לא תאמינו על מה הבחור הזה עלול לשבת בכלא

יוצרי תוכן נחשב בשנים הראשונות של העשור הזה למקצוע העתיד; הוא פתח את השער לאנשים להיות עצמאיים ולהרוויח טונות של כסף מהעלאת תמונות וסרטונים שלהם לרשתות החברתיות. אבל ככל שהתעשייה התפתחה, התחילו לצוץ כללים וחוקים שהגבילו את האפשרויות של היוצרים, וכעת נראה שהגענו לנקודת שיא, כאשר יוטיובר איטלקי גילה שהוא עלול לשבת בכלא על סרטונים שהעלה לשירות הווידאו הגדול בעולם.

פשיטה בלתי צפוי

לפני שלושה חודשים פשטו אנשי הגווארדיה די פינאנצה (משטרת הפשעים הכלכליים האיטלקית) עם צווי חיפוש על ביתו ומשרדו של פרנצ’סקו סַליצ’ין, הפעיל תחת השם "Once Were Nerd" ומתמחה בתוכן על משחקי רטרו. החשד: קידום של הפרת זכויות יוצרים. השוטרים החרימו מעל 30 קונסולות משחקים ניידות מהאוסף הענק של סליצ’ין, המיוצרות ע"י מותגים כמו ANBERNIC, Powkiddy ו-TrimUI – כולן חברות סיניות שמוכרות מכשירים המריצים משחקים פרוצים של קונסולות מהחברות הגדולות.

חוק ארכאי או קידום פסול?

בעת הפשיטה, סליצ’ין שיתף פעולה, במחשבה שלא עשה שום דבר פלילי – הרי הוא בסך הכל מקליט את עצמו משחק משחקים. באופן שנראה אנטי-דמוקרטי, באיטליה השוטרים לא חייבים להגיד לנחקרים באיזה חשד הם נחקרים עד לסיום החקירה. כך, בזמן שפשטו על ביתו, הוא כלל לא ידע על מה הוא חשוד, ולא חשב שיש לו מה להסתיר.

רק בדיעבד הוא גילה את האמת המזעזעת: סעיף 171 של חוק זכויות היוצרים האיטלקי, שנכתב ב-1941 – עשרות שנים לפני שמישהו חלם על יוטיוב או משחקי וידיאו – מאפשר עונש של עד 30 מיליון לירטות איטלקיות ושלוש שנות מאסר על הפרת זכויות יוצרים. כן, קראתם נכון. 30,000,000 לירטות, מטבע שלא נמצא בשימוש כבר יותר מ-20 שנה. כיום הסכום המקביל הוא 15,000 אירו.

אבל זה לא הכל: החוק האיטלקי מאפשר לרשויות לסגור את ערוץ היוטיוב עוד לפני הוכחת אשמה כלשהי. בניגוד לתביעות זכויות יוצרים רגילות ביוטיוב, שניתן לערער עליהן, כאן אין מנגנון הגנה או תיקון.

אבל רגע, תשאלו. איפה כאן הפרת זכויות היוצרים? הרשויות התמקדו, כאמור, בביקורות של מכשירי ANBERNIC, שמגיעים לעיתים קרובות מהיצרנית הסינית עם כרטיסי זיכרון המכילים גרסאות פרוצות של משחקי נינטנדו וסוני. למרות שהיוטיובר לא קיבל חסות מהיצרניות ואף לא הכניס קישורי שותפים לתוכן, הרשויות טוענות שעצם העובדה שהוא דיבר על המכשירים שקיבל מהן בערוץ והראה את המשחקים מהווה הפרת זכויות יוצרים של שתי ענקיות המשחקים, גם אם הוא עצמו לא עשה מאמץ פעיל להפר זכויות יוצרים.

מקרה מבחן מסוכן

הטלפון של סליצ’ין הוחזר לו רק אחרי חודשיים, ובאותה תקופה הוא נאלץ לספק תמלילים מלאים של שיחותיו עם יצרניות הקונסולות. כל זאת למרות ששיתף פעולה מלאה עם החקירה.

המקרה מציב תקדים מסוכן ליוצרי תוכן גיימינג ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות עם חוקי זכויות יוצרים מיושנים. הבעיה הבסיסית היא שמכשירי גיימינג רבים שממוקדים במשחקים ישנים מגיעים עם משחקים פרוצים, וביקורת של מכשירים אלה הופכת לפעילות מסוכנת מבחינה משפטית. כל עוד לא יעודכנו החוקים, יוצרי תוכן לוקחים על עצמם סיכון בכל סרטון שהם מעלים ובו מופיע תוכן של חברה גדולה – והדבר אמור לא רק לגבי משחקים, אלא גם לגבי סרטוני תגובה על תוכן וידאו של חברות הפקה גדולות.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)