הכלכלה הסמויה של הקיץ הישראלי: כמה כסף זורם בחופש?

זהו. זה נגמר. אחת משנות הלימודים הכי מקוטעות בהיסטוריה המקוטעת ממילא של החינוך הישראלי מגיעה לסיומה, והילדים זולגים לאיתם מבתי הספר הממוזגים לחופים המהבילים או למקרר (כלומר: החדר שבו נמצאים המחשב שלהם והמזגן הכי חזק בבית). לפעמים נדמה שהכלכלה הישראלית כולה נכנסת בתקופה הזו בכל שנה למצב שונה מאוד. הקיץ הישראלי הוא עונה של פעילות כלכלית אינטנסיבית, שמניעה מיליארדי שקלים ויוצרת מאות אלפי מקומות עבודה זמניים. קלוד עושה לנו בית ספר לכלכלה בהשראת העונה הכי ישראלית.

תיירות: המנוע הכלכלי הגדול

תעשיית התיירות חווה בקיץ את שיא פעילותה השנתי. על פי נתוני משרד התיירות, כ-40% מכלל התיירים הזרים מגיעים לישראל בחודשי הקיץ, ומכניסים כ-8.5 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית. מלונות באילת מדווחים על תפוסה של מעל 90%, בעוד שמלונות בתל אביב זוכים לביקוש גבוה מתיירי עסקים ונופש (כל זה, כמובן, בשנה רגילה. השנה סביר להניח שיהיו מעט פחות תיירים, לפחות בחודש הראשון של החופש).

קייטנות: תעשייה של מיליארד שקל

תעשיית הקייטנות והפעילויות הקיציות לילדים מניעה כיום כלכלה של כמיליארד שקל בשנה. מ-180,000 ילדים המשתתפים בקייטנות מוניציפליות ועד עשרות אלפים הנרשמים לקייטנות פרטיות, עם מחירים של אלפי שקלים לכל ילד, תעשייה זו יוצרת כ-25,000 מקומות עבודה זמניים בקיץ, בעיקר עבור צעירים וצעירות שבמקום לבזבז כסף בחופש מרוויחים בו סכומים שיכולים לפרנס אותם את הקיץ הבא.

מהפכת המזגנים: זרימה של אוויר וכסף

הקיץ הישראלי יוצר עומס כלכלי ייחודי על מערכת החשמל. צריכת החשמל עולה בכ-25% בחודשי הקיץ, כאשר רוב הגידול מיוחס לשימוש במזגנים. חברת החשמל מעריכה שעלות הפקת החשמל הנוסף בקיץ מגיעה לכ-800 מיליון שקל.

אך מעבר לעלויות, תעשיית המזגנים פורחת. מכירות מזגנים עולות בכ-60% בחודשים מאי-יוני, ותעשיית התחזוקה וההתקנה מעסיקה בקיץ פי שניים יותר טכנאים מאשר בחורף. מספיק להיכנס בימים אלה לפייסבוק ולראות את כמות הפרסומות לצעירים שמציעים ניקוי מזגנים במחירים סמליים יותר או פחות כדי להבין שמדובר בהזדמנות כלכלית שמושכת לא מעט.

המהפכה הקפואה

תעשיית הגלידות והמשקאות הקרים חווה גידול שנתי של 15%. "גלידות שטראוס" מייצרים בקיץ פי שלושה יותר מוצרים מאשר בחורף, בעוד שרשתות הקפה מדווחות על גידול של 40% במכירות משקאות קרים. ואם זה לא מספיק, בשנים האחרונות התפתחה ה"מסורת" השנתית המאוד לא מקודשת של הטעם ההזוי וה"מוגבל" החדש של "קראנץ’" מבית נסטלה, שהופך להזדמנות עבור "האיש הרזה" לגבות מחיר מגוחך מ"האיש השמן" תמורת חתיכת סוכר על מקל.

תעשיית הבילויים: מפסטיבלים לבריכות

הקיץ הישראלי מביא עמו פריחה של פעילויות בילוי. פסטיבלי מוסיקה כמו "מידברן" ו"פסטיבל הים האדום" מכניסים מיליוני שקלים לכלכלה המקומית. בריכות ציבוריות ופרטיות חוות גידול של 200% בביקורים לעומת שאר חודשי השנה. תעשיית החופים והספורט הימי תורמת כ-300 מיליון שקל שנתי לכלכלה, כאשר רוב הפעילות מתרכזת בקיץ. ענפי הגלישה, ההצלה והקיאקים יוצרים אלפי מקומות עבודה עונתיים.

האתגר הסמוי: לא לגמור את החודש – לגמור חודשיים

כמובן שכל זה יוצר עול כלכלי – לא רק להורים, אלא למשק כולו; פריון העבודה פוחת ב-15% בימים שהטמפרטורה עולה בהם על 35 מעלות, מערכת הבריאות מטפלת בעלייה של 25% במקרי מכות חום והתייבשויות, ועלויות הפסדי מוצרי מזון עקב החום עולות על 50 מיליון שקל בשנה. וכמובן, כל העלויות שקשורות לבילויים משפחתיים לא בדיוק עוזרות למשפחות ישראליות שגם כך מתקשות להתקיים מהמשכורות הקיימות כאן.

כל זה יוצר תמונה מורכבת, של עונה שמצד אחד שוחקת את הארנקים שלנו עד לשקל האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אבל מצד שני מייצרת הכנסה לרבים שאחרת אולי כלל לא היו מצליחים לשרוד כלכלית.