"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
איך גוגל נפלה בפח והכניסה למפת העולם אי שלא קיים?
במשך מאות שנים הופיע באטלסים ושירותי מיפוי אי בגודל עיר. אפילו בעידן שבו לוויינים יכלו לראות שהוא לא קיים, הוא המשיך להופיע במפות של גוגל – כי היו כאלה שטענו שהלוויינים פשוט לא רואים אותו. מה שכנע אותם בסוף?
טוב, הגזמנו קצת בגודל, אבל המיקום קרוב. צילום: פידי באמצעות Imagen 4

איך גוגל נפלה בפח והכניסה למפת העולם אי שלא קיים?

במשך מאות שנים הופיע באטלסים ושירותי מיפוי אי בגודל עיר. אפילו בעידן שבו לוויינים יכלו לראות שהוא לא קיים, הוא המשיך להופיע במפות של גוגל – כי היו כאלה שטענו שהלוויינים פשוט לא רואים אותו. מה שכנע אותם בסוף?

יאיר מורפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

אם הייתם פותחים את גוגל מפס לפני 2012, ומחפשים באוקיינוס השקט בין אוסטרליה לקלדוניה החדשה, הייתם רואים שם שרטוט של אי בגודל מנהטן בשם סנדי (“חוּלי”). רק בעיה אחת קטנה: האי הזה מעולם לא היה קיים. במשך 130 שנה, קרטוגרפים העתיקו בחריצות "אי פנטום" (מכונה גם "אי תעתוע") ממפה למפה, עד שמשלחת מדעית ב-2012 הוכיחה סופית – אין שם כלום, מלבד מים בעומק של לפחות 1.5 ק"מ.

הסיפור מתחיל ב-1774 (שנתיים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב), כש"מגלה הארצות" ג’יימס קוק, שאחראי גם על "גילוי" אוסטרליה, תיאר ביומנו אי שראה לכאורה בין קווי הרוחב 19 ו-20 דרום וקווי האורך 163 ו-164 מזרח. מאה שנה לאחר מכן, ב-1876, ספינת ציד הלווייתנים "ולוסיטי" דיווחה גם היא על אי חולי ונמוך במיקום סמוך מאוד. המידע הועבר לאדמירליות הבריטית, שהוסיפה את האי למפות הרשמיות שלה.

מכאן הסיפור מקבל תפנית מרתקת: כל קרטוגרף מכובד העתיק את האי למפות שלו – הוא הופיע באטלסים צרפתיים, גרמניים ואמריקאיים. ב-1908 הוא אפילו סופח רשמית לצרפת כחלק מקלדוניה החדשה. אף אחד לא טרח לבדוק אם האי באמת קיים – הרי הוא מופיע בכל המפות הרשמיות.

הספקות הראשונים עלו רק בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשתצלומי לוויין לא הראו שום אי במקום. הצרפתים מחקו את האי מהמפות ב-1974, והאוסטרלים ב-1985, לאחר ש"משלחת חיפוש" מוטסת לא ראתה שום אי בעת טיסה מעל המיקום המדובר. אבל הקרטוגרפים התעקשו – אולי האי שקע רק מעט מתחת לפני המים? אולי הוא מכוסה בערפל? ב-2000, כשנוצרו מפות דיגיטליות מפורטות של קרקעית הים, התברר שבמיקום של סנדי איילנד יש הר תת-ימי, אך פסגתו כ-1,400 מטר מתחת לפני הים, כך שאין סיכוי שהיא בלטה במאות השנים האחרונות מעל פני האוקיינוס.

המכה הסופית הגיעה ב-2012, כשהספינה המחקרית "סאות'רן סרוויור" הפליגה למיקום המדויק של האי. המדענים הופתעו לגלות מים עמוקים במקום חוף חולי. הגילוי (או ליתר דיוק, אי-הגילוי) זכה לכותרות בעולם כולו. גוגל מחקה את האי ממפותיה, ואחריה כל שאר שירותי המיפוי – אם כי בשירות המפות של מיקרוסופטשמו של האי עדיין מופיע בלב הים(היכנסו, הפעילו את שכבת צילום הלוויין ובצעו “זום-אין” עד הסוף – גם כאשר קנה המידה יגיע לכ-3 מטר לס”מ, לא תראו דבר פרט למים).

אז מה באמת ראו קוק וקברניט ה"ולוסיטי”? התיאוריה המקובלת היא "רפסודת פומיס" – צבירים צפים של אבן ספוג וולקנית, שנוצרים לאחר התפרצות תת-ימית והתקררות מהירה של הלבה בחיכוך עם מי הים. תופעה כזו תועדה ב-2012 ליד ניו-זילנד – "אי" של אבנים צפות בגודל בלגיה, שנסחף באוקיינוס ונעלם תוך כמה חודשים.

סנדי איילנד מלמד אותנו שיעור חשוב על אמינות מידע: במשך יותר ממאה שנה, אף אחד לא הטיל ספק במפות הרשמיות. אי התעתוע חושף כיצד טעויות מתמסדות ומועתקות, וכמה קל ליצור "עובדות" שכולם מקבלים כמובנות מאליהן. בעידן הפייק ניוז, סיפורו של האי שמעולם לא היה מזכיר לנו כמה צריך לבדוק את המקורות – גם כשהם נראים סמכותיים לחלוטין.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...