"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הדור החדש של ההונאות בחסות הבינה המלאכותית שתופסת תאוצה
זה מתחיל בתמונה מרגשת ובבקשה פשוטה להשאיר מילה טובה, אבל מאחורי התמונות מסתתרים נוכלים, שמנצלים רגשות וחוסר אוריינות דיגיטלית כדי להוציא כסף או לאסוף מידע • עם כלים של בינה מלאכותית ותמונות שנראות אמיתיות לחלוטין, קשה יותר ויותר לזהות את ההונאות • צפו בסרטון
הבינה המלאכותית מתפתחת ואיתה גם הסכנות הטומונות בה. צילום: ללא קרדיט

הדור החדש של ההונאות בחסות הבינה המלאכותית שתופסת תאוצה

זה מתחיל בתמונה מרגשת ובבקשה פשוטה להשאיר מילה טובה, אבל מאחורי התמונות מסתתרים נוכלים, שמנצלים רגשות וחוסר אוריינות דיגיטלית כדי להוציא כסף או לאסוף מידע • עם כלים של בינה מלאכותית ותמונות שנראות אמיתיות לחלוטין, קשה יותר ויותר לזהות את ההונאות • צפו בסרטון

ענבר הירשהורן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

אם גללתם בפייסבוק או באינסטגרם בזמן האחרון, יש סיכוי גבוה שנתקלתם באחד הפוסטים האלה: תמונה שנראית אמיתית של אדם במצב קשה, עם טקסט קצר שמבקש לשלוח מילה טובה. לכאורה, מחווה אנושית קטנה, בלי שום התחייבות.

אבל מאחורי הפוסטים התמימים האלה מסתתרת שיטה ותיקה, שעברה שדרוג משמעותי בעידן הבינה המלאכותית. המטרה הראשונית לגרום לגולשים להגיב ולהרגיש מעורבים רגשית, והמטרה הסופית - לגרום להם לפתוח את הכיס או למסור מידע.

התרחיש חוזר על עצמו כמעט תמיד: לאחר שהגולש מגיב לפוסט, הוא מקבל הודעה פרטית אוטומטית, לרוב עם סיפור אישי מרגש וקישור לתרומה - בביט, בפייבוקס או בכרטיס אשראי. חלק מהפניות כוללות אף הפעלת לחץ רגשי, כמו "זו ההזדמנות האחרונה לעזור".

קהל היעד של ההונאות האלה ברור, ונשאר די זהה לאורך השנים בהונאות האינטרנט הותיקות. אנשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, ובמיוחד בני הגיל השלישי. מדובר באותה אוכלוסייה שמרבית ההונאות המקוונות מכוונות אליה, משום שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר.

אלא שמעבר לניסיון הישיר להוציא כסף, לפוסטים האלו יש מטרה נוספת: אינגייג'מנט. כל לייק, תגובה או שיתוף מגדילים את החשיפה של העמוד, ומאפשרים לבעליו לצבור עוקבים, לפתח "קהילה" ולמכור בעתיד תוכן פרסומי או להשתמש ברשימות הגולשים למטרות נוספות, חלקן מפוקפקות לא פחות.

וכמו לא מעט טרנדים של הונאות אינטרנט, גם כאן מדובר בייבוא מחו"ל עם התאמות לשפה ולתרבות המקומית. בעבר זו הייתה רק תגובה מזויפת בפוסט, היום אלו תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית ונראות מציאותיות לחלוטין, כך שכמעט בלתי אפשרי לזהות שהן מזויפות.

הבינה המלאכותית נהיית משכנעת יותר מיום ליום, והגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש. זו בדיוק הסיבה שחשוב לגלות ערנות ולוודא שההורים והסבים שלנו לא נופלים בפח הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...