איך לחיות בעיר בלי רכב צמוד

נהג ישראלי ממוצע מבזבז כ-11 ימים בשנה בפקקים וכנראה מספר קרוב לזה בחיפוש חניה, ומשלם על אחזקת הרכב עד 40,000 שקל בשנה. בשביל מה לכם כל כאב הראש הזה? אמנם, התחבורה הציבורית כאן לא בדיוק יעילה, אבל יש עוד דרכים לחיות בישראל בלי רכב פרטי. סיערנו מוחות עם קלוד כדי למצוא את החלופות הטובות ביותר לעוד BYD Atto 3 מיותרת על הכביש.

מיקרו-תחבורה: מהפכת הגלגלים הקטנים

• אופניים וקורקינטים שיתופיים: בתל אביב, מעל 40% מהנסיעות העירוניות הן למרחק הקטן מ-5 ק"מ – טווח אידיאלי לכלי רכב זעירים. שירותי השכרת כלי רכב כאלה, כמו Bird ו-Lime לקורקינטים או מטרופאן (לשעבר תל-אופן) לאופניים, מציעים פתרון בעלות של כמה שקלים לנסיעה ממוצעת, לעומת נסיעת מונית שעולה 35-50 ש"ח ונסיעה באוטובוס שעולה 6 שקלים אבל מאלצת אתכם לחפש תחנות ולחכות לאוטובוסים.
• אופניים מתקפלים משולבי תחבורה ציבורית: אפשר לרכוש אופניים או קורקינטים פרטיים משלכם, ולנסוע את הנסיעות הקצרות בעזרתם. לנסיעות ארוכות יותר אפשר לעלות איתם לתחבורה ציבורית (באוטובוס יש לאחסן אותם בתא המטען, וברכבת לעלות לקרון המותאם לאופניים), למוניות או לרכב פרטי שאותו מחנים בחניות מרכזיות גדולות וזמינות יותר. שילוב בין דו-גלגליים קטנים לכלי רכב רגילים מכונה "קילומטר אחרון" – כלומר שימוש בהם לק"מ האחרון בערך לפני היעד, ושימוש בכלי רכב מסורתיים ליתר המרחק. אופניים מתקפלים איכותיים עולים 2,000-5,000 ש"ח, וקורקינטים מתחילים מכ-1,000 שקל ומגיעים לעשרות אלפי שקלים. אך הם חוסכים אלפי שקלים בכל שנה על אחזקת רכב ודלק.

תחבורה שיתופית: כשהמכונית הופכת לשירות

• נסיעות משותפות (Carpooling): אפליקציות כמו Waze Carpool מחברות בין נוסעים בעלי מסלולים דומים. נהג המסיע שני נוסעים בנסיעה יומית יכול לכסות 70-80% מעלויות הדלק החודשיות שלו, ולנסוע על “נתיב פלוס” שחוסך זמן בפקקים.
• שיתוף רכבים (Car Sharing): חברות כמו GoTo, City Car, אוטותל או שלמה Share מציעות השכרת רכב מיידית ואוטומטית לפי שעה או יום, ללא עלויות אחזקה. משתמש ממוצע בשירותי שיתוף רכב חוסך כ-70% מעלות אחזקת רכב פרטי.
• מוניות שיתופיות: לצערנו, שירות Bubble-דן, שהציע נסיעות משותפות במיניבוסים שמסלוליהם מתוכננים לפי ביקוש, נסגר – אך החברה המפעילה, Via, עדיין קיימת ומפעילה שירותים מקבילים בערים ג’רזי סיטי בניו-ג’רזי, בירמינגהם שבאלבמה וקופרטינו שבקליפוניה, כך שאפשר לנצל אותם אם אתם במקרה טסים לחופשה באחד האזורים הללו או עובדים בעמק הסיליקון. העלות לנוסע נמוכה ב-40-60% ממונית רגילה, עם נוחות גבוהה יותר מאוטובוס ציבורי.

פתרונות משולבים

• תחבורה כשירות (MaaS - Mobility as a Service): אפליקציות המאפשרות תכנון מסלול, הזמנה ותשלום עבור מגוון אמצעי תחבורה בפלטפורמה אחת, כמו Moovit או HopOn רב-פס.
• כרטיסי תחבורה משולבים: כרטיס "רב-קו", שהפך בשנים האחרונות לסטנדרט התשלום בתחבורה הציבורית בישראל, מאפשר חיבור בין אמצעי תחבורה שונים ומציע הנחות למשתמשים קבועים.
• מרכזי תחבורה משולבים: תחנות מרכזיות המאפשרות מעבר קל בין אוטובוסים, רכבות, אופניים וקורקינטים. בברצלונה, מרכזים כאלה הפחיתו את זמני הנסיעה הממוצעים ב-15-20%.

חדשנות בתכנון עירוני

• "ערי 15 דקות”: מודל תכנון עירוני שצובר תאוצה בשנים האחרונות, ולפיו כל שירות נדרש עבור תושבים צריך להימצא במרחק של 15 דקות הליכה או רכיבה מהבית. פריז, ברצלונה ופורטלנד מובילות ביישום הגישה, המפחיתה את הצורך בנסיעות ברכבים רגילים.
• שבילי אופניים מופרדים: ערים כמו קופנהגן ואמסטרדם פיתחו רשת נרחבת של שבילי אופניים בטוחים, מה שהופך את הרכיבה לאמצעי תחבורה עיקרי עבור למעלה מ-40% מהתושבים. לצערנו, בארץ נתיבי האופניים מיושמים באופן רשלני ביותר, כך שרוכבים עדיין נתקלים (לפעמים מילולית) בבעיות רבות.
• אזורי הגבלת תנועה: אזורים עירוניים המגבילים כניסת רכבים פרטיים, כמו בלונדון או מילאנו, או אוסרים נסיעה ברכבי דיזל מזהמים כמו כמה ערים בגרמניה, מפחיתים את זיהום האוויר ומעודדים שימוש באמצעי תחבורה חלופיים.

המעבר מבעלות על רכב לשימוש בשירותים שונים מייצג שינוי תפיסתי עמוק. מחקרים מראים כי משק בית המוותר על רכב שני (או אפילו על שניהם) ומאמץ תמהיל של אמצעי תחבורה חלופיים חוסך בין 15,000-25,000 ש"ח בשנה. מעבר לחיסכון הכלכלי, התועלות כוללות הפחתת זיהום אוויר, שיפור הבריאות הפיזית וחיזוק הקהילתיות העירונית.