"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רוצים להשתדרג: המדינה שאזרחיה סירבו למודרניזציה

זה התחיל לכאורה כיוזמה מבורכת לשדרוג המכוניות על הכבישים והוצאת אלו שהרעילו את האוויר שנשמו התושבים. אלא שלתושבים לא היה איכפת מהאוויר, אלא מהמחיר של המכוניות החדשות

,עודכן
0השמעה
אוטובוס ישן על כביש כפרי בהודו. צילום: PraveenaSridhar / flickr

ממשלת דלהי, בירת הודו, נאלצה לבטל תכנית שנויה במחלוקת שהייתה אמורה למנוע מרכבים ישנים לנסוע בכבישי העיר, בעקבות גל מחאות ציבוריות וחששות מפני יישום הרפורמה. התכנית עוררה זעם רב בקרב הציבור ההודי, שהדגים כי לעיתים כוונות טובות מתעלמות מצרכי הציבור.

הכוונה

התכנית הייתה אמורה לכלול איסור על הזנת דלק לרכבים ישנים בתחנות הדלק, באמצעות מערכת זיהוי אוטומטית של לוחיות רישוי. המדיניות הייתה מיועדת לפגוע במכוניות בנזין בנות מעל 15 שנה, ורכבי דיזל מעל גיל 10. המערכת הייתה אמורה לפעול החל מתחילת יולי, אך השר לאיכות הסביבה, מַנְג'ינְדֶר סינְג סירְסַה, הודיע כי הממשלה תקפיא את התכנית.

השר הסביר כי הממשלה לא תאפשר החרמת רכבים בשל "אתגרים טכנולוגיים" וחוסר תיאום עם המדינות הסמוכות, שתנועה מהן מגיעה גם לבירה. הוא הדגיש כי הרפורמה הייתה אמורה לספק מענה לקשיים מעשיים רבים בעיר הענק, בה מיליוני אנשים תלויים ברכבים ישנים לעבודה ולחיי היומיום.

המחאה

ההתנגדות הקשה ביותר הגיעה מהמעמד הבינוני – קבוצת בוחרים משמעותית, שסייעה להחזיר את מפלגת BJP של ראש הממשלה נרנדרה מודי לשלטון בעיר השנה, לאחר כמעט שלושה עשורים. תושבים רבים הביעו חשש מהתכנית, כאשר חלקם ציינו קשרים רגשיים לרכביהם.

סקר שנערך על ידי חברת LocalCircles בשבוע שעבר מצא כי 79% מהנשאלים התנגדו לחוק החדש. התסכול הציבורי היה ברור ברשתות החברתיות, כאשר תושבים רבים הדגישו את הקושי הכלכלי והרגשי שהאיסור היה גורם להם.

הודו היא עדיין אחת המדינות העניות בעולם, עם תמ"ג לנפש של כ-2,900 דולר לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית ל-2025 – נתון נמוך יותר מאלה של מצרים, מרוקו, טוניסיה, איראן, ונצואלה, בוליביה ועוד, חמישית מהממוצע העולמי ואחד חלקי 20 (!) מישראל, כך שלרוב המוחלט של תושביה אין ולא יהיה בקרוב כסף לרכוש מכוניות מודרניות.

הוויכוחים

התכנית עוררה גם האשמות בין המפלגה השלטת לאופוזיציה. מפלגת אאם אדמי (“האדם המצוי") האשימה את ממשלת BJP בכך שהיא מאלצת אנשים לרכוש רכבים חדשים. מניש סיסודיה, חבר המפלגה וסגן שר לשעבר, טען כי "ממשלת BJP בדלהי, בשיתוף עם תעשיית הרכב, מאלצת את המעמד הבינוני לרכוש רכבים חדשים".

רֶקה גופטה, ראשת השרים (כך נקראים ראשי ממשלה של מדינות בתוך הודו) בדלהי, הסבירה כי הממשלה מחויבת לבקרת זיהום האוויר ועובדת על פתרונות ארוכי טווח לתחבורה נקייה וברת-קיימא. עם זאת, היא הדגישה כי "בעת יישום כל החלטה, חשוב באותה מידה לשמור על איזון עם הצרכים החברתיים והכלכליים של האזרחים".

הבעיה

זיהום האוויר הוא בעיה הולכת ומחמירה בבירת הודו, עם קריאות איכות אוויר מהגרועות בעולם, שמתועדות בעיר בכל חורף. החלפת רכבים ישנים קודמה על ידי בתי המשפט והטריבונלים הירוקים כדרך להפחית פליטות מזיקות.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר תורם לכמעט 1.67 מיליון מקרי מוות בשנה בהודו, מה שהופך אותו לאחד מסיכוני הבריאות המובילים במדינה. דו"ח מצב האוויר העולמי 2023 העריך כי זיהום האוויר היה אחראי לכ-17% מהמקרים בהודו.

עניים או קמצנים?

למרות מצבה הכלכלי הלא מאוד שפיר של הודו, בעלות על רכבים בדלהי עלתה דרמטית בשנים האחרונות, כאשר נתוני משרד התחבורה מציגים מעל 12 מיליון רכבים רשומים בבירה נכון לשנת 2024, כולל כ-7.6 מיליון אופנועים ו-3.5 מיליון מכוניות. המספר הגדל הזה של רכבים, רבים מהם בני מעל עשור, היה גורם מרכזי לערפיח הרעיל המכסה את העיר מדי שנה כאשר תנאי האקלים “כולאים” אותו שם.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר