"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ענקיות ה-AI השתתפו בתחרות של תיכוניסטים, ורבו כמו ילדים בגן

גוגל ו-OpenAI הודיעו שתיהן על כך שהבינות המלאכותיות שלהן זכו במדליות זהב ב"אולימפיאדת המתמטיקה" לתיכוניסטים – אלא שזה הידרדר לריב ילדותי

,עודכן
0השמעה
כמו שני ילדים שהולכים מכות. צילום: פידי באמצעות Midjourney

מודלים של בינה מלאכותית מתחרים כיום על כל בדל הישג שאפשר להשתמש בו באופן שמכונה בביטוי האנגלי המבריק "bragging rights" ("זכויות התרברבות", אם נתרגם מילולית) – אבל לפעמים זה מידרדר לוויכוחים טפשיים בין החברות שמנסות למשוך אותנו אל תוך ה-AI שלהן. זה בדיוק מה שקרה בשבוע האחרון עם OpenAI וגוגל, שלקחו את התחרותיות בתחום לרמה חדשה ומעט מביכה.

ב-10 הימים האחרונים נערכה באוסטרליה אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית ה-66, שבה מתחרים תיכוניסטים על הכרה כמתמטיקאים מוכשרים שמסוגלים לקחת את שרביט המחקר המדעי לדור הבא. לצד נבחרות מכל העולם (כולל מישראל, שאותה מרכז ומאמן לב רדזיוילובסקי מטעם מכון ויצמן), השתתפו בתחרות גם הבינות המלאכותיות של שתי החברות המובילות בתחום ה-AI – והביצועים שלהן הפכו לתירוץ לריב ילדותי.

שתי החברות פרסמו הודעות לפיהן הצליחו לזכות במדליות זהב בתחרות, כאשר המודלים שלהן פתרו בהצלחה חמש מתוך שש שאלות במבחן. הישג זה מעיד (לפחות לכאורה) על התקדמות מרשימה בחשיבה האלגוריתמית של מערכות ה-AI, במיוחד בתחומים שדורשים הוכחות מתמטיות מורכבות, ולא רק חישובים פשוטים.

אולם במקום לחגוג יחד את ההישגים המרשימים שלהן, שתי החברות נקלעו למריבה קטנונית. הכל התחיל כאשר OpenAI מיהרה להכריז על זכייתה במדליית הזהב מיד לאחר סיום טקס הפרסים של התחרות, שהתקיים ביום שישי האחרון. החברה הסתמכה על הערכה של בוחנים חיצוניים – שלושה זוכי מדליות עבר באולימפיאדה – כדי לקבוע את ציון המודל שלה, בלי שטרחה להגיע לתחרות עצמה.

חטיבת ה-AI המתקדמת של גוגל, DeepMind, בחרה בגישה שמרנית יותר והמתינה עד אתמול כדי להכריז על תוצאותיה. החברה עבדה עם מארגני האולימפיאדה, ורצתה לקבל אישור רשמי לפני ההכרזה. ת’אנג לוּאוֹנג, חוקר בכיר ב-Google DeepMind שהוביל את הפרויקט, השמיע ביקורת חריפה על OpenAI, וטען שהחברה לא כיבדה את התלמידים המשתתפים בתחרות, והכריזה על תוצאותיה מוקדם מדי. המחלוקת התעמקה כאשר לואונג טען כי רק הערכה המבוססת על הנחיות הציון הרשמיות של האולימפיאדה יכולה להצדיק טענה למדליית זהב.

נועם בראון, חוקר בכיר ב-OpenAI שעבד על הפרויקט בצד שלהם, הגיב בהגנה על החברה שלו, אך הודה כי מארגני האולימפיאדה אמנם ביקשו ממנה להמתין עם ההכרזה עד לאחר טקס הפרסים, והחברה בחרה להתעלם מהם ולהכריז על ה"זכייה" שלה.

מעבר לפרטי המחלוקת, הריב הזה חושף את העצימות הרבה של התחרות בין חברות הבינה המלאכותית המובילות. בתחום שבו תדמית של חדשנות ומובילות טכנולוגית משפיעה ישירות על יכולת לגייס כישרונות מהשורה הראשונה – וחשוב לא פחות: לקוחות – כל יתרון נתפס כמכריע. חלק נכבד מחוקרי הבינה המלאכותית מגיע מחוג התלמידים המשתתפים בתחרויות מתמטיקה, ולכן ביצועים באולימפיאדות כאלו נושאים משמעות מיוחדת.

בסופו של דבר, הריב המביך הזה עלול להסיח את הדעת מההישג האמיתי – שתי מערכות בינה מלאכותית הצליחו להתמודד עם בעיות מתמטיות מורכבות ברמה של התלמידים הכשרוניים בעולם. זהו צעד משמעותי ביותר, לאור העובדה שבשנה שעברה שתי החברות נאלצו להעסיק בני אדם שיתרגמו קודם את השאלות באולימפיאדת המטמתיקה ל"שפת מחשב" כדי שהבינות המלאכותיות שלהן יבינו בכלל מה הבעיה שצריך לפתור. אולי כדאי שבשנה הקרובה הן תעסקנה בני אדם שילמדו את העובדים בהן איך מתנהגים בעולם האנושי.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר