כמה מילים שונות יכולות להיות כדי לתאר שלג? בעברית יש לנו 1-2 (שלג, קרח), באגלית יש בסביבות 10 ולאינואיטים – קבוצת השבטים המאכלסת את הצפון הרחוק של אירופה – יש 50. או 100. או 200. נראה שכל דור חדש שגדל במערב שומע גרסה פרועה יותר של המיתוס הזה – כן, זה בדיוק מה שהוא. לא 200, לא 100 ואפילו לא 50. אז איך נוצר המיתוס הזה, וכמה מילים באמת יש לשלג בשפה של העם שחי בתוכו?
המיתוס על ריבוי מילות השלג של האינואיטים נולד לפני יותר ממאה שנה. בסוף המאה ה-19, האנתרופולוג אוּרי (פרנץ) בועז ביצע מחקר מעמיק על השפות שבהן השתמשו קהילות שונות באזור הארקטי. בועז אמנם גילה שלשפה האינואיטית יש אוצר מילים עשיר לתיאור סוגים ואיכויות שונות של שלג וקרח, אולם ממצאיו המדעיים עברו מאוחר יותר הגזמה דרמטית. המספרים העגולים באופן חשוד – 50, 100, 200 וכד’ – הם פירוש מוטעה של עבודתו.
האמת הלשונית הרבה יותר מורכבת מכפי שהמיתוס מציג. ראשית, יש לזכור שמה שאנחנו קוראים "שפה אינואיטית" הוא למעשה משפחה של דיאלקטים שונים הנפוצים בגרינלנד, באזור הארקטי של קנדה ובאלסקה. בשל היסטוריית ההתפשטות והשטח הנרחב שהשפה מכסה, דיאלקטים שונים עלולים להשתמש במילים שונות לתיאור אותה תופעה – בדומה לאופן שבו דוברי אנגלית משתמשים במילים שונות לאותם דברים, כמו "trash" בארה"ב לעומת "rubbish" בבריטניה.
השאלה היא האם סופרים את כל הווריאציות הדיאלקטליות כמילים נפרדות. אם נחיל את היגיון הספירה הזה על האנגלית, היא תיראה כאילו דוברי אנגלית חיים בזבל – משום שהיא עשירה במלים לתיאור שלו, כמו שתי אלו שהוזכרו לעיל, לצד garbage, dreck, filth, muck, rubble, scrap, waste ועוד. אולם הבעיה העיקרית נעוצה עמוק יותר – בהגדרה של מה נחשב "מילה".
השפה האינואיטית בנויה בצורה שונה מאנגלית ועברית, ודומה יותר לגרמנית: בעוד שאנחנו משתמשים בביטויים של מספר מילים כדי לתאר מצבים מורכבים, האינואיטית מאפשרת ליצור מילים ארוכות ומורכבות באמצעות סיומות רבות שמוסיפות גוונים של משמעות. מילה אינואיטית אחת יכולה להביע מושגים כמו "שלג שיורד", "השלג שירד אמש" או אפילו משפט שלם כמו "השלג החדש הוא אבקתי".
אם נחליט לספור כל גרסה למילה עם סיומת שונה כמילה נפרדת, נוכל להגיע למספרים אסטרונומיים של מילות שלג באינואיטית. אולם, המציאות הלשונית היא שמילים אלו שונות לחלוטין ממה שרוב דוברי האנגלית חושבים עליו כ"מילה".
אז מה האמת? אם מתחשבים בהבדלי דיאלקטים ומבני מילים, מתברר שהשפה האינואיטית אכן מכילה מספר יחסית גדול של מילות שלג – אך המספר האמיתי הוא בסביבות 20-30. זה אכן הדיוני לשפה שהתפתחה כולה בחוג הארקטי, שבו היכולת להיות מוכנים כראוי להתמודד עם הסביבה יכולה להיות עניין של הישרדות. לכן, חשוב לאינואיטים לתקשר בדיוק על המרקם, העקביות והאיכות של השלג.
הטרמינולוגיה האינואיטית כוללת מילים עבור "שלג אבקתי", "שלג קרומי", "שלג רטוב" או "שלג דייסתי", מה שמאפשר תקשורת יעילה בתוך הקהילה. באופן דומה, מלחים מכירים או ממציאים יותר מושגים כדי לתאר את הים מאשר אנשים שאינם עוסקים בדיג.
הדבר מלמד אותנו לקח חשוב על האופן שבו מידע מדעי יכול להתעוות ולהפוך למיתוס. כשמדען מתאר תופעה מעניינת, הציבור הרחב נוטה לפשט ולהגזים את הממצאים, עד שהם הופכים ל"עובדה" מקובלת שאינה בהכרח משקפת את המציאות המורכבת. במקרה של האינואיטים, המיתוס לא רק מטעה, אלא גם מקבע סטריאוטיפים על תרבויות ילידיות. עם זאת, במקרה הזה יש למיתוס לפחות בסיס מציאותי, והוא אכן מעיד על הקשר בין שפות לסביבות שבהן התפתחו.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד ועל בסיס מאמר של ד"ר אמילי זוניגה מאפליקציית Duolingo)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו