למה אימון אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי?

בעולם שבו כל אחד יכול להציג את עצמו כמאמן אישי, קל להתבלבל בין תהליך מעצים אך טכני לבין מסע עמוק לריפוי רגשי. ייתכן שגם אתם מצאתם את עצמכם שואלים: האם מאמן אישי יוכל לעזור לי להשתחרר מדפוסים מעכבים? האם אימון יכול להחליף טיפול פסיכולוגי? התשובה אינה חד-משמעית, אך דבר אחד ברור: יש הבדל מהותי בין שיפור תפקוד לבין עיבוד רגשי. וההבדל הזה עלול להיות ההבדל בין תנועה קדימה לבין דריכה במקום – או נסיגה.

אימון אישי – כלי לפיתוח, לא לפצעי עבר

אימון (Coaching) נועד לחדד מטרות, להגביר אפקטיביות, ולשפר מיומנויות כמו הצבת גבולות, ניהול קונפליקטים או קבלת החלטות. תהליך האימון נשען על מערכת יחסים שוויונית-לכאורה, ולעיתים עושה שימוש בטכניקות מוכרות מטיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) או דיאלוג דיאלקטי (DBT). אך בשונה מטיפול פסיכולוגי, הוא אינו נועד – ואינו מסוגל – לטפל בפצעים רגשיים עמוקים.

מאמנים אינם מוסמכים לאבחן בעיות נפשיות, להתמודד עם טראומה או לזהות דפוסים בלתי-מודעים שמנהלים אתכם. גם כאשר הם שואבים השראה מהשפה הטיפולית, לרוב אין להם את ההכשרה לזהות מתי התערבות עלולה להזיק – או את הכלים לתקן כאשר משהו משתבש.

כפי שמדגישה ד"ר מֵייר דוהארטי, רופאה ופסיכותרפיסטית מוסמכת: "השימוש בכלים טיפוליים ללא ההכשרה המעמיקה שמגיעה עם פסיכותרפיה עלול לפגוע. אימון אמנם נראה מועיל – אך חסר את הרגישות הנדרשת להבנת הכוחות הנפשיים המניעים אותנו."

למה זה חשוב? כי אתם לא רובוטים

רבים מהפונים לאימון או טיפול מגיעים עם מטען רגשי, חוסר ביטחון או תחושת תקיעות. אימון שמתעלם מהרגשות הללו – או שאינו יודע לתת להן מקום בטוח – עלול להגביר תחושות של כישלון, בלבול ואי-שייכות.

בטיפול, לעומת זאת, יש מודעות עמוקה לפגיעות הזו. פסיכותרפיסטים עוברים הכשרה ארוכה ומעמיקה, כוללת התנסות אישית, פיקוח מקצועי, לימודים קליניים והתחייבות לקוד אתי נוקשה. הם לומדים כיצד לפרש רגשות שמתעוררים במפגש, כיצד להבחין בין תגובות שלכם לבין היסטוריה שלהם – וכיצד להפריד ביניהן לטובתכם.

פסיכותרפיסטים גם מחויבים לעיקרון הבסיסי של טובת המטופל (Beneficence), עיקרון שמנחה כל החלטה טיפולית. לעומתם, מאמנים פועלים ללא רגולציה אחידה, ולרוב ללא מחויבות אתית מחייבת.

מתי שקט מרפא ומתי הוא מפחיד

אחת התרומות העמוקות של טיפול נפשי היא השימוש המודע בשתיקה. לא שתיקה מביכה, אלא שקט שמאפשר לעבד, לחוש, להתבונן. לפעמים, רק בהיעדר דיבור אפשר להתחיל לשמוע את עצמכם באמת.

לעומת זאת, באימון אישי, שתיקה נתפסת לרוב כעצירה או חוסר תפקוד. התוצאה? ניסיון "לפתור את הבעיה" לפני שהיא בכלל התבהרה. טיפול מאפשר לשהות באי-ודאות, לחקור רגשות סותרים, לגלות דפוסים שנולדו בילדות ומנהלים אתכם גם בבגרות.

דוגמה לכך אפשר למצוא גם בהמלצות של Harvard Health Publishing, שמסביר מהו טיפול נפשי, ומה ההבדל בינו לבין ליווי רגשי כללי.

כשכלי טיפול פוגש לב פצוע

לעיתים קרובות, מאמנים משתמשים בכלים מעולם הטיפול (כמו שינוי מחשבות מעכבות) – אך ללא ההכשרה להבין מתי השינוי הזה עשוי להיחוות כהכחשה, כשיפוט או כפגיעה. אם יצאתם מפגישה עם מאמן בתחושת בלבול, חוסר ערך או חוסר אמון – ייתכן שלא בכם הבעיה, אלא בגבולות הגזרה של האימון.

גם Mental Health America מתריעה: כשמתמודדים עם רגשות חזקים, טראומה, דיכאון או חרדה – טיפול נפשי הוא המענה המתאים. לא אימון, לא ספרי מוטיבציה, ולא קורסים מואצים של "פיתוח אישי".

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

• האם אני מתמודד עם רגשות שמגבילים אותי ביומיום?

• האם התחושות שלי מקשות על מערכות יחסים?

• האם אני חווה תחושות של חוסר ערך, חרדה או אשמה?

• האם ניסיתי אימון – אך לא הרגשתי הקלה אמיתית?

אם עניתם בחיוב על אחת או יותר – טיפול פסיכולוגי מוסמך הוא כנראה הצעד הבא הנכון עבורכם.

טיפ אחרון: בידקו מי עומד מולכם

כדי לוודא שאתם מקבלים ליווי רגשי אחראי, חפשו אנשי מקצוע בעלי רישיון ממשרד הבריאות. רשימת פסיכולוגים מוסמכים זמינה באתר אגף הרישוי במשרד הבריאות. בנוסף, ניתן להיעזר בעמותות כמו:

• ער"ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט

• בשביל החיים – סיוע למשפחות שכולות ומתמודדים עם משברים

• איגוד הפסיכותרפיסטים בישראל

מגיע לכם מרחב בטוח, מקצועי ומכבד – כזה שיאפשר ריפוי ולא רק שיפור תפקוד.

המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.

מקורות: Psychology Today, Harvard Health Publishing, Mental Health America, איגוד הפסיכותרפיסטים בישראל