כל הלחץ, העייפות והאחריות שמגיעים עם הבאת ילדים לעולם גורמים להורים רבים להרגיש כאילו הם הזדקנו בעשור. אולם, מחקר שפורסם בתחילת השנה גילה שהורות עשויה לא רק לשנות את חייכם – היא עשויה גם להגן על המוח שלכם מהזדקנות. ולא רק זה – אלא שההשפעה הזו גוברת עם מספר הילדים. אל המסקנות המפתיעות נצלול בעזרת קלוד.
צוות של 9 חוקרים מארה"ב, אוסטרליה וסינגפור התבסס על סריקות מוח של כמעט 38,000 מבוגרים ממאגר הנתונים הבריטי UK Biobank, וגילה שמספר ילדים גבוה יותר קשורה לקישוריות גבוהה יותר ברחבי המוח של ההורים – במיוחד באזורים שמטפלים בתנועה ובתחושות. אזורים אלה מראים קישוריות נמוכה יותר עם הגיל הגובר, מה שמרמז שהורות עשויה לעזור לנטרל את הזדקנות המוח הטיפוסית.
אברם הולמס, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת ראטגרס בניו-ג’רזי והמחבר הבכיר של המחקר, הסביר: "האזורים שיורדים בקישוריות הפונקציונלית כשאנשים מזדקנים הם בדיוק האזורים הקשורים לקישוריות מוגברת כשלאנשים יש ילדים".
ניתוח סריקות המוח כלל 19,964 נשים ו-17,607 גברים בגילאי 40 עד 70. הריון ידוע כבר זמן רב כיוצר שינויים זמניים בגוף ובמוח של האישה, אך מחקר זה מעיד לראשונה שחוויית ההורות עשויה להיות בעלת השפעות מתמשכות על תפקוד המוח, הן עבור אמהות והן עבור אבות.
ילדים זו באמת ברכה
מדענים חוקרים כבר עשרות שנים כיצד המוח משתנה עם הגיל. בדרך כלל, קישוריות בתוך רשתות כמו הרשת המחדלית, רשת הקשב והרשת הסומטו-מוטורית יורדת כשאנו מתבגרים, בעוד שהקישוריות בין הרשתות גדלה. החוקרים הבחינו שמספר גבוה יותר של ילדים קשור לדפוס הפוך – קישוריות מוגברת, במיוחד בתוך הרשת הסומטו-מוטורית, שמטפלת בתחושות פיזיות ובתנועה.
לפי הנתונים, נראה שההשפעה מצטברת: ככל שהיו להורים יותר ילדים, כך ההבדלים בקישוריות במוח נראו חזקים יותר. התוצאות הללו מחזקות את הטיעון שהורות עשויה להשפיע על מסלולי הזדקנות המוח.
המחקר, שפורסם בגיליון מרץ 2025 של כתב העת המדעי היוקרתי PNAS, מצטרף לעדויות הגוברות כי הורות אינה רק מצב זמני, אלא מעבר חיים משמעותי, בעל השפעות ביולוגיות מתמשכות על הגוף. בדיוק כמו שגיל ההתבגרות וההזדקנות נחשבים תקופות התפתחותיות מרכזיות, הורות נראית כחלון קריטי נוסף שבו המוח גמיש במיוחד, ומסוגל ליצור קשרים חדשים.
באופן מעניין, החוקרים גילו שליותר ילדים היה קשר גם למספר מדדים אחרים: הורים עם יותר ילדים דיווחו על יותר קשרים חברתיים, כולל יכולת גדולה יותר לסמוך על אחרים וביקורים תכופים יותר של חברים ומשפחה. עבור גברים באופן ספציפי, יותר ילדים היו קשורים לכוח אחיזה מוגבר – מדד מנבא של בריאות מוח כללית ועצמאות בגילים מאוחרים יותר.
איך זה מסתדר עם העייפות הקיומית?
צוות המחקר מציע מספר הסברים אפשריים לתופעות הללו: טיפול בילדים הוא תהליך רב-חושי, הכולל תנועה מתואמת – החזקה, טלטול והאכלה של ילדים מערבים מספר מערכות חושיות, מה שיכול להסביר את הקישוריות המוגברת באזורים חושיים ומוטוריים.
בנוסף, הורים חייבים להיות קשובים לילדיהם, במיוחד בגיל הרך, על ידי שילוב סוגים מרובים של רמזים לא מילוליים, דבר שעשוי לחזק רשתות חושיות, חזותיות, מישוש ושמיעה לאורך זמן. המעורבות החושית המתמדת הזו ותשומת הלב המוגברת לרמזים חברתיים עשויה לחזק רשתות במוח בדרכים שמגנות מפני ירידה הקשורה לגיל.
החוקרים מציינים שהורים מדווחים לעיתים קרובות על שינויים מתמשכים בתפיסה החושית שלהם. למשל, עד 40% מהאמהות במחקר אוסטרלי אחר דיווחו על חוויית "בעיטות רפאים" – תחושות הדומות לתנועות עובריות – שנים רבות לאחר הלידה, מה שמצביע על שינויים ארוכי טווח בתפיסה החושית במוח.
לא רק ביולוגיה
חשוב לציין שהמחקר לא מצביע על כך שאנשים ללא ילדים נמצאים בחסרון, או שהבאת ילדים לעולם היא הדרך היחידה לשמור על בריאות המוח. גורמים רבים משפיעים על הזדקנות המוח, כולל השכלה, פעילות גופנית, תזונה ומעורבות חברתית.
התוצאות מדגישות את החשיבות הנוירולוגית של הטיפול – ממצא שעשוי להתרחב מעבר להורים ביולוגיים להורים מאמצים, סבים וסבתות ומטפלים אחרים. החוויה המשותפת של טיפול באחרים, ולא רק עצם העיבור וההריון, נראית כגורם מרכזי בשינויי המוח הללו.
המחקר מציע תמריץ מפתיע מאוד למי ששוקל הורות או כבר מגדלים ילדים ושוקלים את האפשרות של ילדים נוספים. נראה שהטבע שלנו לא חיכה למענקים ממשלתיים, וחקק בנו מערכות שלמות של תגמול על תרומת חלקנו להמשכיות האנושות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו