חושבים שהילדות בישראל קשה? במקום הזה היה הרבה יותר גרוע

ילדים בדרום אמריקה העתיקה חיו חיים קשים מנשוא, כך הסיקו חוקרים על סמך ממצאים ארכיאולוגיים מבית קברות עתיק בפרו, במחקר שפורסם בתחילת השנה בכתב העת International Journal of Osteoarchaeology.

ד"ר לוּאיס פֶּזוֹ-לַנְפְרַנְקוֹ הפרואני ועמיתיו ממוסדות בברזיל, קולומביה וכמובן פרו, פרסמו מחקר מקיף על קברי ילדים בבית הקברות "קוּאֶבְּרַאדַה צ'וּפַּאסיגארוֹ", הממוקם על מדרונות הר מוּלַטוֹ לאורך גדת נהר סוּפֶּה בפרו. הקברים התגלו ב-2011, וכללו 67 שרידי אדם שהשתמרו במצב יוצא דופן. מתוכם, 47 שרידים שייכים לילדים מתחת לגיל שמונה – ממצא חריג, המאפשר הצצה נדירה לחייהם של ילדים בעבר הרחוק.

המחקר התמקד בתקופת המעבר בין התקופה הפורמטיבית האמצעית לתקופה הפורמטיבית המאוחרת (500-400 לפני הספירה, כלומר לפני כ-2,500 שנה), תקופה סוערת שבה נטשו האוכלוסיות מרכזי פולחן גדולים וממשלות תיאוקרטיות לטובת ממשלות חילוניות. בני האדם עברו להתיישב בקבוצות צפופות על גבעות ומבצרים, מה שיצר תנאי חיים קשים במיוחד באזור האנדים, רכס ההרים הארוך בעולם.

מחלות, סבל ומוות מוקדם

ניתוח מדעי של השרידים חשף סימנים מדאיגים למצב בריאותי גרוע. כ-85% מהעצמות השייכות לילדים מתחת לגיל שמונה הציגו סימני דלקות כרוניות וזיהומים חמורים. כמעט מחצית מהילדים שהגיעו לבגרות הציגו סימנים לתת-תזונה חמורה ועצירת גדילה בילדותם.

הסימנים הפתולוגיים כללו אנמיה כרונית, נקבוביות בעצמות הגולגולת הקשורות לחוסר ברזל, ופגיעות בחניכיים המעידות על תקופות מתח ופגיעה חמורות. פזו-לנפרנקו מסביר כי מדובר ב"אנמיה שהייתה אֶנְדֶמית (כלומר, מחלה אופיינית לאיזור ספציפי) בפרו הפרהיסטורית, ונותרה כזו גם בימינו, וקשורה באופן ישיר לתמותה מוקדמת".

החוקרים מזהים מספר גורמים שתרמו למצב הבריאותי הקשה: צפיפות אוכלוסין גבוהה, חוסר תברואה ומחסור תזונתי יצרו סביבה "מושלמת" לתחלואה גבוהה. ילדים בתת-תזונה שהיו חשופים למחלות זיהומיות ללא תברואה נאותה, היו פגיעים במיוחד לכל גורם שלילי נוסף.

מעבר לכך, גורמים סביבתיים, כמו תופעות מזג האוויר הקשורות לאל-ניניו, יצרו זרימת מים לא סדירה, שטפונות ומפולות, שהפריעו לאספקת מזון ומים סדירה. התושבים נאלצו להתרכז באזורים שבהם המשאבים היו זמינים יותר, מה שהגביר עוד יותר את הצפיפות והתחרות על המשאבים.

נהר סופה ידוע בזרימתו הלא-סדירה, וייתכן שהתושבים שתו ממעיינות או ישירות מהנהר, שככל הנראה היה מזוהם על ידי יישובים עם תברואה גרועה שהיו לצד חלקים גבוהים יותר שלו. מחקר קודם זיהה אנשים שנדבקו בטפילים הקשורים לשימוש במים מזוהמים להשקיית יבולים.

ומה קורה שם היום?

המחקר מעורר שאלות רבות על ההיסטוריה הדמוגרפית של האזור. פזו-לנפרנקו מעוניין לבדוק האם תופעת התמותה הגבוהה בילדות הייתה ייחודית לתקופת המעבר הזו ולאוכלוסיה הכפרית הזו, או שמא מדובר בתבנית חוזרת לאורך הזמן באזור האנדים – כפי שציין, לפחות אחת הסיבות שהובילו לתמותה הזו, האנמיה, נפוצה באזור גם כיום.

החוקרים מעוניינים לבחון האם התופעה התרחשה גם בתקופות מוקדמות יותר, כמו בתקופת פריחת תרבות קארל (3000-1800 לפני הספירה), או רק בקרב אוכלוסיות שוליות וכפריות כמו זו שנחקרה כאן.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)