הקונספירציה הכי גדולה של מאמיני קונספירציות היא כמה אנשים חושבים כמוהם

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Personality and Social Psychology Bulletin חושף ממצאים מפתיעים על התנהגותם הקוגניטיבית של אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה: החוקרים גילו שלא רק שמאמינים אלה מפגינים ביטחון עצמי מוגזם ביכולותיהם הקוגניטיביות, אלא גם הערכה מופרזת באופן דרמטי של כמות האנשים שמסכימים איתם – לעיתים פי ארבעה מהמציאות.

ביטחון מוגזם במקום הלא נכון

ד"ר גורדון פֶּניקוּק מאוניברסיטת קורנל, שהוביל את המחקר, הסביר כי הוא ציפה למצוא ביטחון מוגזם, אך הופתע לגלות עד כמה מאמינים בתיאוריות קונספירציה משוכנעים שהדעה שלהם נפוצה יותר מכפי שהיא באמת. "חשבתי שהם יעריכו יתר על המידה, אבל לא חשבתי שתהיה להם תחושה כה חזקה שהם חלק מהרוב. זה אולי אחד מאפקטי הקונצנזוס הכוזבים החזקים ביותר שנצפו במחקר", הוא ציין.

המחקר כלל שמונה מחקרי משנה עם יותר מ-4,000 משתתפים אמריקאים בוגרים. החוקרים בחנו את ביצועיהם בפועל של המשתתפים לעומת התפישה שלהם על ביצועיהם, באמצעות משימות שתוכננו כך שהקשר בין השניים יהיה מזערי.

הממצאים המרכזיים מראים ש-12% בלבד מהמשתתפים האמינו בטענות קונספירטיביות מסוימות, אך ב-93% מהמקרים הם האמינו שהם חלק מהרוב. כך, למשל, רק 8% מהמדגם האמינו שהטבח בבית הספר סנדי הוק היה מבצע של סוכנויות הביון האמריקאיות, אך אותם 8% חשבו ש-61% מהאוכלוסייה מסכימים איתם.

פניקוק מסביר שמדובר לא רק בביטחון מוגזם, אלא בתופעה מורכבת יותר: "הם לא אומרים ש-90% מסכימים איתם; הם אומרים 60% - מספיק כדי להיות מיוחדים, אבל לא מספיק כדי להיות בשוליים שבהם הם באמת נמצאים".

החוקר מדגיש שהביטחון המוגזם פועל כמחסום למידה: "כשאתה שקוע בביטחון עצמי מוגזם, זה מונע ממך לבחון באמת האם מה שאתה רואה נכון או לא, והאם אתה עלול לטעות. יש לך כמעט טוהר מוסרי של ביטחון מוחלט שמה שאתה מאמין בו הוא אמת".

המחקר נבדל מההסבר המסורתי לאמונה בתיאוריות קונספירציה, הכולל צרכים פסיכולוגיים כמו רצון להרגיש ייחודי או חלק מקהילה. במקום זאת, הוא מצביע על בעיה קוגניטיבית בסיסית יותר – חוסר יכולת להכיר בחמקמקות הידע האישי.

איך מנפצים אשליות?

המחקר מעלה שאלות קשות לגבי האפשרות להילחם בתיאוריות קונספירציה. פניקוק, שערך גם מחקרים קודמים על השימוש ב-AI לשכנוע מאמינים, מזהיר מאופטימיות מוגזמת: "אי אפשר לנהל שיחה עם מישהו שלא רוצה לנהל את השיחה. האלטרנטיבה היחידה היא סוג כלשהו של שטיפת מוח – אבל אי אפשר באמת לשכנע מישהו שלא רוצה להשתכנע".

החוקר מוסיף שהביטחון המוגזם לא בהכרח רע בכל המקרים – הוא יכול לעודד אנשים לקחת סיכונים בעסקים או מיזמים חדשים. הבעיה נוצרת כשהתכונה הזו מופעלת על אמונות ועל הערכת מידת התמיכה הציבורית בהן.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)