"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה כל כך קשה להיפטר מהרגלים שליליים – ואיך עושים זאת? התשובה לפי מדעי המוח
המוח שלנו בנוי, למרבה האירוניה, באופן שמקל על יצירת הרגלים, גם אם הם שליליים, ומקשה על שינוים – אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות זאת עם קצת מודעות והשתדלות
לא לכסוס!. צילום: פידי באמצעות Recraft

למה כל כך קשה להיפטר מהרגלים שליליים – ואיך עושים זאת? התשובה לפי מדעי המוח

המוח שלנו בנוי, למרבה האירוניה, באופן שמקל על יצירת הרגלים, גם אם הם שליליים, ומקשה על שינוים – אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות זאת עם קצת מודעות והשתדלות

יאיר מורפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המוח האנושי הוא מכונת הרגלים מורכבת. הנוירופסיכולוגיה המודרנית חושפת כיצד הרגלים מתהווים, משתרשים, וניתנים לשינוי ברמה העצבית – תובנות המספקות כלים רבי עוצמה לשבירת דפוסים שליליים.

במרכז יצירת ההרגלים עומד אזור במוח הנקרא "גנגליה בזאלית" (Basal Ganglia), המאחסן דפוסי התנהגות אוטומטיים. כאשר אנו מבצעים פעולה שמובילה לתגמול, המוח משחרר דופמין, מעביר עצבי המקושר להנאה ומוטיבציה. עם כל חזרה, הקשר העצבי מתחזק, והופך את הפעולה להרגל המופעל כמעט אוטומטית.

מחקרים של העיתונאי צ'ארלס דוהיג ואחרים זיהו "מעגל הרגל", הכולל שלושה מרכיבים: רמז (טריגר), שגרה (פעולה), ותגמול. הרמז מפעיל את ההתנהגות האוטומטית, והתגמול מחזק אותה. במצב של הרגל מושרש, המוח צורך פחות אנרגיה בזמן ביצועו – מה שמסביר מדוע קשה כל כך לשנות הרגלים: אנחנו עושים אותם – באופן הכי מילולי שיש – בלי לחשוב.

לשבירת דפוסים שליליים, המדע מציע מספר אסטרטגיות מבוססות מדעי המוח:

  1. זיהוי הרמז והתגמול:מודעות לגורמים המפעילים את ההרגל ולתגמול שהוא מספק חיונית לשינוי. למשל, אם אדם מעשן (שגרה) בכל פעם שהוא חש לחץ (רמז) כדי להרגיש רגיעה (תגמול), עליו למצוא דרך חלופית להשיג את הרגיעה הזו.
  2. החלפת השגרה:המוח אינו יכול פשוט "למחוק" הרגל; יש להחליפו בהרגל חדש המספק תגמול דומה. מחקרים הראו שקל יותר להחליף התנהגות מאשר להפסיקה.
  3. אימון מוחי מכוון:פעילויות כמו מדיטציה ומיינדפולנס מחזקות את קליפת המוח הקדמית, האחראית על קבלת החלטות ושליטה עצמית, ובכך מגבירות את היכולת לשלוט בדחפים אוטומטיים.
  4. שימוש בנוירופלסטיות:המוח משתנה לאורך החיים, תכונה הנקראת נוירופלסטיות. ככל שמתמידים בהרגל החדש, כך נוצרים ומתחזקים מסלולים עצביים חדשים, ואלו הישנים נחלשים.
  5. הסביבה כמעצבת הרגלים:עיצוב מחדש של הסביבה להפחתת רמזים שליליים והגברת רמזים חיוביים משפיע ישירות על המערכת העצבית, ויכול להקל על השינוי.

המדע גם זיהה כי נדרשים בין 21 ל-66 יום בממוצע ליצירת הרגל חדש, בהתאם למורכבותו. הבנה זו מספקת ציפיות ריאליסטיות לתהליך השינוי. בנוסף, תופעת "כוח הרצון המוגבל" מסבירה מדוע קשה לשנות הרגלים רבים בו-זמנית – המוח מתעייף מהמאמץ הקוגניטיבי של המחשבה על הפעולות החדשות.

ההשלכות היומיומיות של תובנות אלו רבות: מיישום שיטות לגמילה מהתמכרויות ועד לפיתוח הרגלי אכילה, למידה, ואימון בריאים יותר. ככל שמעמיקה הבנתנו את המנגנונים המוחיים של הרגלים, כך מתרחבת יכולתנו לעצב מחדש את דפוסי חיינו.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...