הכישלונות של יצרניות הרכב ששינו את העולם

עולם פיתוח הרכב רצוף כישלונות לא פחות משהוא רצוף הצלחות. לעתים קרובות, דווקא הניסויים הכושלים ואבות-הטיפוס שלא הגיעו לקו הייצור הם שהניחו את היסודות לטכנולוגיות פורצות דרך. הנה כמה מהכישלונות המשמעותיים ביותר שהפכו לאבני דרך בהתפתחות תעשיית הרכב המודרנית.

פורד Edsel: הכישלון ששינה את ניהול המוצר

בשנות ה-50, פורד השקיעה למעלה מ-250 מיליון דולר (סכום עצום באותה תקופה) בפיתוח מכונית ה-Edsel, שנועדה להעניק לה מותג נוסף מלבד פורד, לינקולן ומרקורי. למרות המחקר השיווקי העצום ותקציב הפיתוח חסר התקדים, המכונית נחלה כישלון מסחרר עם השקתה ב-1957. עיצובה השנוי במחלוקת, במיוחד הגריל הקדמי שדמה לאסלה לפי הביקורות, הפך לסמל לתכנון שיווקי כושל.

אך הכישלון הביא לשינוי מהפכני: פורד פיתחה בעקבותיו מתודולוגיות חדשות לפיתוח מוצרים, כולל מערכת מעקב הוצאות מדויקת, בדיקות שוק מתקדמות, ותהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים. מתודולוגיות אלו, שפותחו בתגובה לכישלון Edsel, משמשות כיום את כל תעשיית הרכב העולמית.

ונקל והמנוע הרוטורי: כישלון מסחרי, הצלחה הנדסית

בשנות ה-60, מהנדסים בכל העולם ראו במנוע הרוטורי של פליקס ונקל את עתיד מערכות ההנעה. יצרניות כמו NSU (חברה שנרכשה ע”י פולקוואגן והפכה לאאודי), סיטרואן ומאזדה השקיעו סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיה זו. למרות היתרונות המרשימים – יחס כוח/משקל גבוה, פחות חלקים נעים, מה שאומר פחות רעידות, מחיר נמוך יותר ועוד – המנוע הרוטורי נתקל בבעיות קשות של בידוד בין התאים הפנימיים, צריכת דלק גבוהה ופליטת מזהמים.

אף שהטכנולוגיה נכשלה כפתרון המוני, המחקר שנעשה סביבה הוביל לפריצות דרך משמעותיות: פיתוח חומרי איטום חדשים, טכנולוגיות שריפה מתקדמות, ושיטות ייצור מדויקות יותר שמשמשות כיום במנועי בוכנה קונבנציונליים.

GM אימפקט EV1: הכישלון שהצית את מהפכת החישמול

בשנות ה-90, ג'נרל מוטורס פיתחה את ה-EV1, המכונית הראשונה בהיסטוריה בייצור מסחרי שהיתה מבוססת על סוללה. למרות הטכנולוגיה המרשימה וקבלת פנים די חיובית (למרות העיצוב המזעזע), ג'נרל מוטורס החליטה להפסיק את הפרויקט ב-1999 לאחר 3 שנות שיווק בלבד, ואף אספה בחזרה את כל המכוניות מהסדרה הראשונה שיצאה ב-1998 (היו סה"כ 450 כאלו) – צעד שנוי במחלוקת שתועד בסרטו התיעודי של כריס פיין, "מי הרג את המכונית החשמלית?".

אך הפיתוח של EV1 יצר בסיס ידע עצום בתחום הסוללות, מערכות הנעה חשמליות וניהול אנרגיה. מהנדסים שעבדו על הפרויקט המשיכו לחברות אחרות, כולל טסלה, והידע שנצבר שימש בפיתוח דורות עתידיים של מכוניות חשמליות. רבים מהפתרונות הטכנולוגיים שפותחו ל-EV1 נמצאים כיום בכל מכונית חשמלית מודרנית.

הנעת מימן של BMW: הכישלון שהוביל לחומרים מתקדמים

בין 2005 ל-2007, BMW השקיעה מיליארדים בפיתוח סדרת Hydrogen 7 – מכוניות יוקרה על בסיס סדרה 7 שלה, המונעות במימן נוזלי. בניגוד ליצרניות רכב אחרות שהתמקדו בטכנולוגיית תאי דלק לשימוש במימן, כמו יונדאי הקוריאנית וטויוטה והונדה היפניות, BMW פיתחה מנוע בעירה פנימית שפעל על מימן. הפרויקט נכשל מסחרית בשל עלויות גבוהות, תשתית תדלוק מוגבלת, ויעילות נמוכה.

אך פיתוח מיכלי המימן הקריוגניים (בטמפרטורה נמוכה מאוד) הוביל לפריצות דרך בחומרים מבודדים, טכניקות איטום, וחיישני בטיחות שמשמשים כיום במגוון תעשיות – מרפואה ועד חלל. טכנולוגיות אלו חזרו לתעשיית הרכב בצורת מערכות בטיחות מתקדמות וחומרים קלי משקל.

הכישלונות הללו מדגישים אמת חשובה בחדשנות: לעתים קרובות, פריצות דרך קורות בעקבות ניסויים כושלים. כפי שאמר תומס אדיסון: "לא נכשלתי; הצלחתי למצוא 10,000 דרכים שלא עובדות".