הרשתות החברתיות הן מצד אחד מרכז חופש הביטוי של האדם הקטן, שאין לו ערוץ טלוויזיה – אך מצד שני, הן יוצרות בועות של לחץ חברתי – להיות מושלמים, להיות בוטים, להיות שנונים וכו’. מחקרים מראים כי כ-60% ממשתמשי הרשתות החברתיות חווים חרדה, קנאה או תחושת חוסר הערכה עצמית בשל התוכן שהם רואים בהן. כך תוכלו להימנע מהלחץ בלי לנטוש את פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, ת’רדס וכל היתר:
המלכודות הנפוצות ברשתות החברתיות
אשליית החיים המושלמים: אנשים נוטים לשתף רק את הרגעים הטובים והמוצלחים בחייהם. הצפייה המתמדת בתמונות מעובדות, חופשות מרהיבות והישגים מרשימים יוצרת סטנדרט לא מציאותי להשוואה.
הצורך בתיקוף מתמיד: הלייקים, התגובות והעוקבים הפכו למדד להצלחה ולקבלה חברתית. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד גילה כי כאשר אנו מקבלים תגובות חיוביות ברשתות מתבצע שחרור דופמין (הורמון האושר) במוח, מה שיוצר תלות פסיכולוגית.
פחד מפספוס (FOMO): החשיפה המתמדת לפעילויות של אחרים יוצרת חרדה מפני החמצת חוויות וצורך מתמיד להיות מעודכנים ומחוברים.
אסטרטגיות להתמודדות
הגבלת זמן מסך מודעת: תכונות כמו Screen Time או Digital Wellbeing, המוטמעות במערכות ההפעלה של אפל וגוגל (בהתאמה), מאפשרות לקבוע מגבלות לשימוש היומי ברשתות חברתיות. מחקרים מראים כי הפחתת השימוש ברשתות חברתיות ל-30 דקות ביום מובילה לשיפור משמעותי בתחושת הרווחה הנפשית.
ניקוי הפיד: כדאי לבצע מדי פעם מעין "ניקיון פסח" דיגיטלי, ולהפסיק לעקוב אחרי חשבונות שגורמים לכם להרגיש רע עם עצמכם. במקומם, עקבו אחר תוכן מעצים, מחנך או מעניין שתורם לכם באופן חיובי.
אימוץ גישה ביקורתית: פתחו מודעות לכך שהתוכן שאתם רואים מהווה רק חלקים מסוננים בקפידה מהמציאות. הזכירו לעצמכם שמאחורי כל תמונה מושלמת עומדים חיים אמיתיים עם אתגרים ורגעים פחות פוטוגניים.
בניית זהות מנותקת מהרשתות: פתחו תחומי עניין ופעילויות שאינם קשורים לתיעוד ברשתות החברתיות. חוויות אמיתיות, ללא הצורך לשתף אותן מיד עם העולם, עשויות להיות משחררות ולהעניק סיפוק פנימי עמוק יותר.
שיחות פתוחות: דברו עם חברים ובני משפחה על התחושות שמתעוררות בכם בעקבות השימוש ברשתות החברתיות. שיתוף ברגשות אלה יכול להפחית את תחושת הבדידות ולהזכיר לנו שרבים חווים תחושות דומות.
הכתבה נכתבה בסיוע קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו