למה ילדים בוגרים מתרחקים מהוריהם? 3 סיבות רגשיות שכדאי להבין

התרחקות רגשית בין ילדים בוגרים להוריהם היא תופעה שכיחה יותר ממה שנדמה, ולעיתים כואבת ומבלבלת מאוד עבור ההורים. ייתכן שאתם חווים התרחקות כזו מצד ילדכם, ומנסים להבין מה גרם לה. לפי ד"ר ג'פרי ברנשטיין, פסיכולוג קליני המתמחה ביחסים בין הורים לילדיהם, יש שלוש סיבות מרכזיות שחוזרות על עצמן בדבריהם של ילדים בוגרים שמחליטים להתרחק.

בטחון רגשי קודם לחובת הקשר

ילדים בוגרים רבים מדווחים על חוויות עבר מכאיבות שהותירו בהם תחושת ריחוק מהוריהם. אלו לא תמיד טראומות דרמטיות – לעיתים מדובר בהצטברות של תחושות קלות יותר, כמו חוסר הקשבה, זלזול או ביטול רגשות לאורך שנים. עבורם, הקשר עם ההורים דורש מאמץ רגשי שאינו משתלם, ולכן הם בוחרים לשמור מרחק כדי לשמור על עצמם.

במקרים רבים, ההורים כלל אינם זוכרים את אותם אירועים באותה צורה, ולעיתים אף ממעיטים בערכם. אך מבחינת הילדים, התחושות אמיתיות והכאב נוכח. כך לדוגמה, מטופל בן 29 סיפר לברנשטיין כי התרחק מהוריו לאחר שאלה התייחסו בזלזול להתעללות רגשית מצד אחיו הבכור, וטענו שמדובר רק ב"ריבים רגילים בין אחים". עבורו, זה היה מקור לתחושת ערך עצמי ירודה ובידוד חברתי.

כאשר ילדים בוגרים חשים שהוריהם אינם מכירים בכאבם, מסביר ברנשטיין, הם בוחרים להתרחק לא מתוך כעס – אלא כדי לשמור על בריאותם הנפשית. הרצון להימנע ממפגשים אינו בהכרח דחייה, אלא צורך בהגנה עצמית.

הרצון לעצמאות ולהגדרה אישית

התקופה הבוגרת היא זמן של גיבוש זהות – בקריירה, בזוגיות ובחיים האישיים. ילדים בוגרים רבים חשים צורך להתרחק מעט מהוריהם כדי למצוא את קולם ולבנות חיים משלהם. ההתרחקות הזו עלולה להיתפס כהתנתקות, אך בפועל מדובר בתהליך טבעי של בידול.

כאשר הורים מציעים עצות ללא בקשה, אפילו אם הן נובעות מדאגה, הדבר עלול להיתפס כפולשנות או כהבעת חוסר אמון ביכולות הילד. הרצון לעזור מתפרש לעיתים כהנחיה סמויה, וכתוצאה מכך הילד בוחר להתרחק כדי להגדיר את עצמו באופן עצמאי.

לפי המרכז האמריקאי לייעוץ משפחתי (American Family Therapy Association, 2023), עצמאות רגשית היא תנאי הכרחי להתפתחות זהות בריאה. ההורים נדרשים להכיר במרחב הזה ולאפשר אותו – גם אם הוא כרוך בפחות תקשורת מבעבר.

צרכים רגשיים שלא נענו בעבר

ילדים בוגרים רבים חשים שבעבר לא קיבלו מהוריהם מענה רגשי הולם – לא בכך שלא אהבו אותם, אלא בכך שלא הבינו אותם לעומק. התחושות הפנימיות שלהם הושתקו, הוזנחו או קיבלו תגובות מזלזלות. גם כיום, כדי להימנע מהשחזור של תחושת הדחייה, הם בוחרים לשמור על מרחק רגשי.

הם עשויים לשמור על קשר שטחי בלבד, או להימנע משיחות משמעותיות. אך לפי דבריו של ברנשטיין, אף ילד בוגר לא אמר לו מעולם שאינו מעוניין באהבה והכרה מצד הוריו. הרצון להיות מוערך ואהוב קיים – גם אם אינו מובע כלפי חוץ.

לפי מאמר שפורסם באתר Harvard Health בשנת 2022, חוויות ילדות של העדר הכרה רגשית משפיעות גם בבגרות. במקרים רבים, ההתרחקות היא ניסיון למנוע פגיעה נוספת, ולא ביטוי לחוסר אהבה.

איך מתקרבים מחדש?

גשר רגשי נבנה דרך הבנה, הקשבה ונכונות להשתנות. כהורים, אתם מוזמנים לבדוק את עצמכם: האם אתם באמת מקשיבים? האם אתם מאפשרים מרחב עצמאי? האם אתם מקבלים את רגשות ילדכם גם אם קשה לכם לשמוע אותם?

המרחק, חשוב להבין, אינו סמל לנתק. פעמים רבות הוא דווקא מבטא תהליך של ריפוי. כאשר תיצרו עבור ילדכם סביבה בטוחה רגשית – ללא שיפוטיות, ללא לחץ וללא דרישות – ייתכן שתופתעו מהיכולת של הקשר להתחדש.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.