הטורפת הפציפיסטית – סיפורה של הלביאה שסירבה לאכול בשר

כל ישראלי גדל על סיפורו של האריה שאהב תות – אבל כמובן שבמציאות אריות לא אוכלים לא תותים, לא בננות ולא אננס. אריות אוכלים בשר, והרבה. אלא שיש גם יוצאי דופן: מ-1946 עד 1955 חיה בארה"ב לביאה אפריקאית יוצאת דופן. במשך תשע שנות חייה, הלביאה, שזכתה לכינוי "ליטל טָייק" (Little Tyke), לא טעמה בשר מעולם – תופעה שהדהימה מדענים וחוקרי בעלי חיים כאחד.

בעליה של הלביאה, ג'ורג' ומרגרט ווֶסְטְבּוֹ, נבהלו מדיווחים מדעיים שקבעו כי חיות טורפות אינן יכולות לשרוד ללא בשר. הם ניסו בכל דרך אפשרית לשכנע את חיית המחמד יוצאת הדופן שלהם לפתח חיבה למזון בשרי, ואף הציעו פרס כספי למי שיצליח לפתח נוסחה המכילה בשר שהלביאה תסכים לאכול.

אוצר של גן חיות ניו-יורקי יעץ להם להוסיף כמה טיפות דם לבקבוק החלב של הגורה, בתקווה שזה יסייע בתהליך הגמילה. אולם הלביאה הצעירה סירבה לגעת בחלב – אפילו כשנמהלה בו טיפת דם בודדת.

תזונה חלופית מפתיעה

מומחי בעלי חיים רבים שביקרו בחוות "הידן ואלי", המשתרעת על פני 400,000 מ"ר, הציעו עצות שונות, אך דבר לא עזר. בינתיים, ליטל טייק המשיכה לגדול על תפריט יומי המורכב מדגנים מבושלים, ביצים חיות וחלב. בגיל ארבע היא הגיעה לבגרות מלאה, ושקלה 160 ק”ג.

התפריט המיוחד שלה כלל דגנים רבים שנטחנו יחד במצב יבש, בושלו ועורבבו עם חלב וביצים. התערובת הוגשה ללביאה בבוקר ובערב, ולעתים גם בצהריים. כדי לשמור על בריאות שיניה וחניכיה – מאחר שסירבה בעקשנות לכרסם עצמות – קיבלה ליטל טייק מגפי גומי כבדים ללעיסה, שהחזיקו מעמד כשלושה שבועות בממוצע.

אישור תנ"כי

נקודת מפנה הגיעה כאשר מבקר צעיר בחווה הפנה את ג'ורג' ווסטבו לפסוקים מסוף פרק א’ בספר בראשית: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה; וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה". הפסוק הרגיע את בעלי הלביאה, שהפסיקו לדאוג מסירובה לאכול בשר, והתמקדו בשיפור התזונה הצמחונית שלה.

החווה אירחה מגוון רחב של בעלי חיים, ומבקרים רבים הגיעו במיוחד כדי לחזות בהמחשה לנבואת ישעיהו “וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו". המראה של הלביאה החיה בשלום לצד כבשים, בקר וטווסים הותיר רושם עמוק על המבקרים. תיעודים בטלוויזיה ובעיתונות של ליטל טייק ריגשו אנשים רבים, שאף הצהירו כי היא עוררה אותם להאמין בתנ"ך.

אחד האוצרים המובילים בארה"ב העיד שליטל טייק הייתה "הטובה מסוגה שראה מעודו". ווסטבו ציין שהלביאה נהגה לבלות שעות ארוכות באכילת עשב רך בשדות – תזכורת חיה לנבואה אחרת של ישעיהו: "וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן".

סיפורה של ליטל טייק מאתגר תפיסות מדעיות מקובלות, ומעורר שאלות מרתקות על הטבע של בעלי החיים. הלביאה הצמחונית הוכיחה שגם חיות טורפות מובהקות יכולות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג בלי לטרוף בעלי חיים אחרים – תופעה שממשיכה להדהים חוקרים ולעורר השראה בקרב מאמינים כאחד.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)