קשה לפיצוח: כיצד מגינים על מתקני גרעין מפני איומים

האופוריה של הימים האחרונים, עם מה שנראה כמתקפות מוצלחות ביותר על מתקני הגרעין האיראניים, עלולות לגרום לישראלי הממוצע לחשוב שאתרי גרעין אולי לא כאלה בלתי חדירים – אז ביקשנו מקלוד לתאר לנו עד כמה מתקנים כאלה מאובטחים בד"כ, וכמה שכבות חדרו ישראל וארה"ב בדרך למה שבתקווה הוא סופה של ההתגרענות האיראנית.

הגנה על מתקני גרעין מהווה אחד האתגרים המורכבים ביותר בתחום הביטחון הלאומי; מתקנים כאלה – בין אם מדובר בכורים לייצור חשמל או במתקני מחקר וייצור נשק – דורשים מערך הגנה רב-שכבתי, המשלב טכנולוגיות מתקדמות, כוח אדם מיומן ותיאום בינלאומי. העקרונות המנחים את תכנון ההגנה מבוססים על גישה של "הגנה לעומק" – מערכת מורכבת של מחסומים פיזיים, טכנולוגיים ואנושיים.

הגנה פיזית רב-שכבתית

השכבה הראשונה של ההגנה מתבססת על עיצוב פיזי מבוצר, המתחיל כבר בשלב התכנון; מתקני גרעין מתוכננים עם קירות בטון מזוין בעובי של כמה וכמה מטרים, המסוגלים לעמוד בפני פגיעות ישירות. המבנים נבנים לרוב תחת פני הקרקע או בתוך הרים, מה שמקנה הגנה טבעית נוספת מפני תקיפות אוויריות.

המתחם הפיזי מוקף במערכת מחסומים מדורגת, הכוללת חומות כבדות, מערכות גידור אלקטרוניות ומחסומים נגד כלי רכב. אזורי ביטחון מרובים יוצרים שכבות הגנה נוספות, כאשר כל אזור דורש אישורי גישה נפרדים ומערכות אבטחה ייעודיות. עיצוב המתחם כולל נתיבי בריחה מוגנים לאנשי הצוות ומערכות בקרת נזקים מתקדמות.

מערכות גילוי ומעקב מתקדמות

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת יצירת מערכת גילוי מקיפה, המתפרסת על פני מאות מטרים מהמתקן. חיישני תנועה מתקדמים, מערכות מכ"ם בעלות רזולוציה גבוהה ומצלמות תרמיות פועלות במשולב כדי לזהות איומים מרחוק. מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנתח דפוסי תנועה ולהבחין בין איומים אמיתיים לאזעקות שווא.

מערכות הגנה אווירית מותקנות לעיתים קרובות סביב מתקנים קריטיים, כולל מערכות ליירוט טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. חיישנים אקוסטיים וסייסמיים מסוגלים לזהות ניסיונות חפירה או חדירה תת-קרקעית, בעוד שמערכות בקרת אוויר מתקדמות מנטרות כל תנועה אווירית באזור.

אבטחת סייבר ומערכות דיגיטליות

איום הסייבר על מתקני גרעין דורש מערך הגנה דיגיטלי מתוחכם. המערכות הקריטיות מופרדות פיזית מהאינטרנט ומרשתות חיצוניות, תוך שימוש בשיטת Air Gap – כלומר, מחשבים קריטיים צריכים להיות מופרדים מהרשת באופן פיזי, ולא להיות מחוברים או אפילו צמודים למחשבים מקוונים. מערכות הפעלה מותאמות וקושחות ייעודיות מקשות על פולשים להשתמש בכלי תקיפה סטנדרטיים (אם כי זה לא מנע מישראל לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות וירוס סטאקסנט).

מערכות הצפנה צבאיות מגינות על תקשורת בין מרכיבי המתקן השונים. מערכות גילוי חדירות מתקדמות מנטרות כל פעילות חריגה ברשתות הפנימיות, תוך שימוש באלגוריתמי למידת מכונה לזיהוי דפוסי התקפה חדשים. גיבויים מרובים של מערכות בקרה קריטיות מבטיחים המשכיות גם במקרה של תקיפה מוצלחת.

כוח אדם מיומן ומערך מודיעיני

האבטחה האנושית מהווה את עמוד השדרה של מערך ההגנה. כוחות אבטחה מיוחדים עוברים הכשרה צבאית מתקדמת, ואמונים על הגנת המתקן במצבי חירום. אנשי הצוות עוברים בדיקות ביטחון קפדניות ומעקב מתמשך לאורך כל תקופת עבודתם.

מערך מודיעיני ייעודי פועל לזיהוי מוקדם של איומים פוטנציאליים. שיתוף פעולה עם שירותי ביטחון מקומיים ובינלאומיים מאפשר קבלת התרעות מוקדמות על פעילות חשודה. תרגילי חירום סדירים בוחנים את יכולת התגובה של הצוות למצבי חירום שונים.

פיקוח בינלאומי ודיפלומטיה

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA, או בעברית סבא”א) מפקחת על מתקני גרעין אזרחיים ברחבי העולם (עד כמה שמאפשרים לה – וכידוע, איראן שיחקה במשך שנים משחק כפול והסתירה מהסוכנות את רוב התוכניות שלה וההפרות שלה את ההסכמים, כפי שכעת הסוכנות עצמה מודה). מערכת האמנות והסכמים הבינלאומיים יוצרת מסגרת משפטית ומדינית המרתיעה מתקיפות על מתקנים אזרחיים. פקחי הסוכנות מבצעים ביקורות סדירות ומנטרים את פעילות המתקנים.

שיתוף פעולה בינלאומי בתחום ההגנה על מתקני גרעין כולל חלקי מידע מודיעיני ופיתוח טכנולוגיות הגנה משותפות. אמנות כמו אמנת ההגנה על חומרים גרעיניים מחייבות מדינות לנקוט אמצעי הגנה מינימליים מסוימים, ומספקות מסגרת לשיתוף פעולה בינלאומי.

טכנולוגיות מתקדמות וחדשנות

פיתוחים טכנולוגיים חדשים משפרים ללא הרף את יכולות ההגנה. רובוטים אוטונומיים מסוגלים לסייר במתחמים ולבצע משימות אבטחה או תחזוקה בסיכון גבוה. מערכות בינה מלאכותית מנתחות כמויות עצומות של נתוני חיישנים ומזהות איומים בזמן אמת.

חומרים חכמים המגיבים לנזק או לחדירה מאפשרים יצירת מחסומים ש”מתקנים את עצמם”. טכנולוגיות הסתרה מתקדמות מקשות על זיהוי מדויק של המתקן מהאוויר או מהחלל. מערכות אנרגיה עצמאיות מבטיחות המשכיות פעילות גם במקרה של נתק מהרשת החשמלית הלאומית.

הגנה יעילה על מתקני גרעין דורשת שילוב מושלם של כל המרכיבים הללו – מהמחסום הפיזי הבסיסי ועד לשיתוף הפעולה הבינלאומי המתוחכם. האתגר מתעצם כל העת עם התפתחות איומים חדשים, ודורש השקעה מתמדת בטכנולוגיה, הכשרה ושיתוף פעולה בינלאומי. ישראל, כפי שאפשר להגיד היום, עברה בעשרים השנה האחרונות כל אחד מהשלבים הללו בתוכנית האיראנית – החל מאיתור השקרים והמניפולציות שנעשו על סבא"א, דרך החדרת מרגלים ששיבשו את העבודה באמצעים שונים, התנקשות במדעני גרעין איראנים, הסברה בינלאומית ולבסוף, כאשר נראה היה שכלו כל הקיצים, מתקפה צבאית בתיאום מדהים עם ארה"ב, שהשמידה את האתרים שבהם פותח ונשמר החומר הגרעיני של איראן ויוצרו הטילים שהיו ככל הנראה מיועדים לשאת אותו בבוא היום.