יש לכם כלב? הוציאו את הצמחים האלה מהבית!

גידול צמחים בבית הוא דבר טוב – באמת. כבר כתבנו פה לא פעם על היתרונות הרבים שבהכנסת צמחים הביתה. אבל אם יש לכם בן משפחה מהסוג שמכוסה פרווה ואוהב ללקק אנשים ולהביא כל דבר שזורקים מולו – יש צמחים שעדיף לא להכניס הביתה.

כלבים סקרנים אינם מבחינים בין צמח בטוח לצמח רעיל, ונוטים לנגוס, ללעוס ולחקור בעזרת הפה – התנהגות שעלולה להביא לתוצאות קטלניות. קלוד אספה לנו רשימה של צמחים מסוכנים, וכאלה שאפשר להגדיר כ"דוג פְרֶנְדְלי".

לא לפני הכלבים

אחד הצמחים הביתיים הנפוצים והמסוכנים ביותר הוא אלוורה. למרות תכונותיה המרפאות לבני אדם, הג'ל הירוק המוכר מכיל ספונינים ואנתרכינונים הגורמים לעייפות, הקאות ושלשולים בקרב כלבים. הפתרון הפשוט: אם אתם ממש רוצים אלוורה בבית, מקמו אותו גבוה, כך שלא יהיה נגיש לכלב, או החליפו אותו בצמח הַווֹרְתיאוֹפְּסיס [הַווֹרְטיַה] זברה הבטוח יחסית (הוא קוצני במקצת, אז אם הכלב ינסה ללקק אותו הוא כנראה יסבול מכאבים בלשון – אבל לא ייגרם לו נזק מתמשך).

פותוס זהוב, אחד מהצמחים הפופולריים לבית, מכיל גבישי סידן אוקסלט הדומים במרקם לשברי זכוכית מיקרוסקופיים. בליעת הצמח גורמת לגירוד קיצוני בפה, כוויות ואף קושי בבליעה. כאלטרנטיבה בטוחה מומלץ מַרַנְטַה, עם עליו הרחבים והירוקים.

הצמח הנפוץ כּידוֹנן, או סַנְסֶווייֶריה (מכונה גם "צמח הנחש") אמנם עמיד במיוחד וקשה ל"הריגה”, אך הוא מכיל ספונינים הגורמים לבחילות והקאות בקרב כלבים. החלופה המומלצת היא קלתאה אינסיגניס, המכונה באנגלית "צמח העכסן", על שם עליו הדומים לעורו של הנחש הרעשני. הצמח הזה מזכיר במראהו את צמח הנחש, אך בטוח יותר לכלבים.

סכנות הגינה

בגינות נפוצים כמה צמחים מסוכנים נוספים. כך, לדוגמא, משפחת הרוֹדוֹדֶנְדְרוֹן (“אזליאה") הצבעונית מכילה גרייאנטוקסין בכל חלקי הצמח – פרחים, עלים ואפילו בדבש המיוצר מהצוף שלהם. התסמינים כוללים זיעה מוגברת, חולשת שרירים, בעיות ראייה ואף התמוטטות של הלב. במקומם, עדיף לבחור בברומליים ורדרדים.

הרדוף הנחלים, הצמח הגבוה ששמו הלא רשמי הוא "רעלן", אמנם ידוע בפריחתו הלבנה או הוורודה היפהפיה – אך גם ברעילותו הרבה לאנשים וכלבים כאחד. הוא יכול לגרום לחיות המחמד לכאבי בטן עזים, הקאות ובמקרים קשים אף למוות מכשל בכבד. החלפתו בעץ לגסטרמיה הודית מספקת פתרון בטוח ויפה באותה מידה.

משפחת הבצלים והשום מהווה סכנה משולשת: הם נפוצים במטבח, בגינה ובאוכל שלנו. החומר N-propyl disulfide הנמצא בהם הורס כדוריות דם אדומות וגורם לחולשה קיצונית, קושי נשימה ושתן אדמדם. במקרים חמורים נדרש עירוי דם כדי להציל את הכלב.

התמודדות נכונה עם חשד להרעלה

הכלל החשוב ביותר: אין לנסות לגרום להקאות בעצמכם. במקרים רבים החומר כבר נספג בגוף, וניסיונות הקאה עצמיים עלולים להחמיר את המצב.

במקרה של חשד להרעלה, יש לפנות מיידית לווטרינר. אם אפשר, כדאי לצלם את הצמח או לקחת דוגמית שתסייע לזיהוי מדויק.
תסמיני אזהרה המחייבים פנייה מיידית כוללים: הקאות חוזרות, שלשולים, עייפות יוצאת דופן, קושי נשימה, רעידות או שינויים בקצב הלב.

פתרונות יצירתיים ובטוחים

במקום לוותר על הירוק בבית, אפשר לבחור בחלופות בטוחות כמו אלו שהוצעו בכתבה, או לדאוג שכל הצמחים בבית יהיו תלויים בגובה רב וגזומים בהקפדה כך שאף עלה שלהם לא יהיה נגיש לכלב.