חליפות לכידת תנועה – אותם בגדים מוזרים שנראים כמו חליפות אסטרונאוטים שחורות עם נקודות לבנות זוהרות שגורמות לכל מי שלובש אותן להיראות כמו הווקה-פיפל – נוצלו היפן לצורך מחקר מדעי לחקר הרגשות האנושיים.
חוקרים מהמכון לחקר תקשורת חשמלית באוניברסיטת טוֹהוֹקוּ ביפן, בשיתוף עם האוניברסיטה הלאומית צ'וּנג צֶ'נג בטייוואן, פיתחו מאגר נתונים המתמקד בזיהוי רגשות באמצעות תנועות גוף. המחקר, שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת Behavior Research Methods, מציע גישה חדשנית להבנת האופן שבו אנו מבטאים רגשות באופן לא מילולי.
"הבעות פנים אינן הדרך היחידה לביטוי רגשות – שפת הגוף ממלאת תפקיד מכריע", מסביר פרופסור מיצוּהירוֹ האיאשיבֶּה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת טוהוקו. "הדרך שבה הגוף שלנו נע כשאנו צוחקים במופע קומדיה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנו זזים כשאנו נפגשים עם חבר ותיק".
מעבר למגבלות המחקר המערבי
בניגוד למאגרי נתונים קודמים, שהתמקדו בפעולות פשוטות וחוזרות – כמו "הליכה עצובה", "הליכה שמחה" או "הליכה כועסת" – והתבססו בעיקר על אוכלוסיות מערביות, המחקר החדש שואף לתעד מגוון רחב של ביטויים רגשיים גופניים בתרחישים שונים, תוך התמקדות ביפנים שנולדו וגדלו ביפן.
שישה שחקנים מקצועיים התבקשו להיזכר בחוויות רגשיות אישיות – מצבים שעוררו בהם שמחה, כעס, עצב, הפתעה, פחד, גועל או בוז – ולגלם אותם באמצעות תנועות גוף מלאות. הביצועים שלהם תועדו באמצעות טכנולוגיית צילום תנועה מהירה, שבה המידע התלת-ממדי של התנועות נלכד כווידיאו.
ההקלטות הומרו מאוחר יותר לאנימציות פשוטות דמויות "מר קו”. משתתפי המחקר צפו באנימציות אלו ושפטו את הרגש הנתפס. התוצאות הראו שהם הצליחו לזהות רגשות על פי תנועות הגוף, והדיוק היה דומה לזה של מאגרי נתונים קודמים של פעולות פשוטות.
מבין הרגשות שנחקרו, כעס ופחד היו הקלים ביותר לזיהוי, בעוד שבוז וגועל התגלו כקשים ביותר להבחנה. ממצא זה יכול לסייע בפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות יותר לזיהוי רגשות.
בין טכנולוגיה, אמנות ומדע
החוקרים שילבו שתי גישות טכנולוגיות: למידה על ידי חיקוי, שבה רובוט לומד על ידי חיקוי נתוני מדידת תנועה מאדם המבצע את אותה משימת תנועה, ויישום של רשתות נוירונים לתמיכה במחוללי דפוסים מרכזיים (CPG).
חברת כישרונות בידור מקומית בשם SCS musical, הממוקמת בסנדאי, תמכה במחקר, בגיוס שחקנים וניהול ה"הופעות" שלהם לצורך הצילומים ולכידת הנתונים. לדברי ד"ר צ'יה-הואי צנג, מרצה באוניברסיטת טוהוקו, "ללא עזרתם המקצועית של מר ג’וּן הירוֹסֶה ומר קאזוּמאסַה פוּג'יטַה, היה קשה מאוד לגשר כראוי בין אמנות למדע במחקר זה".
מה זה נותן לנו?
ד"ר מיאו צ'נג, מרצה בכיר באוניברסיטת טוהוקו, רואה במחקר זה "צעד ראשון חיוני בפיתוח מאגר תנועות גוף מגוון ומבוסס באסיה לתמיכה במחקר על תקשורת רגשית". מחקרים עתידיים יוכלו להשתמש במאגר נתונים זה כדי להציע תובנות חדשות על וריאציות תרבותיות בתקשורת לא מילולית. הדבר יועיל בפיתוח כלי תקשורת טכנולוגיים להקלת תקשורת והבנה חוצת תרבויות.
המשאב צפוי להועיל לחוקרים ולתעשיות המשתמשות בטכניקות לכידת תנועה – כמו גיימינג, קולנוע, אנימציה ומציאות מדומה. זהו צעד נוסף לעבר עולם שבו מחשבים יבינו לא רק את המילים שלנו, אלא גם את הרגשות שמאחוריהן.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו