הפרטיות מתה, כך אומרים לנו כבר מהעשור הקודם – אבל בעיר אחת היא יותר מתה מאשר בשאר העולם, כך לפי מסמכים שהוגשו בימים האחרונים במסגרת תביעה שמתנהלת כבר שנתיים נגד מפכ"לית משטרת סקרמנטו ואחת מחברות החשמל הגדולות בקליפורניה. עד כדי כך, למעשה, שחשבונות חשמל גבוהים הפכו להיות עילה להטרדה משטרתית ואף למעצר שווא.
קרן החזית האלקטרונית (EFF), עמותה אמריקאית שעוסקת בהגנה על חופש הביטוי והפרטיות, טוענת שהעירייה וחברת החשמל השתמשו בנתוני צריכת החשמל של תושבים כבסיס לחשדות על גידול קנאביס לא חוקי – תוך התעלמות מהחוק האמריקאי ומהסברים חוקיים לחלוטין לצריכת חשמל גבוהה.
התביעה אמנם הוגשה כבר לפני שנתיים, אך מסמכים שנחשפו לאורך ההליך המשפטי הממושך וכעת הוגש הסיכום שלהם לבית המשפט חושפים תמונה מדאיגה: המשטרה ביקשה מחברת החשמל SMUD למסור לה מידע על לקוחות באזורי מיקוד מסוימים שצרכו כמויות חשמל שנחשבות "חשודות". הנמקת המשטרה הייתה פשוטה וגסה: מנורות לגידול קנאביס בתוך הבית צורכות הרבה חשמל, ולכן כל מי שצורך הרבה חשמל חשוד בגידול הסם.
במהלך לא פחות מתשע שנים (!), בין 2014 ל-2023, חברת החשמל העבירה למשטרה 90 רשימות של כתובות דירות עם צריכה "חשודה". אלא שמה שמגדיר "צריכה חשודה" השתנה באופן דרמטי לאורך השנים, באופן שמרחיב את רשת החשדות לכלול יותר ויותר תושבים חפים מפשע. הסף שהגדיר צריכה חשודה ירד מ-7,000 קוט"ש בחודש ל-2,800 קוט"ש בחודש בלבד. לשם השוואה ולמרבה המבוכה, אחד מהאנליסטים של חברת החשמל העיד שהוא עצמו צורך 3,500 קוט"ש בחודש.
מה שמטריד אף יותר הוא שהאנליסטים של חברת החשמל היו מודעים להסברים לגיטימיים לצריכת חשמל גבוהה. הם הזהירו את המשטרה מפני גלי חום גוברים בסקרמנטו, שמצריכים שימוש מוגבר במיזוג אוויר, ציינו עלייה בצריכה בשל תאורת חג מולד, חימום חשמלי, "בתים גדולים" ומטענים של מכוניות חשמליות. אך למרות כל האזהרות הללו, המשטרה המשיכה לפעול על פי רשימות החשודים – וחברת החשמל המשיכה לספק אותן ללא צו, על סמך בקשה שרירותית בלבד.
התובעים טוענים אף שהמעקב היה גזעני. מסמכי החקירה חושפים שהרשויות בסקרמנטו היו מוטות נגד תושבים ממוצא אסייתי, כאשר האנליסטים מחברת החשמל שלחו הודעות למשטרה שבהן הציעו למשטרה להציב רף צריכת חשמל נמוך יותר לתושבים ממוצא אסייתי כבסיס לחשד על גידול קנאביס מכפי שהציבו לאחרים.
המשטרה גם שלחה מכתבי איום לתושבים, שכונו פנימית, במעין תרגום חופשי שלנו, “איכְסַגְרם”, כדי להודיע להם שהם חשודים. התנהלות זו אינה חדשה למשטרת סקרמנטו – בעבר כבר הועמדה לדין בטענה להתמקדות לא חוקית באמריקנים ממוצא אסייתי בחקירות הקשורות לקנאביס.
אדם שוורץ, מנהל תביעות הפרטיות ב-EFF, מסביר שהמעבר למונים חכמים איפשר רמת מעקב חסרת תקדים. במקום צילום חד-פעמי של צריכה חודשית, המערכת אוספת נתונים כל 15 דקות, ומאפשרת לאנליסטים לבצע ניתוחים מפורטים של הרגלי הצריכה של כל לקוח.
ה-EFF טוענת שהפעילות הזו מהווה "חיפוש" במובן החוקתי, ולכן מפרה הן את החוקה הפדרלית והן את החוק המקומי בקליפורניה. לטענות כאלו יש תקדים, כמו תביעתו של דני לי קיילו נגד ארה"ב מ-2001, שבה פסק בית המשפט העליון ששימוש במצלמות תרמיות לשם "ראייה" אל תוך בתים פרטיים דורשת צו.
המקרה של סקרמנטו מדגים באופן חד את הסכנות הטמונות בטכנולוגיות מעקב מתקדמות כשהן מופעלות ללא פיקוח מתאים, ועלולות להיות מנוצלות לרדיפה של ממש אחרי אזרחים חפים מפשע.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו