5 יעדים מובילים לטיול לבד, לפי מורה שהתגרשה והפכה לעיתונאית תיירות

לאחר שהסתיים נישואיה שנמשכו שני עשורים,ליסה ונדרוויןבחרה לצאת למסע מסוג חדש – מסע אישי ובלתי תלוי ברחבי העולם. מאז היא ביקרה לבדה ב־21 מדינות, גילתה צדדים חדשים בעצמה ובעולם, והפכה את המסעות הסוליסטיים לאורח חיים.

ונדרווין, בת 55, היא מחנכת ועורכת חינוכית ביום וכתבת נסיעות ולייפסטייל מצליחה בזמנה החופשי. היא מתגוררת בניו ג'רזי ובמהלך השנים הרחיבה את פעילותה לכתיבה ולצילום של חוויות נסיעה, בעיקר סולו, ב־45 מדינות ויותר. על חוויותיה היא כותבת במגזינים ואתרים נחשבים כמו The Saturday Evening Post, Panorama, Traveler’s Tales, Business Insider ו־עוד. וכמובןבבלוג האישי שלה:lisa van der veen writes.

היא זכתה בפרסים יוקרתיים בתחום כתיבת נסיעות (Solas Awards) לפחות ארבע פעמים.

ונדרווין מתמקדת ביצירת כתיבה אישית ונוגעת ללב, בעזרת תיאורים עשירים של מסעותיה – הן כטרנספורמציה אישית לאחר פרידה כואבת, והן כחוויות חיבור לקהל הרחב. סדרת המאמרים שלה ב–Business Insiderזכתה להצלחה, בה היא משתפת ברשימת יעדים מועדפים לטיול עצמאי.

הנה חמשת המקומות שהיא הכי אהבה לטייל בהם לבד – ומדוע.

ניו יורק: עיר שקשה להרגיש בה לבד

התחנות הראשונות של ונדרווין כתרמילאית עצמאית היו קרובות לבית – ניו יורק סיטי, המרוחקת ממנה כשעה בלבד. העיר הגדולה סיפקה לה תחושת אנונימיות מנחמת, עם אינספור אטרקציות תרבותיות, קונצרטים של בילי ג'ואל במדיסון סקוור גארדן, שיטוטים על ההיי־ליין, קפה אומנותי בשוק צ'לסי וסיורים רגליים בשכונות העיר.

למרות ההמולה, ניו יורק הרגישה לה כמו אוסף של עיירות קטנות, כל אחת בעלת אופי שונה. הסופרת מספרת שבסיורים אלו הבינה שהיא עצמה החברה הכי טובה של עצמה – תובנה ששינתה את האופן שבו היא תופסת בדידות.

פריז: לממש סקרנות אישית באווירה אומנותית

את פריז פגשה ונדרווין בשלישית לבדה, לאחר ביקור זוגי וביקור נוסף עם בתה. לבד, היא חוותה את העיר מחדש – דרך הסצנה האומנותית המקומית והיסטוריית הספרות של "הדור האבוד".

היא צעדה ברחובות העיר עם סיורים קוליים עצמאיים, ביקרה ב"שייקספיר אנד קומפני", בסלונים של גרטרוד סטיין ובבתי הקפה של המינגווי ופיצג'רלד. הפעם, בלי פשרות ובלי לוחות זמנים של אחרים, היא אפשרה לעצמה להתרגש ולהתמלא השראה. גם לבד, הרגישה מחוברת – לעצמה ולתרבות שסביבה.

בית הקפה "דה מאגו" בפריז בשנות ה-60 בו נהג לבלות ארנסט המינגווי

כשאף אחד לא מכתיב לך את הקצב – אפילו פריז מגלה צד חדש.שיט על הסן או ישיבה בבית קפה ברובע הלטיני

בודפשט: שילוב בין תכנון לבין הרפתקאות ספונטניות

בשנה הראשונה לאחר הפרידה, בילתה ונדרווין את ערב השנה האזרחית החדשה בבודפשט, העיר המרהיבה של הונגריה. היא הזמינה מראש שיט על הדנובה, סיור בפרלמנט ההונגרי וכרטיס לאופרטה בשפה ההונגרית – חוויה תרבותית מסחררת אף ללא הבנה של השפה.

לצד זאת, היא שילבה גם הרפתקאות לא מתוכננות: סיור לילי בצילום ואכילה במסעדה שהומלצה על ידי נהג אובר. בודפשט, על גשריה והליכתה הנוחה, אפשרה לה לחוות את העיר בקצב שלה ובתחושת ביטחון מרגיעה.

אנטיגואה, גואטמלה: איזון בין זמן לבד לטיולים קבוצתיים

כשהחורף קר מדי, פונה ונדרווין למקומות חמימים יותר – כמו אנטיגואה, עיירה ציורית בגואטמלה, המוקפת הרי געש ומלאה ברחובות אבן ובתים צבעוניים.

היא ביקרה באתרי חורבות מרהיבים, שתתה בירה מקומית, קנתה תכשיטי ג'ייד ויצאה לטיולים יומיים קבוצתיים לאגם אטיטלן ולשוק צ'יצ'יקסטננגו – אחד מהגדולים ביבשת. השילוב בין זמן אישי לבין אינטראקציה חברתית הפך את הטיול לאידיאלי עבור מטיילת סוליסטית.

לאואנג פרבאנג, לאוס: שקט, הרים ומפגשים אנושיים

בעיר הצפונית של לאוס, לאואנג פרבאנג, מצאה ונדרווין שלווה מסוג אחר. היא התארחה במלון על שפת הנהר, יצאה לשיט שקיעה, השתתפה בטקס מתן האוכל לנזירים ותרמה מזמנה ללימוד אנגלית עם צעיר מקומי.

גם כאן, הספונטניות הייתה חלק בלתי נפרד מהחוויה – כמו טיפוס להר פו סי, שבו ניצבים פסלי בודהה בגדלים שונים, והזדמנות לתרום לקהילה המקומית. השילוב בין פעילויות מתוכננות למפגשים מקריים יצר תחושת שייכות והשראה.

ונדרווין מוכיחה שטיולים לבד הם לא רק אמצעי להחלמה אלא גם דרך מרתקת לגילוי עצמי, תרבותי ואנושי. בין אם בניו יורק או בלאוס, כל יעד פתח בפניה שער חדש – ולא פחות חשוב, חיבר אותה לעצמה.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.