מאות מיליוני אנשים עוברים בנמלי תעופה בכל שנה נתונה – ובישראל נראה שרוב האוכלוסייה עוברת בהם לפחות פעם בשנה; בשנים 2019 ו-2023 נרשמו מעט יותר מ-9 מיליון יציאות ישראלים לחו"ל (הממשלה לא מפרסמת נתונים לגבי כמה ישראלים יצאו, אלא רק מספר היציאות הכולל, אך ניתן להעריך כי מדובר בעשרות אחוזים מתושבי המדינה). למרות זאת, רבים מהדברים שקורים בהם נשארים בלתי ידועים לנוסעים. מה קורה למזוודות אבודות? מה המשמעות של האות "X" שמופיעה בקודי נמלי תעופה? ובאיזה נמל תעופה יש מגרש גולף מלא? הנה עשרה פרטים מפתיעים על מה שקורה בנמלי תעופה.
1. מזוודות אבודות מוצאות בית
למרות שמערכות המעקב המתקדמות של היום מצליחות לאחד 99.5% מהנוסעים עם המטען שלהם, עדיין יש מזוודות שהולכות לאיבוד. מה קורה לחפצים שאף פעם לא חוזרים לבעליהם? מאז 1970, מרכז האבדות והמציאות בסקוטסבורו שבאלבמה מצא פתרון יצירתי: הוא רוכש חפצים שלא נתבעו מחברות תעופה אמריקאיות, ומוכר אותם מחדש באינטרנט ובחנות ענקית של כ-4,640 מ”ר. בין הפריטים שנמצאו: שריון אבירים ומסכת קבורה מצרית. בהודו, מכירות פומביות של מזוודות אבודות מתקיימות בנמל התעופה הבינלאומי של בנגלור, כדי לפנות מקום במחסני האבדות.
2. האות "X" בקודי נמלי תעופה לא אומרת כלום
לנמלי תעופה ברחבי העולם יש קודים של שלוש אותיות, שנקבעו על ידי האגודה הבינלאומית לתחבורה אווירית (IATA). כמה מהם מסתיימים באות "X" ללא כל סיבה נראית לעין. מקרה בולט הוא נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג’לס, שהקוד שלו הוא LAX, למרות שהאות X לא מופיעה בשמו המלא.
הסיבה לכך טריוויאלית באופן כמעט מאכזב: סיומת X לנמלי תעופה הופיעה לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשמספר הנמלים עבר את הרף שאיפשר קודים בני שתי אותיות. IATA הוסיפה לנמלים ותיקים עם קודים בני שתי אותיות סיומת X, כך ש-LA ל-LAX, נמל התעופה זֶמבאך בגרמניה הפך מ-SE ל-SEX, וסיו גייטוויי באיווה הפך מ-SU ל-SUX (באנגלית זה די מגוחך לשמוע “נמל התעופה גרוע”).
3. שומרים את העודף
נוסעים שמגיעים לנקודות הבדיקה הביטחוניות נדרשים לרוקן את כיסיהם, כולל שטרות ומטבעות, שבדרך כלל נזרקים למגשים ברגע האחרון. מכיוון שאנשים רבים מתמקדים בלקיחת החפצים הגדולים שלהם ממסוע השיקוף, הכסף הקטן לעיתים קרובות נשאר מאחור. בארצות הברית, ה-TSA (רשות האבטחה בתעופה) מנסה להחזיר פריטים שלא נתבעו לבעליהם, אך מכיוון שקשה לדעת מי בעליהם של מטבעות ושטרות שהושארו במגשים, אם הבעלים לא יוזמים יצירת קשר עם נמל התעופה הרלוונטי ותביעת הכסף, הוא מופקד בקרן המשקיעה בתוכניות אבטחת תעופה. ב-2019, למשל, נאספו 926,030 דולר בדרך זו, כאשר נוסעים בנמל התעופה JFK בניו-יורק תרמו כמעט 100,000 דולר לסכום הזה.
4. רמזים דקים מנחים נוסעים בטרמינלים
מעצבי נמלי תעופה משתמשים בעקרונות פסיכולוגיים כדי ליצור סביבות נטולות מתח ולעזור לנוסעים להתמצא בבנייני הנמלים. הגישה הזאת משתמשת בסדרה מאוד ספציפית של רמזים חזותיים כדי לכוון נוסעים – החל מבחירת צבעים ועד תאורה, עיצוב שילוט וטיפוגרפיה. לדוגמה, טרמינל אחד עשוי לכלול שלטים עם קצוות ישרים, בעוד שלאחר יש שלטים עם קצוות מעוקלים, כך שנוסעים יכולים להבין אינסטינקטיבית שכל השלטים העגולים רלוונטיים לטרמינל שלהם. במדינות שבהן אנגלית אינה השפה הראשונה, תרגומים משמשים יחד עם אייקונים ופיקטוגרמות המוכרים באופן אוניברסלי.
5. למה הדיוטי-פרי הולך שמאלה?
מחקר ופיתוח נרחב מוקדש לעיצוב החלל המסחרי של נמלי תעופה, שהוא לעיתים קרובות מקור הכנסה קריטי. היבט חכם אחד של פריסת החנויות הוא מעברים שמתעקלים מימין לשמאל, כאשר יותר פריטים מוצגים בצד הימני. הסיבה: רוב האוכלוסייה בעולם ימנית ונוהגת בצד הימני של הכביש, ולכן נוטה להסתכל ימינה יותר מאשר שמאלה. יתר על כן, רוב הנוסעים דוחפים או גוררים את המטען שלהם ביד ימין, מה שגורם להם ללכת באופן לא מודע נגד כיוון השעון.
6. הפריט הכי נקנה בנמלי תעופה
ב-2015, קבוצת הדסון, שמפעילה מאות דוכני עיתונות ובתי קפה בנמלי תעופה אמריקאיים, הסתבכה בתביעה על מכירת מים במחיר מופקע – עד 300% יותר ממחירי הקמעונאות הרגילים. במדינות אחרות המצב לא טוב יותר – ולמרות זאת, מים בבקבוקים הם עדיין הפריט הפופולרי ביותר שנרכש בנמלי תעופה, מכיוון שנוסעים מוזכרים כל הזמן על החשיבות של שמירה על רוויון לפני ובמהלך הטיסה. רבים שוכחים שברוב הנמלים יש מים בחינם במזרקות וברזיות.
7. לארה"ב יש הכי הרבה נמלי תעופה בעולם
על פי נתוני מנהל התעופה הפדרלי של ארה”ב (FAA), במדינה יש 19,633 נמלי תעופה – הרבה יותר מכל מדינה אחרת. אגב כך, נציין שאחד מהם הוא נמל התעופה העמוס בעולם – לא, זה לא JFK בניו-יורק, אלא נמה"ת הבינלאומי הרטספילד-ג'קסון באטלנטה, עם 110.53 מיליון נוסעים ב-2019. במקום השני ברזיל, עם 2,717 נמלי תעופה, ובמקום השלישי מקסיקו עם 1,740. בסין, למרות גודלה העצום, יש רק 235 נמלים – אם כי הממשלה מתכוונת להכפיל את המספר הזה תוך עשור.
8. זה מה שקובע את מספרי המסלולים
לכל נמלי התעופה לשימוש ציבורי וצבאי ברחבי העולם יש מספרים לבנים גדולים צבועים בכל קצה של מסלול. מה שקובע את המספר הוא כיוון המצפן, או האזימוט המגנטי, שאליו המסלול מכוון.
חדי האבחנה ביניכם ודאי שואלים עכשיו: "רגע, אבל במצפן יש 360 מעלות – איך יכול להיות שמעולם לא ראינו מסלול עם מספר תלת-ספרתי?". התשובה היא שספרת האחדות מושמטת.
בנוסף, אולי שמתם לב לכך שהמספרים מלווים לרוב באותיות. זאת משום שבד"כ, לפחות שני מסלולים בכל נמל תעופה בנויים לאותו כיוון, מכיוון שדפוס הרוחות גורם להמראה ולנחיתה להיות מיטבית בזווית הזו. כדי להבדיל בין המסלולים נוספות להם האותיות L (שמאל), R (ימין), ו-C (מרכז), כדי שהטייסים המגיעים לנחיתה יוכלו לדעת בבירור באיזה מהם הונחו לנחות.
9. הסיבה שאם מאחרים – מאחרים בגדול
קרה לכם פעם שהתיישבתם במטוס שהיה אמור להמריא בשעה מסוימת, אך העלייה התעכבה במספר דקות, ואז מסיבה לא ברורה חיכה על המסלול עוד זמן רב? הסיבה לכך היא שיטת רצועות הזמן. נמלי תעופה רבים מוכרים לחברות טווח זמן מסוים שבו הן מורשות להמריא ולנחות. הרצועות הללו מתומחרות במיליוני דולרים, ואם מטוס איחר ופספס את חלון ההמראה של החברה – הוא צריך להמתין שכל המטוסים האחרים עם רצועות זמן שמורות ימריאו בטרם יקבל אישור לצאת לדרך.
רצועות הזמן הללו מפרנסות לא רק את נמלי התעופה, אלא גם את חברות התעופה. כך, למשל, ב-2016, עומאן אייר שילמה 75 מיליון דולר לאייר פראנס עבור חלון המראה וחלון נחיתה בנמל התעופה הית'רו בלונדון, ולפי רשות התעופה האזרחית בבריטניה, מאז 2019, יותר מ-5,000 מטוסים המריאו או נחתו במדינה ריקים מנוסעים או מטען, רק כדי שחברות התעופה תוכלנה לשמור על רצועות הזמן שרכשו בנמלים הגדולים בה (עד שחברה אחרת תשלם לה מיליוני דולרים כדי לקנות אותן).
10. התוספת המיותרת ביותר בנמל תעופה
מבריכות שחייה ועד מתחמי החלקה על קרח, אקווריומים, גני פרפרים ויערות גשם מקורים, נמלי תעופה מודרניים מלאים באטרקציות ייחודיות כדי לספק לנוסעים אווירה ידידותית בזמן שהם מחכים לטיסה. אבל התוספת ההזויה ביותר נמצאת כנראה בנמל התעופה דון מואנג בבנגקוק: מגרש גולף של 18 חורים, הממוקם בין שני המסלולים המקבילים של נמל התעופה. כמו כל מגרש גולף, הוא כולל מדשאות, מכשולי מים ועוד, והכל תחת הרעש האדיר של מטוסי איירבוס ובואינג ענקיים הממריאים ונוחתים במרחק של פחות מ-20 מטר. לא צריך להיות נוסע כדי לשהשתמש במגרש, אך כן צריך לעבור בדיקת אבטחה ולהיזהר בחבטות.
(הכתבה נכתבה בסיוע קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)