לפני קצת יותר מ-56 שנים, בשעת בוקר מוקדמת ב-21 ביולי 1969 (לפי שעון ישראל), דרך ניל ארמסטרונג על הירח, והעולם עצר מלכת. זה היה שיא המרוץ לחלל בין ארה"ב לברית המועצות. לאחרונה, כיובל שנים אחר כך, המרוץ לחלל חזר – אבל הפעם השחקנים אינם מדינות, אלא מיליארדרים עם חזון (וכיסים) גלקטיים. הנה מה שכדאי לדעת על מלחמת החלל החדשה.
השחקנים החדשים במגרש
SpaceX (אילון מאסק): החברה ששינתה את החוקים. היא המציאה את הטילים הרב-פעמיים שמסוגלים להמריא ולנחות בשלום פעם אחר פעם, מה שהוריד את עלות השיגור לחלל בכ-90%. החזון: להפוך את האנושות לציוויליזציה רב-כוכבית, עם מיליון אנשים על מאדים עד 2050.
Blue Origin (ג'ף בזוס): מייסד אמזון מאמין שצריך להעביר את התעשייה הכבדה לחלל, ולהשאיר את כדור הארץ כפארק ירוק (בהנחה שעוד לא מאוחר מדי לעשות זאת). לדבריו, "לבנות דרך לחלל כדי שהדורות הבאים יוכלו לבנות את העתיד". החברה מתמקדת בתיירות חלל ובפיתוח תשתיות.
Virgin Galactic (ריצ'רד ברנסון): ברנסון, איל התיירות שהקים את קבוצת החברות תחת השם וירג’ין, מתמקדות במטרה צנועה יחסית, של תיירות חלל תת-מסלולית (כלומר: שיגור בני אדם לטיסות שבהן הם יכולים להימלט לזמן מה מכוח הכבידה של כדור הארץ, ומייד אחר כך לחזור לאדמה). למרות בעיות ועיכובים, ברנסון ממשיך להאמין שטיסות לחלל יהיו נגישות כמו טיסות טרנס-אטלנטיות.
מה השתנה מהמרוץ הקודם?
הכסף: בעוד שתוכנית אפולו עלתה 280 מיליארד דולר (בחישובי אינפלציה), SpaceX פיתחה את טיל ה-Falcon 9 בכ-2 מיליארד דולר "בלבד”. יעילות המגזר הפרטי מוכיחה את עצמה.
המהירות: ל-NASA לקח 8 שנים מהכרזת קנדי כי "אנו בוחרים ללכת לירח" ועד הנחיתה עליו. ל-SpaceX זה אמנם לקח 18 שנה לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, אבל בחלקיק מהתקציב.
המטרה: במאה הקודמת המטרה היתה בעיקר יוקרה לאומית (אם כי גם שיקולים בטחוניים מעורבים בעניין). החברות הפרטיות רואות בחלל הזדמנות עסקית אמיתית – החל מכריית חומרים שונים מאסטרואידים ועד ייצור תרופות בתנאי אפס כבידה.
הפרויקטים הגדולים
Starship של SpaceX: מדובר בטיל הגדול ביותר שבנתה האנושות עד היום, והיא תוכל לשאת 150 טון לחלל. המטרה: להגיע למאדים, לבנות בסיס קבע, ובסופו של דבר – עיר שלמה. מאז 2023 שוגר הטיל 9 פעמים, ובכולן הוא התרומם בשלום מכן השיגור, אך טרםן הצליח לנחות או להגיע לחלל. החברה מתכננת משימה מאוישת למאדים עד 2029.
Artemis (NASA עם שותפים פרטיים): המטרה של החזרה האמריקאית לירח היא להקים בו בסיס קבע, שישמש כמעין תחנת דלק בדרך למאדים וליעדי חלל אחרים (ברגע שאפשר להמריא מהירח, קל יותר להגיע לכוכבים מרוחקים בשל הכבידה הנמוכה יותר שלו). המשימה הראשונה עם אסטרונאוטים מתוכננת ל-2026.
תחנות חלל פרטיות: כמה חברות מפתחות תחנות חלל מסחריות, שיחליפו את תחנת החלל הבינלאומית בסוף העשור הנוכחי. Axiom Space כבר שיגרה כמה טילים, ו-Orbital Reef של בלו אוריג'ין תהיה "פארק עסקים מעורב" בחלל.
כריית אסטרואידים: חברות כמו AstroForge מתכננות לכרות מתכות יקרות מאסטרואידים. אסטרואיד אחד בגודל בינוני יכול להכיל פלטינה בשווי טריליוני דולרים.
האתגרים הגדולים
בריאות אסטרונאוטים: מסע למאדים ייקח 6-9 חודשים, וקרינה קוסמית יכולה לגרום לסרטן. גם היעדר כבידה גורם לאובדן מסת עצם ושריר ונזקים נוספים לגוף האנושי, שלא התפתח לעמידות בתנאים כאלו. עדיין אין פתרונות מלאים, אך בשנים האחרונות כל אסטרונאוט שחזר מתנת החלל נבדק ונחקר במטרה לשפר את היכולות לשמור על גוף בריא בחלל.
טכנולוגיה: יש צורך בפיתוח מערכות תומכות חיים שיעבדו במשך שנים ללא תקלות, דרכים לייצר דלק על מאדים, דרכים לבנות מבנים על כוכב זר שאין בו טרקטורים ומנופים ענקיים ופתרונות לסופות חול שנמשכות חודשים.
עלות: למרות הירידה הדרמטית במחירים, משימה מאוישת למאדים עדיין תעלה עשרות מיליארדי דולרים.
חוק ואתיקה: למי שייך החלל? מי יקבע את החוקים במאדים? מה קורה אם מוצאים חייזרים?
מה כבר קורה היום?
שיגורים שבועיים: SpaceX משגרת טילים כמעט מדי שבוע, חלקם עם לווייני Starlink ורבים מהם עם לוויינים נוספים, כמו הלוויין הישראלי ששוגר לאחרונה על גבי טיל של החברה.
תיירות חלל: עשרות אזרחים פרטיים כבר ביקרו בחלל, במחיר של 50-55 מיליון דולר לכרטיס, ביניהם ג'ף בזוס ואחיו, ריצ'ארד ברנסון והזמרת קייטי פרי. יש אף כמה כאלה שעשו זאת יותר מפעם אחת.
ייצור בחלל: כמה חברות מייצרות באופן ניסיוני סיבים אופטיים וגבישים מיוחדים בתחנת החלל, בתנאים שאי אפשר לשחזר על כדור הארץ.
לוויינים זעירים: אלפי לוויינים קטנים משנים לחלוטין את היכולת שלנו לתקשר, לצלם ולמדוד כל דבר שקורה על כדור הארץ וניתן לזיהוי מהחלל.
ההשפעה על החיים שלנו
אינטרנט מהיר בכל מקום: Starlink של SpaceX ופרויקטים דומים יביאו אינטרנט מהיר לכל פינה בעולם (אם כי כרגע המחיר גבוה להחריד).
חיזוי מזג אוויר מדויק: לוויינים מתקדמים יותר יאפשרו חיזוי מדויק של אסונות טבע והתרעה מוקדמת.
טכנולוגיות חדשות: פיתוחים לחלל מגיעים לחיי היומיום – ממזרנים שמתאימים את עצמם לצורת הגוף של בעליהם ועד מסנני מים.
השראה לדור הבא: כמו שתוכנית אפולו השפיעה על דור שלם של מדענים ומהנדסים, המרוץ החדש מעורר השראה בצעירים, וחברות משדרות את השיגורים בשידור חי, לעתים קרובות עם מגישים מקצועיים שמנגישים את העגה המקצועית לצופים צעירים.
האם באמת נגיע למאדים?
רוב המומחים מסכימים שהשאלה כאן אינה "האם", אלא "מתי". ההימור הבטוח הוא על שנות ה-30 של המאה – כלומר עוד 5-15 שנים. אבל בניגוד לביקור החד-פעמי על הירח, הפעם המטרה היא להישאר.
יש משהו מרגש בכך שהחלום הישן של האנושות – להגיע לכוכבים – הולך והופך למציאות. גם אם זה לא בדיוק "מסע בין כוכבים", עם הטיסה המהירה ממהירות האור ומפגש עם חייזרים, גם גיחות אל שכנינו השמיימיים הן התחלה טובה בהחלט, שקורית בזכות יזמים פרטיים עם חזון ונחישות.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו