"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין "ירוק" לירוקים: נבלם פיתוח הרכבים הכי ידידותיים לסביבה

יצרנית הרכב החמישית בגודלה בעולם הודיעה שהיא לא תשיק השנה – או בכלל – מכוניות חשמליות ללא סוללות, שאפשר "לתדלק" כמו רכב רגיל במספר דקות במקום לחכות שעות לטעינת סוללה. האם זה סופו של חזון הרכב הפרקטי והידידותי לסביבה?

,עודכן
0השמעה
תדלוק של מכונית מונעת תא דלק מימני מדגם Hyundai Nexo. צילום: Ogidya / Wikimedia

קונצרן הרכב הענק סְטֶלַנְטיס (חכו רגע, אתם כן מכירים אותו)הכריז אתמולעל פניית פרסה (סלחו לנו על כל כפלי הלשון מעולם הרכב, אבל באמת קשה להתאפק) היסטורית: הפסקת מיידית של פיתוח טכנולוגיית תאי דלק מימניים. מה זה בכלל ולמה זה כל כך דרמטי? נעזרנו בקלוד כדי להסביר.

הטכנולוגיה ה"ירוקה" באמת

נתחיל ברקע: רכבים מוּנעי מימן הם רכבים חשמליים, משום שתא דלק מימני הוא למעשה סוג של סוללה. מדובר בתא מלא מימן, שכאשר הוא בא במגע עם חמצן מהאוויר נוצרת תגובה כימית, שיוצרת חשמל.

התהליך אמנם מלווה בפליטות – אך מדובר באדי מים. תהליך הייצור של תאי דלק פולט הרבה פחות מזהמים בהשוואה לסוללות ליתיום-יון שעליהן מבוססים רכבים חשמליים רגילים. בנוסף, הוא אינו כרוך בכריית מינרלים נדירים – תעשייה מפוקפקת לכשעצמה. לכן, המימן נחשב לפתרון "נקי" יותר לאורך מחזור החיים של הרכב. אפילו בסוף המחזור, אין בעיית סילוק סוללות – אחד החסרונות המרכזיים של סוללות ליתיום.

מעבר לייצור, השימוש בתא מימן אמור גם להיות יעיל יותר עבור הנהגים – תאי המימן מתודלקים באופן דומה יחסית לתדלוק מנוע בנזין או דיזל, ולוקח דקות בודדות, לעומת כמה עשרות דקות לטעינת רכבים חשמליים מבוססי סוללות.

מכשולים טכניים

למרות היתרונות הסביבתיים, המציאות הטכנולוגית מסובכת הרבה יותר: התדלוק במימן מתגלה כמורכב ומסוכן משציפו המהנדסים. במבחנים של טויוטה, שמנסה לקדם תאי דלק מימניים כבר מאז שנות ה-90, מילוי מיכל מימן בלחץ גבוה של 70 מגה-פסקל ארך עד שבע דקות, והניסיון להשתמש בדלק קריוגני (כלומר מוקפא) דרש שמירת הנוזל בטמפרטורה של מינוס 253 מעלות צלזיוס, שיוצר עלויות וסיכונים.

צפיפות האנרגיה של המימן נמוכה משמעותית מדלק מסורתי, מה שמחייב מיכלים גדולים ומוגנים במיוחד. יתרה מזאת, תהליך הייצור של המימן הוא בלתי יעיל אנרגטית – גם כאשר משתמשים בחשמל ממקורות “ירוקים”. הבעיה הגדולה ביותר היא שהמימן המסחרי של היום מיוצר בעיקר מהידרוקרבונים באמצעות תהליכים עתירי אנרגיה, שרחוקים מלהיות ניטרליים פחמנית” (או, במלים אחרות, פולטים יותר פחמן מכפי שייחסך ע”י שימוש בתאי הדלק במקום ברכבים מבוססי דלקי מאובנים).

בין "ירוק" לירוקים

אבל השורה התחתונה של היצרנית הצביעה על כישלון השוק; רשת תחנות תדלוק מימן כמעט ולא קיימת, וההשקעות הנדרשות לבנייתה עצומות. בנוסף, מחירי המימן גבוהים באופן שהופך את הטכנולוגיה לבלתי תחרותית מול חלופות קיימות. סטלנטיס – שכעת נציין כי היא תאגיד-העל שהוקם ב-2021 על ידי שילוב בין פיג’ו ופיאט-קרייזלר, וכוללת גם את המותגים סיטרואן, אופל, אלפא רומיאו, ג’יפ, דוג’ ועוד ונכון לשנה שעברה היתה יצרנית הרכב החמישית בעולם במספר הרכבים שנמכרו – גילתה שהרכבים מונעי המימן נמכרים רק בעזרת תמריצים ממשלתיים חזקים, מה שמעיד על חוסר קיימות כלכלית.

ז'אן-פיליפ אימפַּארַאטוֹ, סמנכ"ל התפעול של סטלנטיס באירופה, הסביר את ההחלטה בכך ש"שוק המימן נותר מגמה נישתית, ללא סיכויי קיימות כלכלית לטווח הבינוני". הקונצרן החליט להפנות את המשאבים לפיתוח רכבים חשמליים והיברידיים מסורתיים יותר.

הביטול יגרור עימו עצירת הייצור המתוכנן של סדרת הרכבים המסחריים הקלים Pro One במפעלים בצרפת ובפולין, שהיו אמורים להיות מושקים ממש בחודשים הקרובים. למרות זאת, הקונצרן הבטיח שלא יהיו פיטורי עובדים, וצוותי המחקר והפיתוח יועברו לפרויקטים אחרים.

הצעד הזה מצביע על מגמה רחבה בתעשיית הרכב. למרות הפוטנציאל הסביבתי הגבוה, היצרנים בוחרים להתמקד בטכנולוגיות קיימות, ומפחיתים השקעות בטכנולוגיות עתידיות. עם זאת, השאלה החשובה היא האם זו רק דחייה זמנית של המהפכה הבאה, או שמא זה הקץ של חלום הרכב הירוק האולטימטיבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר