות מים עמוקים במקום חוף חולי. הגילוי (או ליתר דיוק, אי-הגילוי) זכה לכותרות בעולם כולו. גוגל מחקה את האי ממפותיה, ואחריה כל שאר שירותי המיפוי – אם כי בשירות המפות של מיקרוסופטשמו של האי עדיין מופיע בלב הים(היכנסו, הפעילו את שכבת צילום הלוויין ובצעו “זום-אין” עד הסוף – גם כאשר קנה המידה יגיע לכ-3 מטר לס”מ, לא תראו דבר פרט למים).

אז מה באמת ראו קוק וקברניט ה"ולוסיטי”? התיאוריה המקובלת היא "רפסודת פומיס" – צבירים צפים של אבן ספוג וולקנית, שנוצרים לאחר התפרצות תת-ימית והתקררות מהירה של הלבה בחיכוך עם מי הים. תופעה כזו תועדה ב-2012 ליד ניו-זילנד – "אי" של אבנים צפות בגודל בלגיה, שנסחף באוקיינוס ונעלם תוך כמה חודשים.

סנדי איילנד מלמד אותנו שיעור חשוב על אמינות מידע: במשך יותר ממאה שנה, אף אחד לא הטיל ספק במפות הרשמיות. אי התעתוע חושף כיצד טעויות מתמסדות ומועתקות, וכמה קל ליצור "עובדות" שכולם מקבלים כמובנות מאליהן. בעידן הפייק ניוז, סיפורו של האי שמעולם לא היה מזכיר לנו כמה צריך לבדוק את המקורות – גם כשהם נראים סמכותיים לחלוטין.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)