אירוויזיון 2025, שהתקיים לפני כשבוע בבזל, סיפק דרמה כמעט חסרת תקדים – במיוחד סביב השיר הישראלי, שהמיקום שלו גרם לצופים רבים ברחבי העולם להתקפי חרדה או זעם, כפי שרבים מהם הודו בסרטונים ותגובות ביוטיוב ובפוסטים ברשתות החברתיות.
כזכור, בסופו של הערב המותח, מוקמה יובל רפאל במקום השני, עם פער דרמטי בין הצבעת הקהל, שהעניק לה 297 נקודות ואת המקום הראשון, לשופטים, שהעניקו לה 60 נקודות ואת המקום ה-14 בלבד. מה יכול לגרום לפער אדיר כזה בין ההצבעות, ומה הוא מלמד אותנו על תחרות האירוויזיון? ביקשנו מגרוק לנסות למצוא הסברים.
הצבעות הקהל: תמיכה המונית בישראל
כאמור, "New Day will Rise" של יובל רפאל קיבל מהקהל את הניקוד הגבוה ביותר השנה. התמיכה הגיעה ממגוון מדינות, כאשר בכמה מדינות שאינן ידועות כאוהבות ישראל הופתעו לגלות שנתנו לנו 12 נקודות – כולל אירלנד, פורטוגל וספרד. גם הצבעת "שאר העולם" – המדינות שאינן משתתפות – העניקה לנו את 12 הנקודות.
יובל רפאל ברגעי המתח האחרונים
הצבעות השופטים: התעלמות מוזרה
לעומת זאת, הציון הנמוך של 60 נקודות בהצבעת השופטים מיקם את ישראל במקום ה-14 בלבד. רק ב-14 מתוך 36 המדינות שהשתתפו בהצבעה (ישראל לא יכולה להצביע לעצמה, וב"שאר העולם" לא היה חבר שופטים) ראו השופטים לנכון לתת לנו בכלל נקודות כלשהן – ובאלו שכן, לרוב היה מדובר על מספר נקודות נמוך.
למה זה קרה?
הפער בין הצבעות הקהל והשופטים אינו חדש באירוויזיון, אך במקרה של ישראל ב-2025 הוא בולט במיוחד. מספר גורמים עשויים להסביר זאת:
פוליטיקה: מחאות נגד השתתפות ישראל השפיעו כנראה לא מעט על ההצבעה – לשני הכיוונים: בצד השופטים, נראה ששופטים "החרימו" את ישראל, ובצד הקהל, נראה כי רבים הצביעו לישראל "דווקא".
סגנון מוזיקלי: יובל רפאל, שורדת פסטיבל הנובה ומיגונית המוות, סיפרה לקראת התחרות במספר סרטונים שהופצו ברשת על הטראומה שעברה ועל בחירתה להתרכז בהגדלת התקווה באמצעות מוזיקה. ייתכן שהקהל התחבר לסיפו יותר מאשר לשיר, בעוד השופטים המקצועיים חשבו שהשיר לא היה מספיק טוב מבחינת הלחן, הכתיבה, העיבוד או הביצוע על הבמה.
דינמיקת הצבעה: בעוד שהקהל יכול להצביע מספר פעמים (עד 20 הצבעות למשתמש), השופטים מדרגים את כל ההופעות בסדר יורד, מה שאומר שמגביל את השפעת השופטים על מועמד ספציפי, בעוד פערים בהצבעת הקהל ניכרים לעין ויוצרים מצג כאילו השופטים מנותקים.
משמעויות לעתיד
מעריצי אירוויזיון לא מעטים טוענים כבר מספר שנים כי הפער בין הצבעות הקהל והשופטים מעלה שאלות על משקל ההצבעה באירוויזיון. כיום, הקהל והשופטים מהווים כל אחד 50% מהניקוד הסופי – אך משנה לשנה מתרבים הקולות שטוענים כי יש לשנות זאת. בד"כ, הטענה היא שהשופטים הם הבעיה ויש להקטין את השפעתם לעומת הקהל – אך השנה, בשל הפאניקה מהאפשרות של זכייה ישראלית, פתאום התהפכו הטענות לכיוון ההפוך וכעת גורסים אוהדי אירוויזיון רבים כי יש להקשיח את הצבעת הקהל או להכניס גורם הצבעה שלישי שיפחית את ההשפעה גם של הקהל וגם של השופטים.
כל העיניים נשואות כעת לאיגוד השידור האירופי, בציפייה לראות מה יעשה המנהל החדש של הארגון, מרטין גרין הבריטי, שאמור לבחון שינויים רבים בפורמט התחרות לאחר 5 שנים תחת ניצוחו של מרטין אוסטרדאל השוודי, שהפך למפקח השנוא ביותר על הקהל בתולדות התחרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו