כולם מדברים השבוע על bitchat, אפליקציית התקשורת החדשה שהציג בימים האחרונים ג'ק דורסי, מייסד טוויטר ומנכ"ל Block. כפי שציינו בכתבה עליה כאן באתר, מדובר באפליקציית מסרים מבוזרת, המתקשרת עם מכשירים אחרים הנמצאים בסמיכות גיאוגרפית באמצעות פרוטוקול בלוטות’, ללא צורך בפתיחת חשבון, חיבור לאינטרנט או לרשת סלולרית, או שרתים מרכזיים. אך האם מדובר בחידוש? ביקשנו מגרוק לסייע לנו להסביר למה מצד אחד דורסי לא מחדש כאן כלום, ומצד שני לא כדאי לזלזל באפליקציה החדשה שלו.
רשימת קניות: מה bitchat מציעה?
קודם כל, הנה רשימת התכונות שהאפליקציה החדשה מתגאה בהן:
- תקשורת באמצעות בלוטות’ במקום אינטרנט;
- הצפנה מקצה לקצה – כל הודעה יכולה להיפתח רק על ידי השולח והמקבל, ולא אף אחד אחר;
- ההודעות נשלחות ישירות בין מכשירי המשתמשים, כאשר אם שני משתמשים רחוקים אחד מהשני ההודעות מדלגות בין מכשירים שנמצאים ביניהם;
- שימוש ללא פתיחת חשבון, מה שאומר שלא צריך למסור מספר טלפון או כתובת דוא"ל;
- הודעות זמניות שנמחקות לאחר זמן מסוים;
- צ'אטים קבוצתיים ("חדרים").
אפליקציות שעשו את זה קודם
ואחרי שהבנו מה רשימת ה"חידושים" בה, נבחן אפליקציות קודמות שכבר הציעו לפחות את רובם:
1. Bridgefy
האפליקציה הזו קיימת, בצורה זו או אחרת, כבר מ-2014 – כלומר, מעל עשור – ומציעה (תרימו יד אם זה נשמע מוכר) הודעות על בסיס בלוטות’ ו-Wi-Fi Direct (כלומר בין מכשירים המחוברים לאותו נתב, בלי לעבור ברשת העולמית). היא זכתה לפופולריות עצומה במהלך ההפגנות למען דמוקרטיה בהונג קונג ב-2019, כאשר מפגינים השתמשו בה כדי להתחמק ממעקב ממשלתי. היא תומכת בצ'אטים פרטיים וקבוצתיים, עם טווח של כ-100 מטר ישירות ויותר מזה כאשר אפשר “לדלג” בין מכשירים של משתמשים, ומשתמשת בהצפנה מקצה לקצה.
2. FireChat
פיירצ’אט הושקה ממש בסמיכות לברידג’פיי, והציעה כמעט את אותו דבר: שליחת הודעות באמצעות בלוטות’ ו-WiFi-Direct. היא התחילה מצ’אטים קבוצתיים עבור מפגינים וכד’, ורק לאחר מכן השיקה הודעות פרטיות. גם הצפנה מקצה לקצה נוספה לה רק שנה לאחר ההשקה. זו האפליקציה היחידה ברשימה שלא היתה בקוד פתוח, והיא גם לא שרדה ונסגרה ב-2019.
3. Berty
אפליקציה המפותחת ע"י ארגון ללא מטרות רווח בפריז הושקה ב-2018, ומשתמשת בבלוטות’ ופרוטוקולים נוספים (כמו IPFS) לתקשורת מאובטחת ללא מעבר דרך האינטרנט. היא מציעה הצפנה מקצה לקצה, תמיכה בצ'אטים קבוצתיים ואנונימיות מלאה ללא צורך בזיהוי משתמש. גם היא מאפשרת העברת הודעות דרך מכשירים של משתמשים אחרים.
4. The Serval Mesh
זו לא אפליקציה, אלא פרויקט לפיתוח פרוטוקול תקשורת בין סמארטפונים על גבי ווייפיי, שנוסד ב-2011 ע"י מארק שאטלוורת’ מפתח הפצת הלינוקס אובונטו, כדי לאפשר לבעלי טלפונים חכמים לתקשר בשיחות והודעות בחינם בלי לשלם לספקיות הסלולר. במהלך השנים יצאו מספר אפליקציות על בסיס הפרוטוקול, אך למעשה הוא לא הושלם מעולם, ולא רצוי להשתמש בו.
5. Meshenger
האפליקציה הזו הושקה ב-2019, ומתבססת על תקשורת ווייפיי בין מכשירים על רשת משותפת (כלומר, שני המשתמשים צריכים להיות מחוברים לאותו נתב) בדגש על שיחות קול ווידאו. בדומה לרשת סרבאל של שאטלוורת’, גם כאן הדגש הוא שיחות ולא צ’אט, אלא שכאן מסתפקים בבני אותו בית או העובדים באותו משרד. זמינה כיום לאנדרואיד בלבד.
שווה לנסות את bitchat?
אם כן, ביטצ’אט לא מחדשת דבר: כבר מעל עשור קיימות בשוק אפליקציות תקשורת המתבססות על העברת ההודעות באופן ישיר בין מכשירי המשתמשים, בלי לעבור באינטרנט ובלי הזדהות, כך שאף אחד לא יכול לדעת מי מדבר עם מי מלבד האנשים שמדברים אחד עם השני.
מצד שני, יש ל-Bitchat כמה נקודות זכות: עצם העובדה שחתום עליה אחד היזמים המוכרים בעולם עשויה למשוך אליה הרבה יותר משתמשים, כך שהיא עשויה להפוך לנפוצה מספיק לעבור את הרף לאימוץ המוני. הממשק שלה פשוט, אבל מעוצב כמו שרק מיליארדר שיכול לשלם למעצבים מסוגל ליצור – ייתרון שאף אחת מהמתחרות לא נהנית ממנה.
אם מתחשק לכם לנסות, כאן המקום להזהיר: האפליקציה שדורסי בנה בעצמו לא זמינה להתקנה עבור האדם הפשוט. היא זמינה רק כקוד באתר GitHub שאפשר ליצור ממנו אפליקציות. מאות מפתחים כבר יצרו גרסאות משלהם לאפליקציה – ובלי להאשים אף אחד מהם בכוונות זדוניות, נגיד שהיסטורית, כשאפליקציה שזה עתה "התפוצצה" זכתה להמוני גרסאות – כמעט כולן היו סוגים כאלו ואחרים של רושעות, החל מאפליקציות שהיו בעצם אותו ממשק עם פרסומות שמכניסות כסף למפתח ועד אפליקציות שביצעו מעקב פעיל אחרי המשתמשים ושלחו עליהם מידע לצדדים שלישיים לצרכים שונים. לכן, אנחנו מציעים לחכות כרגע ולא להוריד אף גרסה של האפליקציה, לפחות עד שתהיה כזו רשמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו