עזבו אתכם מפיית השיניים – או יותר גרוע, מרופאי שיניים והליכי חיבור כתרים ושיניים תותבות: מה אם יכולתם, בכל פעם שאתם מאבדים שן, פשוט לגדל שן חדשה? מה שנשמע בעבר כמו מדע בדיוני הופך כעת למציאות מדעית בבית החולים של אוניברסיטת קיוטו ביפן, שם חוקרים מבצעים ניסויים ראשוניים בבני אדם של תרופה מהפכנית, המיועדת לגדל שיניים חדשות.
הסוד הגנטי: למה אנחנו לא מגדלים שיניים?
במהלך חיינו גדלות בפינו שתי קבוצות שיניים – שיני חלביות ושיניים קבועות. בניגוד לכרישים או זוחלים, שמחליפים שיניים במשך כל חייהם, הגוף האנושי נעצר עם ההגעה לבגרות ולא מצמיח יותר שיניים. אולם מחקרים חדשניים גילו עובדה מפתיעה: בגופנו קיימים "ניצני שיניים רדומים", המסוגלים ליצור קבוצת שיניים שלישית.
המכשול העיקרי הוא חלבון בשם USAG-1, העוצר את צמיחת השיניים. החלבון הזה מדכא את האותות הביולוגיים האחראים ליצירת שיניים, ובעצם מונע מאיתנו לגדל שיניים נוספות.
פריצת דרך: התרופה שכנראה תכירו בקרוב
הפתרון המהפכני נקרא TRG-035 – תרופה שמנטרלת את חלבון USAG-1 ומאפשרת לניצני השיניים הרדומים להתעורר לפעילות. הצוות של ד"ר קאטְסוּ טַקַהַאשי מאוניברסיטת קיוטו פיתח טיפול הניתן כזריקה תוך-ורידית.
התוצאות בבעלי חיים היו מבטיחות ביותר – בשנים האחרונות נוסתה התרופה על עכברים וחמוסים, והם הצליחו לגדל שיניים חדשות ופונקציונליות לחלוטין ללא תופעות לוואי מזיקות. השיניים החדשות צמחו באופן טבעי מהלסת, ופעלו כמו שיניים רגילות.
המעבר לניסויים בבני אדם
באוקטובר 2024 החל המחקר הקליני הראשון, שכלל 30 מבוגרים בריאים בגילאי 30-64 שחסרה להם לפחות שן אחת. המטרה הראשונית היא לבדוק את בטיחות התרופה בבני אדם. אם השלב הראשון יוכתר בהצלחה, השלב השני יתמקד ביעילות הטיפול אצל ילדים הלוקים בליקוי מולד בהתפתחות שיניים – מצב שבו ילדים מצמיחים פחות שיניים מכפי שאמורות להיות להם.
מי ייהנה מההתפתחות המדעית הזו?
הפוטנציאל עצום: ילדים שנולדו עם מומים שמנעו מהם להצמיח את כל השיניים הדרושות להם יוכלו לגדל שיניים טבעיות במקום להסתמך על פתרונות מלאכותיים; קשישים יוכלו להחליף שיניים תותבות לא נוחות בשיניים טבעיות משלהם; אנשים שאיבדו שיניים בגלל תאונות או מחלות יוכלו לחזור לחייהם הרגילים.
טקהאשי מדגיש: "אנחנו רוצים לעזור לאלה הסובלים מאיבוד שיניים. הציפיות לגידול שיניים מחדש גבוהות באופן יוצא דופן".
דעות מומחים: התלהבות זהירה
נראה שמומחי רפואת שיניים ברחבי העולם מגיבים בהתלהבות מבוקרת. פרופסור אַנְגְריי קאנְג מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון מתאר את המחקר כ"מרגש וראוי להמשך מחקר", אך מזכיר שמדובר ב"ריצות אולטרה-מרתון כפולות, ולא בריצת ספרינט".
מומחים אחרים מדגישים את הצורך בבדיקות קפדניות כדי להבטיח שהטיפול יהיה מתאים לקהל רחב ובטוח לשימוש ארוך טווח.
אתגרים רגולטוריים וכלכליים
לפני שהתרופה תגיע לקהל הרחב, היא תצטרך לעבור בדיקות רגולטוריות קפדניות ברחבי העולם. השאלות העיקריות הן בטיחות לטווח ארוך, יישום אתי ונגישות כלכלית.
אחד האתגרים המרכזיים יהיה להבטיח גישה שוויונית לטיפול ולנהל את ציפיות הציבור באופן אחראי. עלות הטיפול ומידת הכיסוי הביטוחי שלו יקבעו עד כמה הוא יהיה זמין לציבור הרחב.
מתי נוכל לראות את התוצאות?
אם הניסויים ימשיכו להתקדם כמתוכנן, המפתחים מעריכים שהטיפול יהיה זמין לציבור החל מ-2030. מעבר לזמינות הטיפול עצמו, אם הוא יוכח כבר-ביצוע הוא יפתח את הדלת לטיפולים רגנרטיביים נוספים, לרקמות ואיברים אחרים.
המהלך הזה מסמל מעבר מרפואת שיניים המתמקדת בתיקון לרפואה המתמקדת בהתחדשות טבעית. במקום לחיות עם פתרונות מלאכותיים, אנחנו מתקרבים לעידן שבו הגוף יוכל לתקן את עצמו בעזרת מדע מתקדם.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו