חתולים הפכו לאחת החיות המסוכנות בעולם – בגלל האדם

הכתבה שאתם עומדים לקרוא מציירת את בעלי החיים החמודים שמסתובבים ברחובות רוב הערים בישראל כמפלצות אכזריות, ולכן חשוב לנו לפתוח דווקא בתזכורת שכדאי לחשוב עליהם ולהשאיר להם קערות מים בחוץ בימים החמים הללו. לנו, בניגוד להם כנראה, יש לב.

אבל חתולי הרחוב, שרובנו תופשים כחיות עצלניות ונהנתניות, רחוקים מכך, ולמעשה אחראים לאחד מאירועי ההכחדה האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה האנושית. מחקרים מדעיים מגלים שחתולי בית וחתולי רחוב הורגים בין 1.3 ל-4 מיליארד (!) ציפורים מדי שנה בארה"ב בלבד, ועוד 6.3-22.3 מיליארד יונקים קטנים. זהו מספר מדהים, שהופך את החתולים לאחד הגורמים המובילים להכחדת מינים בעולם המודרני.

המחקר שהלם את העולם המדעי

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications ב-2013 על ידי מדענים מהסמיתסוניאן, בשיתוף פעולה עם שירות הדגים וחיות הבר האמריקני, אסף נתונים מ-90 מחקרים שונים ויצר תמונה מקיפה של הנזק שחתולים גורמים לחיות הבר.

בממוצע, מעריכים החוקרים כי חתול בית חופשי הורג 2-10 בעלי חיים בשבוע. חתול רחוב – עד 1,000 בעלי חיים בשנה. כאשר מכפילים את המספרים האלה במיליוני החתולים ברחבי צפון אמריקה, מקבלים קטסטרופה אקולוגית.

ד"ר פיטר מארה, מוביל המחקר, הסביר כי "חתולים הם ציידים מתוחכמים, שלא איבדו את האינסטינקטים הטבעיים שלהם, גם אם הם מקבלים מזון רגיל בבית. הציד הוא תכונה מולדת, שלא קשורה לרעב".

הקורבנות הנסתרים

הנזק הכבד ביותר נגרם לציפורים קטנות כמו ציפורי שיר, דרורים וציפורי חצר, שמהוות את אבן היסוד בתפריט של טורפים רבים אחרים. כאשר אוכלוסיות הציפורים הקטנות צונחות, זה משפיע על כל השרשרת האקולוגית: פחות ציפורים פירושו יותר חרקים מזיקים שהן אוכלות, פחות האבקה לצמחים, ופחות מזון עבור הטורפים הגדולים יותר הניזונים מהציפורים.

באיי הוואי, הנזק חמור במיוחד. חתולי רחוב תרמו להכחדת לפחות 63 מיני ציפורים מקומיים. באוסטרליה, הממשלה הכריזה מלחמה על חתולי רחוב לאחר שאיימו על מאות מיני חיות מקומיות (אם כי, עם הרקורד העלוב של אוסטרליה במלחמה מול בעלי חיים, לא היינו בונים על זה שיצליחו למגר את התופעה).

הבעיה האמתית: חתולים משוטטים

חשוב להבהיר – הבעיה הגדולה ביותר אינה חתולי הבית המטופחים, אלא מיליוני החתולים המשוטטים בחוץ. בארה"ב לבדה מסתובבים לפי הערכות בין 30 ל-80 מיליון חתולים, שמתרבים במהירות מדהימה – זוג חתולים יכול לייצר עד 420,000 צאצאים תוך 7 שנים בתנאים אידיאליים.

חייהם של חתולי הרחוב אינם קלים – הם סובלים ממחלות, פרזיטים, רעב ומתקפות של טורפים. תוחלת החיים שלהם היא בין 2-5 שנים בלבד, בהשוואה ל-13-17 שנים בקרב חתולי בית.

הפתרונות המוצעים

קיימת מחלוקת עזה בין ארגוני הגנת הסביבה לבין אוהבי חתולים לגבי הפתרון הנכון. ארגונים כמו האגודה הלאומית של אודובון קוראים לשליטה אגרסיבית באוכלוסיית החתולים המשוטטים, כולל המתה הומנית במקרים מסוימים.

מצד שני, ארגוני הגנת חיות קוראים לגישת "לכידה-עיקור-שחרור" (TNR - Trap-Neuter-Return), שבה חתולים משוטטים נלכדים, מעוקרים ומשוחררים חזרה. תומכי הגישה טוענים שהיא מונעת התרבות ומפחיתה באופן הדרגתי את האוכלוסייה מבלי להרוג אף חתול. אבל מחקרים מראים שגישת TNR יעילה רק באזורים מוגבלים ועם ביצוע קפדני. ברוב המקרים, חתולים מעוקרים ממשיכים לצוד במשך שנים רבות.

מה אנחנו יכולים לעשות?

• עבור בעלי חתולים: הפתרון הפשוט ביותר הוא לשמור על החתול בתוך הבית, או ביציאה מוגבלת לחצר מגודרת היטב. חתולים ביתיים חיים חיים ארוכים יותר ובריאים יותר, ולא מסכנים את חיות הבר.
• עיקור וסירוס: חובה מוחלטת למנוע התרבות בלתי מבוקרת. כל חתלתול לא מעוקר יכול להפוך לקטסטרופה אקולוגית קטנה.
• דיווח על חתולים משוטטים: פנייה לרשויות מקומיות או לארגונים המטפלים בבעיה יכולה לעזור בשליטה באוכלוסיות פרא.
• תמיכה בחקיקה: תמיכה בחוקים המחייבים עיקור, רישוי ושמירה של חתולים מחוץ לרחובות.

איזון עדין

החתולים אינם אויבי הטבע – הם פשוט עושים מה שהטבע ייעד אותם לעשות. הבעיה היא שבני האדם יצרו מצב לא טבעי, שבו יש יותר מדי חתולים במקומות שבהם הם לא אמורים להיות. כמו בעיות סביבתיות רבות אחרות, גם כאן הפתרון דורש מאיתנו לקחת אחריות על המצב שיצרנו.

החתול הביתי יכול להמשיך להיות חבר נאמן לאדם – אבל עלינו לוודא שהאהבה שלנו אליו לא תגיע על חשבון המגוון הביולוגי העולמי.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)