התגלית של פיודיפיי: היוטיובר ממליץ לכולם להשתדרג

אם ההמלצות שיוטיוב מגישה בפניכם כשאתם נכנסים לאפליקציה מתמקדות בסרטונים בעברית, או כאלה שעוסקים בהסברה (כן, ראינו כבר כל סרטון אפשרי של דאגלס מאריי ונטשה האוסדורף בתוכנית של פירס מורגן, תודה), כנראה פספסתם את אחת הסערות הגדולות ביותר בעולם הווידאו המקוון בשבועות האחרונים: המעבר של פליקס שֶלְבֶּרג, הלוא הוא PewDiePie, ללינוקס. מי שהיה בעבר היוטיובר הפופולרי בעולם העלה לפני חודש וחצי סרטון בו הוא מספר ומראה איך העביר את שני המחשבים שלו מ-Windows ללינוקס, והצית גל של סרטונים בנושא שמנסים לתפוס עליו טרמפ בפעם המי-יודע-כמה.

האם גם לכם כדאי לשקול את המהלך הדרמטי של השוודי בן ה-35, המתגורר בשלוש השנים האחרונות ביפן? במה מעבר כזה כרוך? נעזרנו בגרוק כדי לענות לשאלות הללו את התשובה הכי מלאה שאפשר בלי לצלול למרתון של 100 שעות של סרטוני יוטיוב בעד ונגד.

מה זה לינוקס?

ראשית, צריך להבין שלינוקס אינה מערכת הפעלה המתחרה ב-Windows של מיקרוסופט או MacOS של אפל; לינוקס היא הליבה, או הבסיס שמאפשר בנייה של מערכות הפעלה בקוד פתוח, ויש עשרות, ואף מאות, מערכות הפעלה המבוססות עליה. היא נוצרה על ידי לינוּס טוֹרְבאלְדְס הפיני ב-1991, בניסיון ליצור גרסה חינמית של מערכת הפעלה ישנה יותר בשם מיניקס, שהוא יוכל לעבוד איתה על המחשב הפרטי שלו. תחילה הוא עצמו הטיל ספק ברלוונטיות של הפרויקט הפרטי שלו לאחרים, אך עד מהרה הפרויקט צבר תאוצה והחל להפוך ליסוד של עולם מערכות ההפעלה הפתוחות.

נתעכב לרגע על ההגייה: לדברי טורבאלדס עצמו, שם המערכת מבוסס אמנם על שמו, הנהגה בשפת אימו (שוודית) כלינוּס ובארה”ב, שבה הוא מתגורר כיום, הוא מציג את עצמו כלַיינוּס, אך את שמה של המערכת הוא הוגה בכל השפות והמדינות כמשהוא שקשה לנקד בעברית, ונשמע בין "לינוֹקְס" ל"ליניקְס" (כמו “מיניקס”, שאותה הוא ניסה, והצליח, להחליף).

בניגוד למערכות ההפעלה של מיקרוסופט ואפל, לינוקס היא מודולרית – כלומר, הליבה מכילה את רכיבי היסוד הדרושים לפעולה, וכל אחד יכול להוסיף עליה תוכנות שמותאמות לשימוש שלו במערכת. כך נוצרו המוני גרסאות שלה – החל מגרסאות זעירות המותאמות לסמארטפונים ושעונים ועד לגרסאות ענק למרכזי שרתים.

מה הבעיה עם Windows?

נתחיל מהעובדה הטריוויאלית ביותר: כשאתם קונים מחשב, מאות שקלים מהמחיר שאתם משלמים הולכים למיקרוסופט, תמורת הרישיון למערכת ההפעלה שלה. אם הייתם קונים מחשב בלי ווינדוז, הייתם יכולים לשלם עליו הרבה פחות (אם כי זה תלוי כמובן כמה גובים בחנות על התקנת לינוקס, במקרה שאתם לא רוצים לנסות לעשות זאת לבד).

אבל כסף הוא ממש לא הסיבה היחידה. מאז השקת Windows 10 ואף יותר מכך ב-Windows 11, מיקרוסופט שילבה במערכת ההפעלה שלה מרכיבים שמפריעים מאוד לרובנו: ראשית, המערכת עוקבת אחרי כל פעולה של המשתמש (ואנחנו מתכוונים לזה באופן מילולי. כל הזזת עכבר, התקנת תוכנה ואפילו כמה פעמים אתם פותחים אותה ומה אתם עושים בה), ובכך מנפצת לגמרי את משוואת הבעלות והפרטיות שלפיה מוצר ששילמתם עליו אתם הבעלים שלו, בניגוד לשירותי חינם שזכאים לעקוב אחריכם ולהפיק מכך כסף; שנית, החברה החלה לדחוף למערכת פרסומות – בעיקר למוצרים אחרים שלה שהיא רוצה שתשתמשו בהם או תשלמו עליהם (אופיס, שירות הענן OneDrive, הדפדפן Edge או אפליקציית שיחות הווידאו Teams הם היעדים המרכזיים), אך לעתים גם למוצרים של חברות אחרות. המהלך הזה הוא דריסה מוחלטת של המוסכמות שכבר הזכרנו; ואם כל זה לא מספיק, בשנתיים האחרונות היא החלה לדחוף למערכת גם את הבינה המלאכותית שלה, Copilot, בלי לשאול את המשתמשים ובאופן שרק מסבך את השימוש במחשב.

כל הדברים האלה פוגעים גם בביצועים, שגם כך אינם מיטביים בהתחשב בכך שמדובר במערכת הפעלה מסורבלת, שמפתחי מיקרוסופט עצמם מודים שאינם יכולים לייעל אותה משום שיש בה מיליוני שורות שנכתבו על ידי עובדים לשעבר שכבר עזבו או מתו ואף אחד לא יודע האם הן נחוצות או לא.

לאחרונה הודיעה מיקרוסופט על סיום התמיכה ב-Windows 10, שנחשבה לגרסה מוצלחת יחסית למרות הריגול והפרסום האגרסיביים, בסוף השנה הנוכחית. החברה מעודדת את מיליוני המשתמשים לרכוש מחשבים חדשים, משום שרבים מהמחשבים הקיימים לא עומדים בדרישות הסף של Windows 11 – אך למעשה, רוב המחשבים מהעשור האחרון מספיקים לצרכים של רוב המשתמשים, אם מנצלים אותם כראוי. ואת זה לינוקס יודעת לעשות. לכן, לאחרונה יותר ויותר אנשים שוקלים, ואף מחליטים, לעבור אליה.

היתרונות של לינוקס

חינם. מילת הקסם הזו היא, כמובן, היתרון המרכזי של עולם הלינוקס. מערכות הפעלה מבוססות ליבת לינוקס מוצעות להורדה והתקנה בחינם (אם כי חלקן מציעות גם גרסאות בתשלום, בתמורה לתמיכה טכנית ותכונות מתקדמות מסוימות - עוד על כך תחת החסרונות).

אבל כאן לא נגמרת המשיכה הכלכלית של לינוקס: כפי שרמזנו, מיקרוסופט מאוד אוהבת לקדם רכישה של מחשבים חדשים מהיצרניות שאיתן היא נמצאת במערכת יחסים מתמשכת. לינוקס, לעומת זאת, לא רוצה שתקנו מחשב חדש. להיפך: בעולם הלינוקס יש עשרות הפצות שמסוגלות לרוץ על מחשבים בני 10, 20 ואף יותר מכך, ואפילו להריץ עליהן לפחות חלק מהתוכנות המודרניות שכולנו משתמשים בהן. לכן, היא חוסכת אלפי שקלים על רכישת מחשבים חדשים בכל פעם שמיקרוסופט מחליטה על דרישת חומרה חדשה למערכת שלה.

בניגוד לחדירה האגרסיבית של מיקרוסופט לפרטיות, הפצות לינוקס נותנות לכם את הכוח לקבוע מה קורה עם המידע שלכם. כל אחד יכול לקרוא את קוד המקור של כמעט כל רכיב ולראות איזה מידע נשלח לגורמים אחרים, ולבחור באילו רכיבים להשתמש ובאילו לא בהתאם. כמובן, אם כל זה גורם לכם כאב ראש, מספיק רק לדעת שאין חברה מסחרית מאחורי המערכת שגובה כסף מאדובי כדי להקפיץ לכם פרסומות לפוטושופ בתפריט ההתחלה.

גם האבטחה של לינוקס טובה יותר משל Windows – אם כי הסיבה לכך שנויה במחלוקת: יש שאומרים שבשל כמות המפתחים שעובדים עליה, פרצות נמצאות ומתוקנות במהירות. ואילו אחרים טוענים שהאקרים פשוט לא טורחים לכתוב וירוסים למערכות לינוקס, בשל האחוז הזעום מהמשתמשים שאפשר לפרוץ אליהם בדרך זו (לפי אתר Statcounter, מערכות לינוקס רצות על 4% מהמחשבים שגלשו באינטרנט במאי 2025, לעומת 70.3% ל-Windows ו-10.2% למק).

היתרון האחרון של לינוקס הוא הגמישות: בשל המודולריות שלה, לא רק שיש מאות הפצות שונות של לינוקס, שמתאימות לצרכים שונים (עוד על כך בסוף הכתבה) – אלא שכל משתמש יכול גם "לבנות" לעצמו את המערכת המושלמת על ידי הוספה והסרה של כל רכיב שניתן להעלות על הדעת כדי לייעל את המערכת לצרכיו.

החסרונות של לינוקס

חינם. אנחנו יודעים, זו היתה המילה הראשונה גם במקטע הקודם של הכתבה – אבל גם כאן, יש לה משמעויות חשובות: מכיוון שאתם לא משלמים, אתם לא מקבלים אחריות או תמיכה. נציין כי יש הפצות מסוימות, כמו Zorin, שמבדלות את עצמן בכך שהן מציעות למשתמשים לשלם עבור תמיכה – אך אם אתם רוצים מערכת חינמית, התמיכה שלכם היא בד"כ הפורומים העוסקים בהפצה או בתוכנות שאתם משתמשים בהן. אתם צריכים לדעת לחפש את הבעיות שאתם נתקלים בהן, למצוא את התשובות הכי מתאימות ולבצע אותן בעצמכם.

ואם הזכרנו תוכנות – לא כולן עובדות על לינוקס. אדובי, שאותה הזכרנו בכוונה תחילה כשותפה של מיקרוסופט למהלכים אנטי-צרכניים מובהקים (ידעתם שאם אתם רוצים לבטל מנוי לאחד מהשירותים שלה היא גובה עמלת ביטול של כ-60 דולר?), לא מציעה גרסאות של אף אחד מהתוכנות שלה ללינוקס – לא פוטושופ, לא פרמייר, לא אינדיזיין, לא אילוסטרייטור וכן הלאה. גם משחקים לא תמיד עובדים על לינוקס – במיוחד כאלה מרובי משתתפים, שדורשים מערכות מניעת רמאות שאינן קיימות כיום בלינוקס, ולכן שחקנים בעלי מחשבי לינוקס נחסמים מלשחק מול אחרים. Valve, המפעילה את חנות משחקי המחשב המקוונת הגדולה בעולם (Steam), מנסה לקדם פתרונות, כמו שכבת התאימות Proton ופיתוח מנגנוני מניעת רמאות ייעודיים ללינוקס, אך כרגע, מי שעובר ללינוקס יצטרך להסתפק בעיקר במשחקים שמשחקים לבד.

לסיום, עבור משתמשים רבים, מעבר ללינוקס ילוּוֶה כנראה בעקומת למידה כדי להתרגל לממשק חדש, תוכנות חדשות וכו’.

האם כדאי לכם לנסות?

נתחיל ביוצאי הדופן: אם אתם גיימרים שמתמקדים במשחקים רבי-משתתפים – לינוקס לא בשבילכם כרגע; כנ"ל אם אתם גרפאיקאים שעובדים באופן יומיומי עם התוכנות של אדובי, כפי שכבר הבהרנו. אבל אם אתם משתמשים מעל 90% מהזמן בדפדפן כדי לגלוש ברשת ולגשת לשירותים שונים – לא רק שלינוקס תספיק לכם, היא כנראה אף תעבוד עבורכם טוב יותר מ-Windows. זאת מכיוון שלפי השוואות רבות מספור שנערכו במשך השנים, לינוקס מכבידה על המערכת פחות מ-Windows, ולכן התוכנות שלכם ירוצו עליה ביעילות גבוהה יותר. המערכת אף תופסת הרבה פחות נפח אחסון, ותשאיר יותר מקום לתמונות שלכם.

אנחנו יודעים: שמעתם לא פעם שלינוקס מיועדת למתכנתים, משום שהיא דורשת שימוש בשורת פקודה (איכס! מילה שרובנו לא רוצים אפילו לקרוא). אך כיום קיימות הפצות רבות בעלות ממשק גרפי מודרני ובוגר, שמאפשר לעשות את כל מה שתרצו בלי לכתוב שום פקודה לעולם.

ההפצות המומלצות ביותר עבור מתחילים הן Linux Mint (שבה אני משתמש ביומיום) ו-Zorin OS. הראשונה נראית דומה מאוד ל-Windows 10, ואילו השנייה מוצעת בגרסאות דמויות Windows 10 או מק בחינם, וגרסה דמוית Windows 11 בתשלום. הפצות רבות נוספות יכולות להתאים גם הן למשתמשי לינוקס חדשים, כמו Ubuntu (שמינט מבוססת עליה), Manjaro (אם כי היא מיועדת למי שמתכוון להפוך בהמשך למשתמש מתקדם יותר ולגעת מדי פעם בשורת הכתובות – מדובר, אחרי הכל, בהפצת Arch, משפחת הפצות שנחשבת למתקדמת מאוד) Pop!_OS ו-Tuxedo OS – שתי האחרונות שייכות לחברות שאף מייצרות לפטופים שמגיעים איתן (אם כי הם לא נמכרים כיום בישראל, והמחירים שלהם גבוהים משמעותית מלפטופים מקבילים של יצרניות ענק, בשל קנה המידה הקטן של הייצור).

אתם אפילו לא חייבים לעבור לחלוטין ללינוקס: אפשר להתקין לינוקס במקביל ל-Windows (אם כי מיקרוסופט לא בוחלת בטריקים ושטיקים כדי לנסות להפריע למשתמשים לעשות זאת). את רוב ההפצות אפשר אף להפעיל מתוך דיסק-און-קי כדי לנסות אותן. זו גם הדרך הטובה ביותר להתקין לינוקס – מורידים את קובץ ההפצה הרצויה, “צורבים" אותו (אל דאגה, הוא לא באמת "נצרב", זה רק מושג) על התקן אחסון ומאתחלים את המחשב מההתקן הזה. המערכת תציע לכם להתנסות בה בלי התקנה, להתקין אותה לצד ווינדוז, או למחוק את המערכת של מיקרוסופט ולהתקין את הפצת הלינוקס שבחרתם לבדה.