כמה פעמים ביום אתם עושים את זה? התשובה אומרת המון על בריאותכם

"כמה פעמים ביום אתם הולכים לשירותים?"

זו נשמעת כמו שאלת TMI קלאסית – אבל התשובה עליה עשויה לחשוף הרבה מאוד על המצב הבריאותי הכללי שלכם. מחקר שפורסם לפני שנה מראה שתדירות היציאות יכולה לשמש כמדד אמין למדי למגוון בעיות בריאותיות, ולעזור לזהות סיכונים למחלות כרוניות.

הזהב החום

צוות חוקרים מהמכון לביולוגיה מערכתית בסיאטל בחן את הרגלי ההתפנות של 1,425 אנשים בריאים יחסית – כלומר, בלי היסטוריה של בעיות כליות או מעיים כמו מחלת כליות, תסמונת המעי הרגיש או מחלת קרוהן. המשתתפים דיווחו על תדירות יציאותיהם, והחוקרים חילקו אותם לארבע קבוצות: עצירות (1-2 יציאות בשבוע), תקין-נמוך (3-6 יציאות בשבוע), תקין-גבוה (1-3 יציאות ביום), ושלשולים (4 יציאות נוזליות או יותר ביום).

הממצאים הראו שאלו שדיווחו על פחות יציאות נטו להיות נשים, צעירות יותר ועם מדד מסת גוף נמוך יותר. אבל מעבר לגורמים הדמוגרפיים, הקשרים בין תדירות יציאות לבריאות היו מפתיעים.

המשתתפים הבריאים ביותר דיווחו על יציאות פעם או פעמיים ביום – מה שהחוקרים כינו "אזור הזהב". אלה שנמצאו בקטגוריה זו דיווחו על אכילת יותר סיבים, שתיית יותר מים והתעמלות תכופה יותר. דגימות הצואה שלהם הראו רמות גבוהות של חיידקים הקשורים לתסיסה של סיבים.

אנשים עם שלשולים הראו נוכחות גבוהה יותר של חיידקים שבדרך כלל נמצאים במערכת העיכול העליונה. דגימות הדם שלהם הכילו סמנים ביולוגיים הקשורים לנזק לכבד.

מצד שני, אנשים עם פחות יציאות הראו רמות גבוהות יותר של חיידקים הקשורים לתסיסה של חלבונים – תהליך מסוכן הנוצר כתוצאה מעצירות. כפי שמסביר יוהנס ג'ונסון-מרטינז, ביו-מהנדס מהמכון: "אם צואה נשארת זמן רב מדי במעיים, חיידקים מכלים את כל הסיבים התזונתיים הזמינים, שאותם הם מתסיסים לחומצות שומן קצרות-שרשרת מועילות. לאחר מכן, המערכת עוברת להתססה של חלבונים, שמייצרת כמה רעלים שיכולים לעבור לזרם הדם".

הקשר לבריאות הכללית

חלק מהתוצרים הללו נמצאו בדגימות הדם של המשתתפים. במיוחד התגלה מטבוליט בשם אינדוקסיל-סולפט – תוצר מוכר של תסיסת חלבונים, שיכול לפגוע בכליות. הצוות מציע שזו עדות פוטנציאלית לקשר סיבתי בין תדירות יציאות לבריאות הכללית.

ד"ר שון גיבונס, מיקרוביולוג מאוניברסיטת וושינגטון והמחבר הראשי של המחקר, מציין כי "המחקר הזה מראה כיצד תדירות יציאות יכולה להשפיע על כל מערכות הגוף, וכיצד תדירות יציאות חריגה עשויה להיות גורם סיכון חשוב בפיתוח מחלות כרוניות".

התוצאות הפיחו תקווה בכך שאנשים יכולים לשנות את הרגליהם, ובכך את בריאותם. המחקר מצא שאלו שנמצאו ב"אזור הזהב" אכלו יותר סיבים, שתו יותר מים והתעמלו יותר. ממצאים אלה יכולים להנחות אסטרטגיות לניהול תדירות יציאות, אפילו באוכלוסיות בריאות, כדי למקסם בריאות ורווחה.

כמובן, כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו בקיצוניות כזו או אחרת בשלב מסוים בחיים, אחרי שנדבק בחיידק קיבה או שאכל יותר מדי גבינה. אבל המחקר התמקד יותר בשגרה היומיומית, ובאופן שבו הגרסה שלנו ל"נורמלי" יכולה לרמוז על בעיות בריאותיות שלא היינו מודעים אליהן.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)