"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עברית לא תנ"כית – איך השפה שלנו משתנה לנו בין השפתיים
מלים בנות אלפי שנים מתארות פתאום דברים אחרים, מלים לועזיות נכנסות לבניינים דקדוקיים עבריים ומילות סלנג הולכות וממלאות משפטים שלמים – מה נסגר עם העברית ולאן היא, כאילו, הולכת?
"העברית תמיד הייתה קשורה להיסטוריה הציונית". צילום: GettyImages

עברית לא תנ"כית – איך השפה שלנו משתנה לנו בין השפתיים

מלים בנות אלפי שנים מתארות פתאום דברים אחרים, מלים לועזיות נכנסות לבניינים דקדוקיים עבריים ומילות סלנג הולכות וממלאות משפטים שלמים – מה נסגר עם העברית ולאן היא, כאילו, הולכת?

יאיר מורפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

רבים, ובעיקר דתיים (וד"ר אבשלום קור), קוראים לעברית "שפת הקודש" – אבל למען הדיוק, העברית המודרנית היא לא בדיוק השפה של כתבי הקודש. היא שואבת ממנה המון – אך כוללת חידושים רבים, החל ממילים בודדות ועד ביטויים, שממשיכים להיוולד ולהצטרף אליה מדי יום. תהליך זה, שמתרחש באופן טבעי ופעמים רבות ללא תכנון, משקף את חיותה של השפה – או, אם תרצו, את האבולוציה שלה (וסליחה על המילה הלועזית), שנעורה יחד עם המעבר משימורה כשפה של ספרות קודש עתיקה לשפת דיבור יומיומית.

האקדמיה ללשון העברית ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב השפה החדשה. ועדות המונחים שלה עובדות ללא הפסקה על יצירת מילים לטכנולוגיות חדשות, תופעות חברתיות ותחומי ידע מתפתחים. כשהופיעה טכנולוגיית הסמארטפונים, נדרשו מילים כמו "יישומון" (אפליקציה) ו”סִמְלוֹן” (אימוג’י). לא כל הצעותיה של האקדמיה נקלטות – ולראיה, כמעט אף אחד מאיתנו לא משתמש בשתי המילים שהוזכרו. לעיתים קרובות, הציבור מעדיף מונחים זרים, או יוצר חלופות עממיות.

כבר השתמשתם היום בסִמְלוֹן?, צילום: GettyImages

הטכנולוגיה היא המקור העיקרי למילים חדשות. מושגים רבים מעולם הרשתות החברתיות והשירותים המקוונים הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מהעברית היומיומית – כאשר רבות מהן מושאלות ומוכנסות לבניינים דקדוקיים עבריים, ויוצרות פעלים חדשים כמו "לְגָגֵּל" (to Google), “לְלָייקֵק" (to like), “לְאָנְפֵל" (to unfollow) ועוד.

לא רק מלים מלועזית מוצאות את דרכן ל"עברית הרשתית" – גם שימושים חדשים בעברית, כמו "אח שלי", “אח יקר", "חחח", כל מילה עם הסיומת "וּש" ועוד הפכו לשפת התקשורת הדיגיטלית. השפה הזו מתאפיינת במהירות, בחסכון באותיות (מלבד כשמשתמשים באות אחת המון פעמים, כמו "חחחחחחח", “זה טובבבבבבב", “שולטתתתתתת" וכו’) ובביטוי רגשות בצורה מיידית ישירה.

אתם לא חייבים ללייקק את הכתבה, או כל ריאקשן אחר - אבל שיתוף יהיה נחמד, צילום: צילום מסך

שכבות גיל שונות יוצרות סלנגים ייחודיים – ובעיקר הצעירים, שיוצרים בכל דור סלנגים חדשים, שמתחלפים מאוחר יותר בסלנגים של העוד-יותר צעירים. בשנים האחרונות ראינו מלים כמו "קרינג'" (מביך), "וייב" (אווירה), "פלקס" (התפארות) ו"טוקסיק" (רעיל, שלילי) משתלטות על השיח, לצד “לייק”, שמשום מה החליף את ה”כאילו” המיותר להחריד במקום ששניהם יימחקו מהשפה.

התקשורת הממסדית והתקשורת החברתית יוצרות מתח בשפה. בעוד התקשורת המסורתית מנסה לשמור על עברית תקנית יחסית, הרשתות החברתיות מעודדות יצירתיות ושבירת כללים. תהליך זה יוצר פער דורי ותרבותי בשפה.

האינטליגנציה המלאכותית מתחילה גם היא להשפיע על השפה החדשה. מילים כמו "בוט", ו"אלגוריתם" נכנסות לשימוש הכללי. בעתיד, כשהטכנולוגיה תהיה נגישה יותר, צפויות להיכנס מילים נוספות מתחום זה.

העתיד של העברית המודרנית יושפע בלי ספק מהמהירות הטכנולוגית, הגלובליזציה ושינויים חברתיים. היא תמשיך לנהל חיים משלה, לקלוט מונחים חדשים בעוד מונחים ישנים יישארו נחלתם של ספרים במשלב גבוה או "עתיק" יותר. תהליך זה, למרות ההתנגדויות מצד טהרני השפה, הוא בלתי נמנע, ומבטיח שהעברית תישאר רלוונטית ומחוברת למציאות המשתנה.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...