"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מה מסתתר באמת מאחורי הצבע של חתולים ג'ינג'ים?
תעלומת החתולים הכתומים נפתרת: מתברר שהצבע הבוהק שלהם אינו רק עניין אסתטי – אלא תוצאה של מוטציה גנטית נדירה שמערערת את כל מה שחשבנו שידענו על גנים וצבעים
תראו אותי טוב־טוב… אני לא סתם יפה, אני מוטציה מדעית!. צילום: Envato

מה מסתתר באמת מאחורי הצבע של חתולים ג'ינג'ים?

תעלומת החתולים הכתומים נפתרת: מתברר שהצבע הבוהק שלהם אינו רק עניין אסתטי – אלא תוצאה של מוטציה גנטית נדירה שמערערת את כל מה שחשבנו שידענו על גנים וצבעים

, עודכן
0השמעה
[object Object]

חתולים כתומים – או ג'ינג'ים – מושכים תשומת לב לא רק בזכות צבעם הבוהק, אלא גם בשל האישיות שמיוחסת להם. אך כעת מסתבר שהייחודיות האמיתית שלהם טמונה דווקא בגנים. מחקר חדש חשף שמאחורי הצבע הכתום עומדת מוטציה גנטית נדירה במיוחד, שלא נצפתה בבעלי חיים אחרים, ושופכת אור חדש על הדרך שבה פועלים מנגנונים גנטיים נסתרים.

שינוי קטן, השפעה גדולה

המחקר, שפורסם במאי 2025 בכתב העת Current Biology, מצא כי הצבע הכתום נגרם ממחיקה זעירה של מקטע DNA שאינו מקודד לחלבון, אך ממוקם באזור רגולטורי בכרומוזום X. המחיקה הזו גורמת להפעלה חריגה של גן סמוך בשם ARHGAP36, שבתנאים רגילים אינו פעיל כלל בתאים האחראים על צבע הפרווה. התוצאה: בלימת ייצור של פיגמנט שחור והיווצרות של צבע כתום.

"מה אתם מסתכלים? ככה אני קם בבוקר."החתול הג'ינג'י הזה לא מתאמץ – הבוהק, הסקרנות והכריזמה פשוט חלק מהעניין, צילום: unsplash

למה רוב הג'ינג'ים הם זכרים?

מכיוון שהמוטציה ממוקמת על כרומוזום X, היא באה לידי ביטוי מלא בעיקר אצל זכרים – שלהם כרומוזום X אחד בלבד. אם הזכר יורש את המוטציה, הצבע הכתום יכסה את כל גופו. נקבות, שיש להן שני כרומוזומי X, צריכות לרשת את המוטציה משני ההורים כדי להפוך לכתומות באופן מלא, תרחיש נדיר יחסית. לכן רבות מהן יהיו כתומות־שחורות ויציגו דפוסים כמו קליקו או טורטוייזשל.

מוטציה עתיקה שנשמרה עד היום

החוקרים מצאו את המוטציה הזו אצל חתולים כתומים ממקומות שונים בעולם, מה שמרמז כי היא התרחשה פעם אחת בלבד, אי שם בהיסטוריה של ביות החתולים. ככל הנראה, בני האדם הבחינו בצבע יוצא הדופן והעדיפו לשמר אותו, בין אם מסיבה אסתטית או רגשית. יש אף עדויות חזותיות לכך בציורים סיניים מהמאה ה־12 שבהם מופיעים חתולים בעלי דפוסי צבע המזכירים ג'ינג'ים בני זמננו.

חתול ג'ינג'י עם גנים היסטוריים: תוצאה של מוטציה אחת שהתרחשה לפני מאות שנים – ונשמרה מאז בזכות העדפה אנושית לצבע הייחודי, צילום: Unsplash

מה זה מלמד אותנו על מוטציות?

התגלית הזו חורגת מעבר לצבע הפרווה. היא מצביעה על כך שמוטציות שמשפיעות על ביטוי גנים יכולות להתרחש גם מחוץ לאזורים מקודדים, ולעיתים רחוקות אף להפעיל גנים באופן בלתי צפוי. ממצאים מסוג זה יכולים לסייע בהבנת תופעות גנטיות מורכבות בבני אדם, ובעיקר מקרים שבהם לא אותרו מוטציות ישירות אך קיימות תופעות גנטיות ברורות.

לא סתם יופי – מוטציה מהודרת, צילום: Unsplash

צבע ואופי – האם יש קשר?

חתולים ג'ינג'ים נחשבים על ידי רבים לחברותיים יותר מאחרים, ולעיתים אף שובבים או דרמטיים. עם זאת, אין כיום הוכחות מדעיות לכך שקיים קשר ישיר בין צבע הפרווה להתנהגות. ייתכן שמדובר בתפיסה תרבותית או כללית של בעלי חתולים. כעת, כשהמוטציה זוהתה, ניתן יהיה לבדוק במחקרים עתידיים האם אכן קיים קשר בין צבע לאופי – אך נכון לעכשיו, זו תיאוריה בלבד.


מקורות:

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו