באמצע האוקיינוס האטלנטי, בין פלורידה, ברמודה ופוארטו ריקו, משתרע אזור ימי שאין לו גבולות רשמיים או מעמד גאוגרפי מוסדר — ובכל זאת, הוא מוכר כמעט לכל אדם בעולם: משולש ברמודה. אז מה גורם לאנשים להתייחס אליו כאל מקום שבו מצפנים משתגעים, מטוסים נעלמים וספינות טובעות בלי השאר עקבות?
הסיפור של משולש ברמודה הוא שילוב מהפנט של עובדות, תאונות ימית ותיאוריות על-טבעיות, שהופכים אותו למוקד עניין מדורי דורות. הגיע הזמן לעשות סדר — ולהבין האם באמת יש בו משהו מיוחד, או שזו רק תוצאה של שמועות, ספרים סנסציוניים וסטטיסטיקה לא מדויקת.
איפה בדיוק נמצא משולש ברמודה?
האזור שמכונה "משולש ברמודה" תוחם בשלוש נקודות מרכזיות: חופי פלורידה, האי ברמודה, ואי פוארטו ריקו. אם תשרטטו קווים בין שלוש הנקודות הללו, תתקבל צורה כללית של משולש, אך אין תיחום רשמי או מדויק. במפות ימיות הוא אינו קיים, ולא תמצאו שלט שמכריז "ברוכים הבאים למשולש ברמודה".
למרות זאת, כבר במסעותיו של כריסטופר קולומבוס דווח על תופעות חריגות באזור — מצפן שלא מצביע צפונה, אורות מוזרים באופק. עם זאת, הדיווחים הרציניים החלו להצטבר רק במאה ה־20.
מי נעלם שם – ולמה זה נראה מבהיל כל כך?
אחת מהתעלומות הראשונות והמפורסמות ביותר אירעה בשנת 1918, כאשר אוניית משא אמריקאית בשם USS Cyclops נעלמה בדרכה מברבדוס לבולטימור. על הסיפון היו יותר מ־300 אנשי צוות, ושום חלק מהאונייה לא אותר עד היום.
ב־1945 נרשמה תקרית מסתורית נוספת: חמישה מפציצים של חיל הים האמריקאי (הטיסה שכונתה Flight 19) המריאו לאימון שגרתי — ולא חזרו. מטוס החילוץ שנשלח בעקבותיהם, נעלם גם הוא. גם טיסה אזרחית בשם NC-16002 נעלמה באזור ב־1948, רק 80 קילומטרים מחופי מיאמי.
נכון לשנת 2025, ההערכות מדברות על כ־50 ספינות וכ־20 מטוסים שנעלמו באזור לאורך השנים. אך כאן מגיע פרט חשוב: כשמשווים את המספרים הללו להיקף התנועה הימית והאווירית שעוברת דרך המשולש, מדובר בשיעור תקלות לא חריג. לשם השוואה, לפי נתוני הארגון הבינלאומי ללימודי ים, מעל 800 כלי שיט טבעו ברחבי העולם רק בעשור האחרון (2013–2022), בלי שום קשר למשולש ברמודה.
איך נולדה המיתולוגיה?
המונח "משולש ברמודה" נטבע לראשונה בשנת 1964 במאמר של העיתונאי וינסנט גאדיס. אלא שאת תור הזהב של האגדה סיפק הספר רב-המכר של צ'ארלס ברליץ מ־1974, ששמו הפשוט — The Bermuda Triangle — הפך את הסיפור למותג עולמי. ברליץ שזר תיאורים סוחפים, תיאוריות ספקולאטיביות, ואפילו קשר לאטלנטיס — העיר האבודה.
באותה תקופה, ספרים, כתבות וסרטים תרמו ליצירת הילה מיסטית סביב האזור. חלק מהדיווחים דיברו על סערות שיצרו עיוות זמן, טיסות שהגיעו ליעדן מהר מדי, ואף השערות על חטיפות חייזרים. מדענים רציניים מצדם ניסו להסביר את התופעות בתאוריות שונות.
מה באמת עומד מאחורי "הקללה"?
כיום ידוע שהאזור חווה תנאי מזג אוויר סוערים במיוחד. זרם הגולף (Gulf Stream) — זרם מים חזק ובלתי יציב — עובר בלב המשולש ועלול ליצור סופות פתאומיות וגלים ענקיים המכונים "rogue waves", שעשויים להטביע אוניות בקלות. מחקר נורווגי שנערך באוניברסיטת ארקטיק הראה שפיצוצים של מתאן תת-קרקעי גם עשויים לפגוע ביציבות של כלי שיט לקריאה נוספת.
תאוריות אחרות דיברו על שיבושים מגנטיים, אך מחקרים גאופיזיים בני זמננו של NOAA (המינהל האוקיינוגרפי והאטמוספירי האמריקאי) קבעו כי אין חריגות מגנטיות יוצאות דופן באזור ראו את עמדת NOAA הרשמית.
גם ד"ר קארל קרוזלניצקי, מדען מאוניברסיטת סידני, ציין בראיון ל־The Independent כי שיעור ההיעלמויות באזור תואם את הממוצע העולמי בהתחשב בנפח התנועה ראו מקור.
השורה התחתונה: ההסבר המדעי המרכזי להיעלמות אוניות ומטוסים במשולש ברמודה כולל תנאי מזג אוויר קיצוניים, זרמים חזקים כמו זרם הגולף וגלים עצומים המכונים rogue waves — תופעות טבע שיכולות להטביע ספינות במהירות או לשבש מערכות ניווט. בנוסף, טעויות אנוש, תקלות טכניות והעומס התחבורתי הגבוה באזור מגבירים סטטיסטית את הסיכוי לתאונות, מבלי שיידרשו גורמים מסתוריים.
אז למה המיתוס לא נעלם?
המשיכה האנושית למסתורין חזקה יותר מעובדות. כמו סיפורי רוחות רפאים, גם משולש ברמודה ממשיך לעורר בנו את הדחף להאמין שיש מקומות שבהם הטבע חורג מההיגיון — מקומות שבהם אולי יש עוד מה לגלות, או לפחות לדמיין.
בין אם אתם רואים בו תעלומה בלתי פתורה, שטח שיגרתי בים, או דוגמה מרתקת לדרך שבה נולדות אגדות מודרניות — משולש ברמודה ממשיך להוכיח שלפעמים, מה שבאמת שובה את הלב האנושי הוא דווקא מה שאין לו תשובה.
המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו