אמנות לעצלנים: יצירות האמנות הכי מפתיעות שנמכרו במיליונים

בעולם האמנות המודרנית, הגבול בין אמנות גאונית לגימיקים מטופשים הולך ומיטשטש. מיצג הבננה שנאכל, שוב, לפני כשבועיים גרם לנו לתהות אילו עוד "יצירות אמנות" תמוהות מסתובבות בעולם ומרימות גבות. קלוד סיפקה כמה דוגמאות:

הבננה שהפכה לתופעה גלובלית

נתחיל מיצירת האמנות המכונה "קומיקאי", של האמן האיטלקי מאוריציו קטלן. כאמור, מדובר בבננה פשוטה שהודבקה לקיר ברצועה של איזולירבנד כסוף. היא הוצגה לראשונה בתערוכה במיאמי ב-2019, נאכלה תוך זמן קצר ע"י אמן אחר בשם דייויד דאטונה, הוחלפה בבננה אחרת, נמכרה ב-120,000 דולר, נמכרה שוב בשנה שעברה במחיר של 6.2 מיליון דולר ליזם הקריפטו ג’סטין סאן שאכל אותה בשידור חי, וכיום מוצגת במוזיאון במץ שבצרפת – שהודה לאחר תקרית האכילה שהבננה מוחלפת ממילא באופן קבוע, כך שאכילת הבננה שהיתה דבוקה לקיר לא באמת "הרסה" את ה"יצירה".

כשהאמנות פוגשת את האבסורד

היצירה של קטלן אינה בודדת בזירת האמנות המודרנית. בשנת 2022, "White Fire I" של ברנט ניומן, שהוא בסך הכל קנווס לבן עם שני פסים אנכיים – אחד בז’ בהיר בשליש השמאלי ואחד כחול כהה בשליש השמאלי – נמכר בכמעט 4 מיליון דולר בכריסטי’ס.

עידן ה-NFT הביא איתו רמת אבסורד חדשה. "Everydays: The First 5000 Days" של האמן הדיגיטלי ביפּל (כינוי הרשת של מייק וינקלמן), שכולל 5,000 תמונות שיצר בין 2007 ל-2020, נמכר ב-69.3 מיליון דולר כ-NFT – יצירה דיגיטלית הקיימת רק כקובץ מחשב, והפך לנכס הדיגיטלי היקר ביותר בהיסטוריה. CryptoPunk #5822, דמות פיקסל-ארט פשוטה, קיבלה במהלך השנים לא מעט הצעות מחיר, החל מ-732 דולר ב-2017 ועד 135 מיליון ב-2021, אך הסכום הגבוה ביותר שנמכרה בו בפועל היה 23.7 מיליון דולר בפברואר 2022.

אפילו יותר מוזר: "Charlie bit me" ו”David After Dentist”, שני סרטונים ויראליים מראשית ימי יוטיוב, שהראשון מראה פעוט בריטי שננשך ע"י אחיו התינוק והשני מראה ילד אמריקאי מבולבל מחומרי ההרדמה שקיבל אצל רופא השיניים, נמכרו כ-NFT ב-760,000 ו-11,000 דולר בקירוב במכירות פומביות שהתקיימו במאי 2021, כאשר הקונים קיבלו בעצם את הזכויות על סרטונים שמיליוני אנשים יכולים לצפות בהם בחינם.

האמן הצרפתי איב קליין, שפיתח גוון כחול ייחודי שכיום נקרא "International Klein Blue" ויצר עשרות יצירות המורכבות מקנבס שצבוע כולו בכחול זה, מכר ב-1959 קבלות בעלות על "יצירות" מדומיינות – כלומר יצירות שהוא כלל לא יצר – ואחת מהן נמכרה שוב 60 שנה אחרי מותו, ב-2021, בכמיליון אירו.

למה אנשים משלמים על זה?

פסיכולוגים מסבירים את התופעה בכמה דרכים: האמנות המודרנית מייצגת סטטוס חברתי, השקעה פיננסית ודרך להיכנס למועדון האליטה התרבותית. מחקרים מראים שאנשים נוטים להעריך יותר יצירות אמנות כשהם יודעים שהן יקרות – תופעה הנקראת "price-quality heuristic".

בנוסף, חלק מהיצירות הללו מייצגות ביקורת חברתית על עולם האמנות עצמו ועל הקפיטליזם. הבננה של קטלן, למשל, נועדה במקור ללעוג לערכי האמנות המודרנית והספקולציה סביבה, לפני שהפכה לתופעה נלעגת בזכות עצמה, שקטלן שמח מאוד לשתף איתה פעולה.

התופעה יוצרת פערים עצומים בשוק האמנות. בעוד אמנים מבוססים מוכרים בננות במיליוני דולרים, אמנים צעירים ומוכשרים נאבקים למכור יצירות מורכבות ויפות בכמה מאות דולרים בלבד.

המגמה מעוררת דיון עמוק על מהות האמנות ועל התפקיד של מוסדות האמנות, הביקורת והשוק בקביעת ערכה של יצירה. האם יש קשר בין מחיר לערך אמנותי אמתי, או שמא זוהי בועה ספקולטיבית חסרת יסוד שעתידה להתפוצץ?