"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממציא הבינה המלאכותית מתחרט: "יש סיכוי של 20% שה-AI יחסל את האנושות"

ג'פרי הינטון קיבל פרס נובל על פיתוח השיטה ששינתה את עולם ה-AI, אבל מאז הוא בעיקר מזהיר אותנו • לדבריו, בתוך שנתיים מקצועות שלמים יימחקו, וה-AI כבר עכשיו משמש לריגול, הפצת פייק ניוז ויצירת קיטוב חברתי • אז איך בכל זאת אפשר לשרוד בעולם שבו רובוטים עושים את העבודה טוב יותר מאיתנו? • צפו בסרטון

ענבר הירשהורן, מערכת היום פלוס
השמעה
האם מייסד הבינה המלאכותית מצטער על עצם קיומה?. צילום: ללא קרדיט

ג'פרי הינטון, מהשמות הכי חשובים שאי פעם פעלו בתחום הבינה המלאכותית, מודה היום בגלוי: "יכול להיות שעשיתי טעות גורלית".

הינטון, פרופסור קנדי־בריטי למדעי המחשב ופסיכולוגיה קוגניטיבית, היה ממפתחי אלגוריתם ה־Backpropagation, השיטה שהובילה לפריצת הדרך בלמידה העמוקה (Deep Learning), הבסיס עליו פועלות מערכות כמו GPT, בינה מלאכותית רבת-עוצמה וכלים כמו ChatGPT.

במשך עשור עבד הינטון בחטיבת המחקר של גוגל, עד שבשנת 2023 התפטר מתפקידו כדי לדבריו, "לשחרר את הפה". הוא חש שהחברה שבה עבד מגבילה אותו מלהביע את מה שהוא רואה כסכנה קיומית ממשית.

"יש סיכוי של 10 עד 20 אחוז שהבינה המלאכותית תביא לחורבן האנושות", הוא הזהיר באחת מהצהרותיו האחרונות. למרות כל זאת, הינטון קיבל בשנת 2024 פרס נובל, כהכרה על תרומתו יוצאת הדופן להתפתחות התחום, אך בניגוד לרוב הזוכים, הוא ניצל את הבמה דווקא כדי לקרוא לעולם להתעורר.

תחזית קודרת: "עד 2027 מקצועות שלמים ייעלמו"

לטענתו, קצב ההתקדמות של ה-AI מהיר בהרבה ממה שהציבור מבין:
בתוך כשנתיים, מקצועות כמו שירות לקוחות, עריכת תוכן, עוזרים משפטיים ושיווק דיגיטלי, כבר לא יידרשו יותר לבני אדם.

לדוגמה, הוא סיפר על אחייניתו שבעבר כתבה תגובות ללקוחות בעצמה, והיום היא מזינה את הטקסט לתוך מערכת בינה מלאכותית, בודקת את ההצעה ושולחת. "עבודה שלקחה 25 דקות, היום לוקחת חמש. זה אומר שארבעה מתוך חמישה עובדים הופכים מיותרים".

גם כלי ריגול וגם נשק פוטנציאלי

הסכנה אינה רק כלכלית: הינטון מזהיר שה-AI כבר עכשיו משמש ממשלות אוטוריטריות ככלי ריגול, תורם ליצירת חדרי הדהוד וקיטוב חברתי ברשתות, ועלול לשמש גם ליצירת פייק ניוז, נשק אוטונומי ואפילו ביולוגי. "אם לא תהיה רגולציה עולמית אמיתית היכולות האלה פשוט יצאו משליטה", הוא טוען.

אז מה כן אפשר לעשות?

למרות התחזיות הקודרות, הינטון לא מציע להילחם ב-AI, אלא להבין איך לחיות לצידו. לדבריו, מי שרוצה להישאר רלוונטי בשוק העבודה של העתיד, צריך לחזק דווקא את מה שהופך אותנו לבני אדם: אמפתיה, יצירתיות, שיפוט מוסרי ואינטואיציה אנושית.

תחומים אלו, לפחות כרגע, קשה מאוד לאמן עליהם מערכות בינה מלאכותית. בנוסף, הוא קורא לאמץ את ה-AI ככלי, ולא כתחליף. "אל תפחדו ממנו, אלא תלמדו איך להשתמש בו, כחלק מהעבודה שלכם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר